|
אתה טועה בהגדרת הדמוקרטיה - דמוקרטיה אינה רק שיטת בחירות אלא גם מה שבין הבחירות לבחירות.
אתה צודק כשאתה אומר שאין הדמוקרטיה בעלת ''ערכי נצח נשגבים'' בהכרח. כי מה לעשות כשמדובר בבני האדם לכל קבוצה יש ערכי נצח משלה בלבד או לחילופין שהיא לא תמיד מקיימת את ערכי הנצח האלה. לשם הגדרת ושמירת ''ערכי הנצח'' הוקמו מאז סיום מלחמת העולם השניה ארגונים להידברות בין מדינות ולקביעת קווי הסכמה על מהות הדמוקרטיה, החופש, השיוויון, זכויות הפרט והקבוצה וכו'. רוב הארגונים קמו במסגרת האו''ם, אבל ישנם גם ארגונים גלובליים שמנסים להגיע להבנות ולהסכמות, להחתים את המדינות עליהם ולברר סוגיות פוליטיות ומשפטיות בבתי דין בינ''ל שהוקמו לצורך כך לאחר מלחמת העולם הראשונה ורובם לאחר מלחמת העולם השניה. חלק מהתהליכים החלו עוד במאה ה-19 בין המדינות שחתרו לדמוקרטיה (שגם הן התנהלו בדמוקרטיה בסטנדרטים של אז). הערכים המוסכמים אינם נצחיים כלל, ומוכנסים בהם שינויים לפי רוח התקופה והצטרפות כוחות חדשים למשחק המשותף. הדמוקרטיות גם שונות אלא מאלה באופי המשטר ושיטת הבחירות, באופי ורמת חופש הפרט ובדרך בה החברה באמצעות חוקיה מגינה על עצמה בעיתות חירום.
כאמור, גם לאחר קיומם של חוקים ברורים ישנה בעיה קשה ליישם אותם או לבקר אותן בכל המדינות החתומות יש חורים גדולים בקודקס המוסרי, כי הוא מוטה פוליטית לפי רוב, והרוב כידוע עדיין נמצא בידי מדינות חשוכות.
לכן מדינות שהן דמוקרטיות רצון ומבחירה אוצרות בתוכן יותר ''ערכי נצח'' מאשר מדינות שנאלצות ומתיימרות להיות דמוקרטיות. ישנן מדינות שהדמוקרטיזציה בהן נמשכת כבר עשורים רבים והן עדיין מדינות חשוכות ומדכאות. |
דמוקרטיה אינה שיטת ממשל בלבד
