פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לעירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור, 04/09/08 6:51)
http://www.faz.co.il/thread?rep=121868
תגובה לתגובה
נועם חלפון (יום חמישי, 04/09/2008 שעה 18:58)
בתשובה לעירית גולן-אנגלקו וישעיהו בראור

להלן התייחסות לכל אחת מנקודות התגובה של בראור:

א. התחממות של 2 מעלות- כשמציינים התחממות של שתי מעלות בלי שוב תוספת מסייגת מתכוונים לממוצע שנתי. בראור מצטט את המסמך של סערוני כתמיכה בטענתו בשיעור התחממות זו. חישוב פשוט מעלה כי התחממות של 0.013 מ''צ לעשור בחמישה עשורים משמעותה התחממות של 0.65 מ''צ - רחוק מאוד מהטענה להתחממות של 2 מעלות.
בראור מציג עוד נתונים נוספים ליולי ואוגוסט אך עם כל הכבוד לחודשיים אלה יש עוד עשרה חודשים בשנה, ביניהם חודשים שבראור עצמו טוען כי חלה בהם התקררות לפחות עד שנות ה-‏90, כך שההתחממות המתונה ביולי אוגוסט מקוזזת בחלקה ע''י חודשים אחרים.בשורה התחתונה בראור לא מציג שום ממצא המבסס את הקביעה כי בישראל חלה התחממות של 2 מעלות בטמפרטורה השנתית הממוצעת.

ב. בסעיף 2 בראור מציין מגמות בריבוי אירועים חמים משנות ה-‏50 ואילך. אין לי ויכוח עם העובדה כי בשנים האחרונות האירועים החמים תכופים יותר ביחס לשנות ה-‏50 ה-‏60 וה-‏70, אלא שההיסטוריה לא מתחילה בשנות ה-‏50, וכאמור גלי חום חריגים היו שכיחים בישראל בתקופת המנדט ושלהי התקופה העותמאנית יותר מבעשורים האחרונים. משום כך ניתן לראות בעשורים האחרונים חזרה לשגרה לאחר מספר עשורים שהתאפיינו במיעוט חריג של גלי חום.

ג. בסעיף ג' בראור לא מגבה את טענתו לגידול במספר הימים הקרים במקביל לריבוי הימים החמים (דהיינו הקצנה). בראור טוען בעצמו, כי בעשור האחרון נבלמה הירידה בטמפרטורות החורף ומגמה זו אף התהפכה. לסיום המענה לסעיף זה כותב בראור כי לא נמצאו מגמות מובהקות בכל הקשור לטמפרטורות החורף.
אינני רואה כיצד תגובה זו מתיישבת עם הטענה להתרבות הימים הקרים. סוגית הגידול בימים החמים נדונה בסעיף ב'.

ד. מן הראוי שתקציר מנהלים יכיל תמצית של החומר ולא ''דברים מושכי תשומת לב''. אכן גולן אנגלקו ובראור ביצעו סקירה מקיפה של החומר שנכתב בנושא המשקעים בישראל, אך במקום לסכם את כל הממצאים בשורה התחתונה: ''נמצאו מגמות השתנות סותרות ובלתי מובהקות ברובן''. בחרו השניים להציג מקטע קטן ןמושך תשומת לב והשמיטו את יתר הממצאים שבחלקם הם סותרים לחלוטין.
אם בפתח הדבר נטען כי ישנן סתירות בנוגע למגמות המשקעים בישראל, האם זה הגון לשנות את הקביעה הנ''ל ולהציג בתקציר המנהלים טענה לא מסוייגת כי קיימת מגמה של הקצנה?
מחקרם של ben-gai et al. עליו מסתמכים גולן-אנגלקו ובראור איננו מתמקד כלל בסוגיית ההקצנה והוא דן במאפייני הגשם בין שתי תקופות מיצוע שונות. הוא דווקא מוצא כי הגשם בדרום הארץ הפך בתקופה השניה ליותר סדיר, דהיינו יותר גשם סביב הממוצע ומיעוט שנים קיצוניות. בשום אזור לא נצפתה עליה משמעותית בפיזור סביב הממוצע ובכל מקרה מה שמודגש במאמר זה דווקא הבדלי המגמות (הבלתי מובהקות ברובן) בין חבלי הארץ השונים. בשונה לגמרי מהטענה ולפיה במאמר זה יש סימוכין להקצנה כללית בכמויות הגשם השנתיות בישראל.

בנוגע לכמויות היומיות - יוסף 2007 (ראו- http://www.cosis.net/abstracts/PLINIUS10/00001/PLINI...) מוצא 3 תחנות בלבד מתוך למעלה מ-‏30 בהם חלה עליה בגשמים בקטגוריות הגבוהות, אך מציין במקביל כי בצפון עמק הירדן נחזתה מגמה הפוכה של מיעוט גשמים בקטגוריות הגבוהות ועליה בגשמים הקלים. האם לאור ממצאים סותרים אלה אפשר להגיע לקביעה פסקנית כי יש עליה בכמויות הגשם היומיות? האם המגמות הבלתי מובהקות שמצא
Alpert הן הבסיס לאותה קביעה פסקנית?

בנוגע לטענות בדבר עליה באירועים השטפוניי- באירועי זרימה הגשם הוא מרכיב חשוב, אך לא מרכיב בלעדי. על מנת לבחון הקצנה בגשם יש לבחון תחנות ארוכות טווח ולראות אם חלו שינויים בעוצמות הגשם או כמויות הגשם היומיות. כאמור בחינות שכאלו לא העלו דבר.
הממצא שציינתי לפיו 4 השנים האחרונות (לפני הבצורת הנוכחית) היו קרובות לממוצע מתבססת על סיכומי השירות המטאורולוגי שהוא הגורם הרשמי שמבצע את סיכומי הגשם.
בראור מנסה לסתור את הממצא הנ''ל ומציין כדוגמה את נתוני 2005/6. הוא טוען כי ''כמויות המשקעים היו נמוכות ב-‏70-90% ביחס לממוצע הרב שנתי...''.
סיכום השירות המטאורולוגי המתבסס על כמות מדי הגשם הרבה ביותר (כ-‏450) מציין בפירוש כי השנה היתה קרובה לממוצע
ראו סעיף המשקעים כאן:http://www.ims.gov.il/IMS/CLIMATE/ClimateSummary/200...
May2006.htm
הטענה כי באווירת ההתחממות ניתן היה לצפות לשבירת השיא לעשורים האחרונים שנרשם ב-‏1998 נגעה לישראל ולא לעולם,
אך גם השיא הגלובלי של שנת 1998 לא נשבר לא ב-‏2005 ולא בשנה אחרת - ראו הגרף בעמוד 9 של דו''ח ה-IPCC (שיהיה האחרון להעלים מידע שכזה לו התרחש) כאן:
בעניין אפריל 2006 ההתייחסות היתה לטענת בראור הבאה:
''אפריל 2006- נרשמו טמפרטורות שיא יממתיות (עד C33 באזור החוף). בסוף החודש התהפכה המגמה וירדו גשמים בעוצמות גבוהות (80-50 מ''מ ליממה באזור החוף)''.
משום כך ייחוס דבריי כאילו כוונו לאירוע הגשם בראשית החודש הוא הוצאת דברים מהקשרם.
הטענה כאילו בכל אזור המרכז חודש זה היה הגשום ביותר מאז תחילת המדידות ובצפון הוא היה השני בכמות גשמיו אינה מדוייקת. רק באזור מצומצם בשרון היתה זו השנה הגשומה ביותר ובאזורים שונים בצפון היה אפריל 2006 השלישי בכמויות גשמיו בלבד.
ראו סיכום השמ''ט כאן:
בשונה מטענתו המקורית של בראור באירוע של סוף החודש לא ירדו כמויות יומיות של 50-80 מ''מ באזור החוף אלא רק בתחנות בודדות באצבע הגליל. בכל מקרה לא ברור לי איך שבר ענן מקומי ומקרי בקליה או בכפר גלעדי מתקשר לתופעות גלובליות.

הסיכום של בראור איננו סיכום כי אם מעבר מתצפיות לתחזיות עתידיות. כבר דנתי בשרשור הנוכחי באיור 4 שמציג בראור. זהו גרף המציג את ביצועי המודל לאחר תיקון טעות קשה של 4 מ''צ בהערכת נתוני ההווה. לא ברור לי מדוע לא מצויין כי מדובר בגרף לאחר תיקון הסטיות הקשות ולא בגרף גולמי.
לא רק איור 4 אינו משכנע כאשר מבינים מהם ביצועי המודל ללא תיקון, אלא גם איורים נוספים במסמך התגובה.
באיור 5 רואים עד כמה הצפי להתחממות העתידית עולה בסדרי גודל על ההתחממות הקלה והבלתי רציפה שהתרחשה עד עתה.
איורים 1,2 ו-‏3 מציגים סדרות עתיות עם מגמות קלושות ובלתי מובהקות. ואפילו לו היו מובהקות, אף אחד לא מבטיח שהן לא תתהפכנה בעתיד.
גרף הרבה יותר מובהק מהגרפים 1-3 ניתן להציג לגשמי ירושלים ובו ירידה דרממטית בין סוף המאה ה-‏19 לאמצע המאה ה-‏20 שהפלא ופלא התהפכה לאחר מכן.
ראו שקופית 20 במסמך הבא''
השורה התחתונה כאילו עדיף לחטוא בזהירות יתר היא לא קביעה פרובלמטית. היא נכונה מבחינת נקודת המבט של משרד ממשלתי, אך האם זו גם האופציה המועדפת מבחינת האזרח שאמור לממן את ההיערכות לתסריטים לא מציאותיים?
http://www.faz.co.il/thread?rep=121880
הויכוח האמיתי
ע.צופיה (שבת, 06/09/2008 שעה 1:02)
בתשובה לנועם חלפון

בין חלפון לבראור הוא האם השינויים באקלים העולמי בעשורים האחרונים הם חלק מתהליך טבעי העובר על העולם לעיתים מזומנות (אולי פעם בעשרים אלף שנה,אך במחזוריות מסוימת)או שמעשי ידי האדם משפיעים על התהליך ולכן משנים אותו קמעא או יותר מקמעא והתהליך חדל להיות מחזורי אלא חד-פעמי( אפילו אם הוא נמשך אלפי שנים) עם תוצאות שונות מבעבר.
בראור רואה בריכוזים הגדולים של הפחמן החד-חמצני ,הנובע ממחוללי אנרגיה המופעלים על ידי האדם, כגורם מרכזי בשינויי האקלים( בעיקר בעשורים האחרונים), לרעה כמובן, ולכן יש לפעול להקטנת הריכוזים הפחמניים עם כל מה שמשתמע מכך.
חלפון אינו מתרשם מגודל השינויים ולכן הם, לשיטתו,בגבולות סבירים בהיבט על מרחב זמן רב( כמאה שלושים שנה),ולכן אין צורך להתרגש יותר מדי מתופעות אלו. הם היו, הם קיימים,הם יהיו ואין בכוחנו להשפיע עליהם.
אז מי צודק?
בעקרון,איני מאמין שיש ביכולת האדם להשפיע על מהלך הארועים הטבעי בעולם.
מנגד, ריכוזים גדולים של פחמנים, חדשים יחסית,הם שינוי ב''טבע''. יתכן שבעבר הרחוק היו כבר ריכוזים כאלו,אך אין לנו מידע מה הייתה השפעתם,כך שזה ''נעלם'' גדול עבורנו ולכן בכל התחזיות הקשורות בכך יש לפחות 50% ניחוש.
חבר'ה, תמשיכו להתווכח, זה מרתק.
http://www.faz.co.il/thread?rep=121941
הויכוח האמיתי
נועם חלפון (יום שני, 08/09/2008 שעה 9:41)
בתשובה לע.צופיה

זה תמצות יפה של הויכוח, אך רק של סוגיה אחת בו.
אם לתמצת את הויכוח לשאלות מפתח הרי שהן:
א. האם גל ההתחממות האחרון הוא אינו חלק מתנודה טבעית?
ב. האם בהנחה שלאדם יש חלק בהתחממות אנו מסוגלים לערוך הפרדה מדוייקת בין המרכיב האנתרופוגני בהתחממות למרכיב התנודתי הטבעי?
ג. האם משתנה שמסביר אחוז נמוך מתנודות הטמפרטורות בעולם יכול לשמש משתנה מפתח להערכת העתיד?
ד. האם תסריטי מודלים שמתקשים לבצע סימולציה מהימנה לאקלים ההווה יכולים לשמש בסיס איתן לתכנון עתידי?
ה. האם תחום שינויי האקלים הוא תחום מדעי בו מנסים להתעמת עם עדויות וממצאים סותרים לתיזה השלטת לצורך ביצוע מודיפיקציות בתיאוריה והתאמתה למציאות? או שמא מדובר בענף שיווקי שמנסה למכור רעיון ולא נותן לעובדות לבלבל אותו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=121946
הויכוח האמיתי
ע.צופיה (יום שני, 08/09/2008 שעה 15:55)
בתשובה לנועם חלפון

א. אם גל ההתחממות האחרון אינו חלק מתנודה טבעית,הרי יש לחפש את הסיבה במעשי האדם או בשינוי קוסמי המשפיע על כדור הארץ (בין היתר).
אך זהו בעצם לב הויכוח.
ב.נקודה זו היא מקצועית מדי למתעניין מהצד.
ג+ד. אם אין מודלים טובים יותר או נתונים מובהקים יותר אזי צריך להשתמש במה שיש תוך מודעות למגבלות.
ה. אני מאמין שאנשי המקצוע בתחום האקלים פועלים לפי פרמטרים מדעיים.
יש הילולא של כל מיני ירוקים( בנושא האקלים),חלקם בורים ועם-הארץ וחלקם בעלי אינטרסים כלכליים.
המצער הוא שיש אנשי מדע שתמורת הטבות כאלו ואחרות נותנים את שמם להילולא הזו.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.