  
  
  
|
 |
|
||
  1. אני שולל את פרשנותך למסמך אונסק''ו |
|||
|
|||
תגובתך רצינית אבל אני חייב לשים כמה סימני שאלה בטענותך. 1. אינך יכול לטעון ל'זיקה טריטוריאלית' רק משום החשש שיקרה לערבים משהוא בעתיד. זיקה טריטוריאלית היא זיקה קיימת העומדת בפני עצמה, אבל היא לבדה אינה מוכיחה קיומו של עם. 2. תחילת גיבוש אינה קיומו של עם. קודם כל לא הוכחת שאכן ערביי ארץ ישראל ראו עצמ כעם. אז למה להיזדרז ולכפות עליהם דבר שהם עצמם לא פעלו להגשמתו? העובדה שנהרו לכאן ערבים ומוסלמים לא ערבים והעובדה שהם התנגדו לקיומה של מדינה יהודית אינה עדות לכך שהם היו עם בעל מסגרת ברורה והגדרת מטרות. התנהלותם בפועל מוכיחה שלא כך היה הדבר. 3. אין להשוות הגירת עשרות עממים בעלי רקע שונה וחיבור מינימלי בינם לבין עצמם וללא קשר קודם למקום, ובין יהודים שהם בני אותו עם עם קשר עתיק וקשר חדש למקום. היהודים לא היו רק מהגרים לארץ ישראל, אלא גם יהודים שישבו שנים רבות בארץ ישראל והיה להם רוב בחלקי ארץ מסויימים (כמו למשל היהודים היו הקהילה הגדולה ביותר בירושלים החל מאמצע המאה ה-19). 4. זיכרונך לא בוגד בך. אכן בין 1948-1967 היו התאגדויות של ערבים ביו''ש נגד השלטון אבל המתח לא היה בשל רצונם של הירדנים להגדיר עצמם כפלסטינים. הלוואי שזה היה כך, כי אז ממילא ירדן היתה כבר מזמן פלסטין. אבל דווקא משום שאותם ערבים המכונים פלסטינים היום לא חשבו בכלל לפעול כפלסטינים היא ההוכחה שהם הרגישו כירדנים, והם נטלו חלק בשלטון הירדני בדיוק כמו הירדנים בגדה המזרחית. אני משער שהיום כשיש אי שקט מדי פעם בערי ירדן אינך מציע לטעון שהארגונים הפלסטינים האלה מעוניינים להפיל את המלוכה ולהקים תחתיה מדינה של העם הפלסטיני. 5. כיצד מלחמת 67' היתה מלחמת השחרור של הפלסטינים? האם הכיבוש של יו''ש שחרר אותם ממשהו? הכיבוש יצר עובדה שחצי מהפלסטינים הירדנים נכבשו ע''י ישראל. זו העובדה היחידה. אני רוצה להזכירך ששנים לאחר הכיבוש עדיין ראו ה''פלסטינים'' האלה את הפתרון בחזרה לירדן. התעקשות ישראל להישאר בשטחים הביאה את חוסיין לותר עליהם ולהניח לישראל להתמודד מול הנותרים. האם הם רוצים מדינה ביו''ש? אם באמת היו רוצים אז כבר היתה להם. כנראה שיותר משהם מעוניינים במדינה הזאת, הם מעוניינים להרוס את ישראל. ולכן עד היום אפילו החמאס מסרב להכיר במדינת ישראל כלגיטימית וכסוף פסוק. 6. פרשנותו של פורת היא המענייננת והיא שוללת את התיזה המפוקפקת שהעלה סיון. גם אני לא טענתי שאני בעד טרנספר, אלא בעד שכל ערביי ארץ ישראל יהיהו אזרחי ירדן הפלסטינית וכל יהודי ארץ ישראל יהיו אזרחי מדינת ישראל. יהודים יוכלו לגור בירדן וערבים ימשיכו לגור בישראל. כל אחד יהיה תושב במדינת רעהו.כך שמבחינה אישית, חמולתית, שיבטית ולאומית לא יהיו העברות של אנשים ממקום למקום. אנשים ימשיכו לחיות את שיגרת יומם, והפיתרון הפוליטי לא ישפיע על היום יום אבל יבטיח ששתי מדינות יוכלו לשכון זו לצד זו משני עברי נהר הירדן. 