פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=11040
לאורי וגדעון ספירו
דוד פלד (יום ראשון, 15/09/2002 שעה 1:24)

על טרור

הפירוש שהמחקר ביחסים בינלאומיים נותן לטרור הוא: זריעת פחד באוכלוסיית היעד, המועצם בעקבות בחירה שרירותית ואקראית של נשוא הטרור.
לטרור, לפי הגדרה זו, שני מאפיינים:
1) העדר סיבתיות, כלומר אינך יכול להגיד שאם תתנהג בצורה כזאת או אחרת לא תיכלל באוכלוסייה הנתונה לטרור.
2) אקראיות או חוסר וודאות מוחלט - אתה יכול תמיד להיות הקורבן הבא, או שלא.

אין בהגדרה זו ולו גם מילה אחת על מטרותיו של מפעיל הטרור. המטרות יכולות להיות מטרות מדינה, או מטרות של קבוצות אידיאולוגיות (החל מאנרכיסטים וכלה ב''לוחמי חופש''). ההיבטים המוסריים של מטרות אלה מתחילים ונגמרים בעדיפותה (או בנחיתותה) של המטרה על האמצעים. כל מי שמאמין שיש לו קשר ישיר למקור הסמכות, יעדיף במקרים הידועים בדרך כלל רק לו, או לקבוצה המאמינה אליה הוא משתייך, שהמטרה מקדשת את האמצעים. מי שסבור שמקור הסמכות היא תבונתו של הפרט (הליברליזם המערבי), ינקוט מראש בגישה ההפוכה.

על טרור של מדינה

זבגנייב בז'זינסקי, באפיינו את המשטרים הטוטליטאריים בתחילת המלחמה הקרה (בשנות החמישים), ראה בטרור אחד מחמישה המאפיינים של משטר טוטליטארי, שהותאמו, רובם ככולם למשטרים הקומוניסטיים. חנה ארנדט, שחקרה את ''מהות הרוע'' במשטרים הפשיסטיים בשנות השישים, אימצה גם היא חלק ממאפיינים אלה במחקרה. שניהם התייחסו במפורש לטרור של מדינה המנסה לשלוט באזרחים ע''י הטלת חרדה קיומית מתמדת; זאת בניגוד לכל המסורת המערבית בה גם אלו שהצדיקו שליטים אוטוקרטיים (הובס והגל) קבעו שמטרתו הבסיסית של השלטון הוא להבטיח את ביטחונם של אזרחיו. מי שאינו עומד בתנאי מוקדם זה, יש להחליפו.

על וועדות חקירה

טועה ומטעה מי שמייחס לוועדת חקירה ממלכתית את הרצון להגיע לחקר האמת (האמת של מי?). לוועדה נועד תפקיד אחד בלבד: להרגיע תסיסה ציבורית. וודאי שלצורך הרגעת הרוחות יש צורך לערוף ראשים (לא התקדמנו הרבה מעבר למהפכה הצרפתית); אך העריפה חייבת להתבצע במסגרת הסכמה רחבה ככל האפשר, אחרת הוועדה לא תשיג את מטרתה. מכיוון שההסכמה אמורה להיסמך על אינטרפרטציה לעובדות, במסגרת הנורמות החברתיות המקובלות, הרי שהדגש יושם על אותה אינטרפרטציה שתשמש את המטרה.

הדו''ח של וועדת אגרנט משופע בביטויים ''טרואיסטים'', כלומר בביטויים שלא ניתן כלל לסתרם; גם אם תהפוך אותם על ראשם, יהיו נכונים תמיד. לדוגמה: ''דדו לא הכין את הצבא למלחמה במידה מספקת''. אין כאן טענה שדדו לא הכין בכלל את הצבא למלחמה, כי הרי דדו ערך תמרונים ואימונים בחודשים שקדמו למלחמה. דדו, שמשום מה לא הבין את העניין, הביא הוכחות חותכות לקיומם של אימונים לקראת המלחמה. איך יודעים אם היו אלה אימונים ''במידה מספקת''? זוהי תמיד חוכמה שלאחר מעשה. אם הצבא היה הודף את המצרים ואת הסורים, כבר ביום הראשון, הרי שוודאי שהאימונים היו ''במידה מספקת''. לא כך קרה? הרי לכם ההוכחה לטענת הוועדה. והדו''ח מקדים ואמר שהוא לא יזדקק לחוכמה שלאחר מעשה...

וודאי שתעלה כאן שאלה מקדימה: מהי האמת? אורי בוודאי יטען שהאמת ידועה לו, שלא לדבר על חוקרים בעלי שיעור קומה כמוהו החולקים עליו. אולי כדאי לשוב ולזכור שמדובר במעשי אנוש המתפרשים ע''י אנשים. כאן אנחנו חוזרים לפילוסופיה, שאין בדעתי להיכנס אליה ולחזור על טיעונים שכבר השמעתי בעבר. אני מקווה, שגם מי שיחלוק עלי, יסכים שלאותן עובדות עצמן ניתן למצוא אינטרפרטציות שונות, שמקורן בנקודת המוצא של המחקר ההיסטורי, בפרספקטיבה ובמסגור (האם להתחיל כמו אורי מאברהם אבינו או להתייחס מה קרה ביום ה- 8 באוקטובר 1973 בלי להתייחס לכל מה שקדם לכך, כפי שעשתה וועדת אגרנט). אין בכך כדי לקבוע עמדה מה נכון. לכל אחד מהצדדים וודאי יהיו נימוקים משכנעים למסגור. ההמחשה הייתה רק לצורך הסכמה: עובדות היסטוריות אינן האמת, גם היא נתמכת במיליוני מסמכים, ממש כפי שהאינטרפרטציה שלהן אינה כזאת.

וכאן עולה שוב השאלה שנידונה בויכוחים עם אורי אם יש לשפוט את ההחלטה לפי התוצאות, או לפי שיחזור תהליך קבלת ההחלטות. עמדתי הייתה ונשארה: התוצאות רק מעניקות נופך רגשי לאירועים (דוגמת מלחמת יום כיפור), אך אין בהן כדי להצביע על החלטות נכונות או שגויות של הקברניטים. קיים תהליך אינסופי של א) בעיה (אמיתית או מדומה), ב) הצעת פתרון, ג) יישום הפתרון המוצע, ד) בקרה, לימוד לקחים ויישומם ה) יצירת בעיה חדשה (או המשך הבעיה הקודמת) ו) הצעת פתרון חדש, שאינו בהכרח טוב יותר מקודמו וחוזר חלילה. תהליך זה מובנה בעולם האינדטרמיניסטי של החברה האנושית, שאינו מאפשר חיזוי מראש של התוצאות על כל השלכותיהם, אלא ע''י נביאים או שוטים. כדאי להתבונן במובאות של אורי להסבר תוצאות המלחמה, החל מכישלון מוחלט עד לניצחון הגדול ביותר של צבא ישראל, למרות כישלונה של ממשלת המערך.

על מטרות המלחמה

כבור ועם הארץ בנושאי אסטרטגיה וצבא, המאמר שלך, אורי, רק מעורר אצלי יותר תהיות מאשר קריאות התפעמות. בוא ונרחיב קצת את המסגרת ותראה למה כוונתי.

להלן כמה קלישאות מפורסמות: 1) אין מנעול שאינו נפרץ. 2) השלום הוא פסק הזמן שבין המלחמות. 3) ניצחון בקרב אינו ערובה לניצחון במלחמה. אני יכול להמשיך עוד כמה וכמה, אך המטרה ברורה: האם כל טענותיך, עם כל החדשנות שבהם, אינן נכללות בשרשרת הקלישאות האלה? היתרון היחידי שלך על כל הפתרונות האחרים הוא ששיטתך לא נוסתה. אם לא נוסתה, הרי אינה בת הפרכה. במה אתה שונה מוועדת אגרנט? אין כאן כל רצון להקניט, וגם תשובתך ברורה: ''אם לא נוסתה איך אתה יודע שתיכשל?''. אני בן אדם ולכן אני יודע. עוד לא קם משטר מושלם, אידיאולוגיה מושלמת, מצע חברתי מושלם, או כל מעשה אנושי אחד(!) שלא היה בו כשל מובנה. לו שאלת את מרקס, היה אומר לך שסטאלין הרס לו את התיאוריה. לו שאלת את משה, היה בוודאי טוען, כפי ששלוחיו טוענים היום, שחטא ישראל. ההיסטוריה האנושית ידעה מפעלים אדירים והרס אדיר לא פחות, משום שהאדם הוא הוא מחוללה. אצל המלאכים, או בעולם הבא, הדברים אולי שונים, לפחות כך טוענים יודעי דבר. בעולם שלנו, הדברים מתפשלים.

תורתו של פרנסיס בייקון, שהתבססה על מחקר אינדוקציוני נסתרה לחלוטין עוד במאה ה- 19. להזכירך, המדע הקבע שברבורים הם לבנים! עובדה, כל הברבורים שנתפסו באירופה היו לבנים. מה לעשות ובאוסטרליה התגלו ברבורים שחורים. או במילים אחרות, לכל אינדוקציה שנתמכה ע''י מספר סופי של תצפיות תמיד קיים הסיכוי שהתצפית הבאה תגלה עובדה סותרת. האם זה אומר שבייקון לא היה גאון בדורו? זו הייתה תשובתו לשאלה שהעסיקה אותו בתקופתו. מאז עברו הרבה מים והסתבר שגם המדע מחליף תיאוריות ואופנות, שלא לדבר על אנשי המדע. שמדינאים? הס מלהזכיר.

מהי איפה מטרת המלחמה לשיטתך?

בהנחה שאתה צודק בקביעת המטרה, מי הוא החומר האנושי, נעדר הפניות, שיבוט מילשטייני, שיישם את מטרותיך?

מי לידך ייתן שחודש, שנה, דור אח''כ לא יקום המפשל התורני שיוביל את המערכה לכישלונה המובנה?

מה יקרה אם לאחר שניסית את תורתך יסתבר שיש גם ברבורים שחורים?

דומני שהתשובה היחידה נתונה במחזוריות עליה הצבעתי לעיל: אין פתרון טוטלי אלא בעולם המוחלט.

בכל דברי אין גם שמץ התנגדות לדרישתך לחופש המידע. יש לי הסתייגויות לגבי האמיתות המדעיות שמדע זה יוליד. בל נשכח, אנחנו עוסקים באנשים. גם החוקרים הם אנשים. מכאן שיש לי הסתייגות נואשת מנחרצות קביעותיך. או לחילופין לדאוג לכך שדברי משה דיין, שלצערנו נסתרו לא פעם, יהיו תמיד נכונים (כדי לנצח במלחמה תבחר שהאויב שלך יהיו ערבים ולא גרמנים או צרפתים).

http://www.faz.co.il/thread?rep=11042
לעניין מטרת ועדת חקירה - דומה שהוועדה לחקירת רצח
יוסי (יום ראשון, 15/09/2002 שעה 1:35)
בתשובה לדוד פלד

ארלוזורוב איננה עונה על המטרה שהצבת (או שזה יוצא מן הכלל המעיד על הכלל).

http://www.faz.co.il/thread?rep=11046
וועדת ארלוזורוב?
דוד פלד (יום ראשון, 15/09/2002 שעה 2:29)
בתשובה ליוסי

אם אתה סבור שמטרתה הייתה להגיע לחקר האמת, הרי שלא קראת את דברי; או שאינך מסכים להם.

תשובה עניינית: החברה נחלקה למלך כהן ונביא. כאשר מישהו מהם מתערב בעסקי השני, הקטסטרופה מובטחת. מזלה של הוועדה ושל האזרחים במדינה, שהציבור התייחס לממצאיה כפי שהיה ראוי להתייחס לוועדה ממלכתית, כלומר - ממונה ע''י מלך, ''השופטת'' אירוע שהוא במפורש חומר להיסטוריונים בלבד.

http://www.faz.co.il/thread?rep=11053
זו היתה בדיחה גדולה
אבנר בן בסט (יום ראשון, 15/09/2002 שעה 7:39)
בתשובה לדוד פלד

ועדת ארלוזורוב הזאת. בסך הכל ועדה שבאה להרגיע את רוחו של בגין, שלקח ברצינות מדהימה מדי את האשמות השמאל לדורותיו, בדבר אחריות הימין לכל חיסול פוליטי שאירע בארץ ישראל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=11059
זה היה ניסיון למצוא אמת ומתוך האמת - פיוס
דינה ביכל-שונרא (יום ראשון, 15/09/2002 שעה 8:59)
בתשובה לאבנר בן בסט

הגיחוך הכללי שהעלה ניסיון זה לאורך ולרוחב המפה הפוליטית בישראל היה אחד הסמנים הראשונים של קריסת הדמוקרטיה, לדעתי. משמעות הגיחוך היתה: ''למי אכפת מה באמת קרה?'' -- ובלי ידיעת עובדות, איך בוחרים בחירה מושכלת? אי אפשר, ואז הכל בא מהרגש. ואי אפשר להתווכח עם רגשות -- אלא רק להשפיע.

הייתי רוצה מאוד לדעת מי רצח את ארלוזורוב.

http://www.faz.co.il/thread?rep=11066
גם אני הייתי רוצה לדעת באמת מי רצח את ארלוזורוב
אבנר בן בסט (יום ראשון, 15/09/2002 שעה 9:24)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא

אבל כיסוי העניינים כ- 50 שנים, לא תורם לחיפוש ומציאת האמת.

ודרך אגב, ישראל היא דמוקרטיה, עדיין היחידה במזה''ת. סתם רציתי לעדכן אותך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=11073
מזתומרת מי רצח את ארלוזורוב?
חתן סופר (יום ראשון, 15/09/2002 שעה 10:25)
בתשובה לדינה ביכל-שונרא

סטבסקי רצח את ארלוזורוב ובא על ענשו באלטלנה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=11274
כזבן שקוף ודמגוג שטחי
אריה פרלמן (יום שלישי, 17/09/2002 שעה 4:09)
בתשובה לחתן סופר

אני מפנה את כל המעוניין למאמרי בנוגע לפרשת רצח ארלוזורוב:


http://www.faz.co.il/thread?rep=11064
דוד פלד, בשום מקום לא טענתי - ואפילו לא רמזתי -
יוסי (יום ראשון, 15/09/2002 שעה 9:13)
בתשובה לדוד פלד

שתפקידה של ועדת חקירה הוא להגיע לאמת.

נתפסתי לאמירתך - הקטגורית משהו - שבה אמרת כי ''לוועדה נועד תפקיד אחד בלבד: להרגיע תסיסה ציבורית'', ונזכרתי בוועדת החקירה הממלכתית לרצח הבל - סליחה, ארלוזורוב - שלא ממש הוקמה כדי להרגיע תסיסה וכו'.

אשר לוועדת חקירה ו''אמת'', ראוי לצטט כאן קטע קצר מפיו של איש חכם - השופט העליון חיים כהן שאמר:

''ועדת חקירה מצטיירת לא פעם כמעין מכבש הדורס ורומס בדרכו כל הנראה כמכשול בעיניו, ויהא הוא גם יצור חי. אמרתי ''הנראה בעיניו'', מפני שלמכבש מיוחד זה יש עיניים: רוצה - רואה ומדלג; רוצה - רואה ופוגע; סכנת ההפליות הפסולות הטמונה בכך היא בלתי נמנעת, והיא רק מגבירה את החששות''.

הנה כי כן, גם השופט חיים כהן לא מייחס לוועדת חקירה רצון להגיע לחקר האמת.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.