|
''פיתחתי את הסרט (שחור לבן) ומצאתי שסדרת הצילומים עם גורו ממש מוצלחת. ובפעם הראשונה מאז עזבה יעל הרגשתי שאוכל להמשיך גם ללא יעל''.
יש לך צילומים שחור לבן של תל אביב שנות ה-70? זו היתה עיר אחרת לגמרי. היום יש בה משהו סיזיפי, קצת כמו פורנו קשה. אז היה בה אירוטיקה רומנטית, אמיצה. גם כתיבתך כרגע על אובדן אהבת יעל, בלי משים, היה בה אותה איכות ''אמיצה''. אבל אז היינו צעירים, עם שער שופע , ומה שיותר חשוב, בתסרוקת שנות ה-70 . דבר כזה:
עומדת על המדף אצלי צלחת ''נעמן'' מצויירת, כתוב בעברית ובאנגלית בשוליים, ''טבריה וים כינרת'', רואים בגווני כחול כינרת בלילה עם ירח משתקף במים וברכסי ההרים במזרח הכינרת, ובקדמת הציור, בית בזלת בסגנון מזרחי ועוד שניים כאלה עם כיפות ובאמצע התמונה מימין יוצא לכינרת קטע יבשה צר עם דקלים ושיחים גבוהים, הכל בלילה מכחיל עם ירח. והשנה הכתובה שם בדיוק 1970, היינו אימפרייה אז, סיני, הביטחה, מחינו, היה ''מלכת האמבטייה'', אבל היינו אימפריה.
אני זוכר שישנתי פעם אז בחוף הכינרת, בחול (לפני שגדרות ובעלי חזקה מאפיונרים השתלטו על חוף הכינרת), ולפני שנתי, בסמוך במבנה כמעין ספינת עץ, שעל סיפונה עישנו ורקדו כמה אנשים, שמעתי משם את The house of the rising sun בביצוע המחשמל את הנשמה של ה-Animals .
והכל התמוטט במלחמת אוקטובר 73, המשורר אבות ישורון קרא לזה ''השבר הסורי אפריקני'' (על שם סוריה ומצרים שבאפריקה). משהו בחיוניות עד אז נעלם, עידן תמימות מסוג מסויים, מאז הפכנו קצת רדופי שדים. כאן הסתמנה הסגת המפעל הציוני, שכאילו בישרה גורל דומה לזה של מדינת הצלבנים. היתה בי אז חיוניות, בנו, ומה עכשו? איזה מין גיל זה, 56-7? לא מקבל זאת. |
''יעל מלאו לה שבע-עשרה. יש לה חזה מלא וגוף נערי''