7. אינני טוען את טענת 'העם הפלסטיני' מתוך מניע פוליטי אלא מתוך קריאת ההיסטוריה של ערביי ארץ ישראל. לאחר שקבעתי את דעתי (עד כמה שיכולה להיות אובייקטיבית במצב הזה) אני יכול ורשאי להשתמש המימצאים שימוש פוליטי כדי להציע פתרון הגיוני והוגן לסכסוך. אתה צריך לעשות את ההפרדה הזאת בצורה מסודרת. 8. זה נכון שעממי האזור דחו כל אחד שלא נראה להם כמותם. וזה קרה וקורה עד היום במזרח התיכון ובכל העולם. גם שבטים אינדיאנים דחו מתנחלים לבנים באמריקה, אבל הם לא היו ולא הגדירו עצמם כעם במונחים שאנחנו מדברים עליהם (למרות שביננו אם כבר בעלאנו את עניין האינדיאנים כאן ובהודעות קודמות הזכורות לי, הרי שדווקא היהודים דומים יותר לאינדיאנים מבחינת עניין הבעלות על השטח ודווקא הערבים הם הפולשים החדשים והאימפריאליסטים). בכל מקרה הסברתי שתקומת עם ערבי פלסטיני בשנים האחרונות דווקא אינה מזימה חשוכה, אלא הצהרה ברורה ומכוונת כדי להניע פתרון פוליטי שמתאים לעם הערבי של המזרח התיכון - הם רואים אותנו כצלבנים החדשים, כמו שהם ראו את הנוצרים בעיראק, בלבנון, בבית לחם וברמאללה וגם בעזה. אנחנו מורסה מזוהמת במזרח תיכון מוסלמי שצריך להיות נקי מכופרים. תשאל את אחרון החמאסניקים והוא יספר לך את זה. אבל למה רק חמאסניקים? גם רבים באש''פ חושבים כך. תשאל את עזמי בשארה. 9. לכן התעלמותך מעמים אחרים לא-מוסלמים במזרח התיכון מראה שאינך מבין את מצבנו בזירה. אני כמובן לא מתכוון שישראל צריכה לפתוח במלחמה בעבור הנוצרים האלה או האחרים, אבל להתעלם מלב הבעיה שהיא גם לב הסכסוך איתנו? למה אתה חושב שנכון לברוח מהבעיה ולא להכיר את נפשו אל האוייב? 10. גם אני לא רואה איום קיומי אם ישנו עם פלסטיני או אין, אם נכיר בהם או לא. נדמה לי שישראל הפורמלית כבר הכירה בקיומי של ''עם פלסטיני'' בלי שעם כזה הכיר בקיומו של עם יהודי הזכאי למדינה לאומית משלו בארץ ישראל. לכן מהבחינה הזאת ערביי פלסטין הם ביתרון בולט עלינו - אנחנו הכרנו בצורך לתת להם מדינה ביו''ש ובעזה, אבל הם (אש''פ) עדיין מתנה הכרה הדדית בתנאים שישראל לא יכולה לעמוד בהם - למשל ''זכות השיבה''. תנאים ,אם יתקבלו, יהיו כבר חסרי חשיבות מבחינתנו כי תליכי הקריסה הפנימיים במדינה כבר ייצאו לדרך. לכן הדרך הזאת היא דרך מסוכנת וצריך להניע פצרון מדיני אחר כמו שציינתי. מה שמקובל על אומות העולם אינו משנה לעניין זה, כי בסופו של דבר רק המעשה או חוסר המעשה שלנו הוא שיקבע את העתיד. אני מציע לא לסמוך על אומות העולם וגם לתת להם להבין שזה לא כל כך חשוב מה הן אומרות, כי גם אנחנו יכולים לומר ולעשות הרבה במדינותיהם. בחצי ממדינות ארופה יש פוטנציאל פילוג אלים או לא אלים (סקוטלנד-בריטניה, בסקים - ספרד, בלגיה-ואלונים-פלמים, יוגוסלביה לשעבר -סרבים-בוסנים, קורסיקה-צרפת... שלא לדבר על יתר העולם). חכם ציון | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי