פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=129757
חבל מאד שאינך יודע ערבית
שמעון מנדס (שבת, 14/03/2009 שעה 13:14)

ראשית יש שגיאה בסיסמה הערבית שכתבת בסוף המאמר. צריך לכתוב את המילה הראשונה ללא האות אל''ף בראשיתה (نعم نستطيع).

ועכשו נחזור לענייננו. אילו ידעת ערבית היית כותב את המאמר ברוח אחרת. אולי ידיעת השפה הערבית היתה תורמת לך להבין את המנטליות שמפעילה את הבוחרים והנבחרים הערביים. אין לי בעיה שערבי יהיה ראש ממשלה בישראל, כמו ליאון בלום או כמו מנדס-פראנס, שהיו ראשי ממשלה בצרפת. אלא ששני האישים האלה אף פעם לא אמרו: דגל המדינה הוא שלי, השפה היא לא שלי, ההמנון הוא לא שלי. בלום ומנדס-פראנס לא בקשו להקים מדינה בצרפת. הם לא פעלו נגד צרפת. הם לא הפגינו נגד צרפת. הם היו צ ר פ ת י ם לכל דבר דבר וענין.

נבחרי הצבור הערבי מחפשים לתת ביטוי לאומי לנוכחותם בישראל. ביטוי לאומי ערבי משמעו הטמעות ברוב הערבי באזור. הם מנצלים עד תום את חולשת הדמוקרטיה הישראלית, את החשש להפעיל את החוק נגד פורעיו - בשם הדמוקרטיה. הטרגדיה של הפלסטינים, היתה ונשארה שההחלטות החשובות ביותר בעניינם, תמיד מתקבלות על ידי אחרים בבירות ערביות. אש''ף הוקם בקהיר על ידי ממשלת מצרים שהיתה הדוחפת העיקרית. ההחלטת שאש''ף הוא נציגו הבלעדי של העם הפלסטיני התקבלה ברבאט בירת מרוקו. לצערנו הרב, רוח השכנות בינינו לבין שכנותינו אינה דומה לזו שקיימת במערב אירופה. והטרגדיה של הבוחרים הערביים שהם נוהגים כמו עדר. הפלסטינים מעולם לא עשו חשבון נפש ואף פעם לא דרשו מנבחריהם דין-וחשבון על פעילותם הפוליטית. האם הם מקדמים אצת עניינם או לאו?

המלך עבדאללה הראשון, מייסד הממלכה הירדנית ההאשמית, כתב בספר זכרונותיו על בגידתם של אישי הצבור הפלסטיני בירדן במלחמת 1948: ''יבוא יום שנכדיהם יתביישו במעשי סביהם'' (זכרונות המלך עבדאללה = مذكرات الملك عبدالله, עמ' 241). לצערנו, זה לא רק שזה לא קרה, אלא הנכדים הפוליטיים של הפלסטינים ממשיכים באותה הדרך של סביהם, ואף עולים עליהם בתחכום ביצירת התסיסה בינם לבינינו.

עבדתי כעשרים שנה עם ערבים בגליל. ואני יכול להעיד שהצבור הערבי מתנהג אחרת לחלוטין, בתור פרטים. נברחי הצבור שלהם הם מחוללי הבעיות. והבוחרים הולכים אחריהם כעדר.

לערביי ישראל לא היה ב-‏1949 מנהיג בשעור קומתו של השיח' אמין טריף הדרוזי. למי שאינו יודע, הדרוזים נלחמו בנו ב-‏1948. בסיום המלחלמה, כאשר נוצרה מציאות פוליטית חדשה. צריך היה להחליט אם הם בפנים או בחוץ. והשיח' המנוח אמר לצאן מרעיתו: אם אנחנו בוחרים להשאר במדינה החדשה, אז עלינו לקבל את הזכויות והחובות. ''החיים הם תן וקח'' (פתגם ערבי) ועלינו לפעול לפיו.

כאשר יקום מנהיג רוחני כזה לערביי ישראל, הכל יהיה אחרת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=129876
שמעון, הגדרת נכון
סתם אחד (יום שלישי, 17/03/2009 שעה 9:42)
בתשובה לשמעון מנדס

''נבחרי הצבור הערבי מחפשים לתת ביטוי לאומי לנוכחותם בישראל. ביטוי לאומי ערבי משמעו הטמעות ברוב הערבי באזור. הם מנצלים עד תום את חולשת הדמוקרטיה הישראלית'' זוהי לאומיותם וכל מנפולציה שנעשה בזה לא נצליח לזקק עם פלסטיני חדש, עירני, פעיל, פועל ומגשים.

ערביי ישראל היו מריונטות בידי ערבים חוצנים והם עצמם הרגישו שהם חלק בלתי נפרד מאותו עם, כמו כל ערבי באיזור. מספיק לשמוע את השיח היום יומי השוטף של עמך ושל בכירים בכל רחוב בעיר ערבית במזרח התיכון כדי להבין את המשמעות היסודית של להיות ערבי ומוסלמי שזה מעל לכל תִיקֶט פרטי וזמני אחר.

אין דרך אחרת לפתרון הסכסוך והוא שהערבים ככלל יקבלו את קיומה של ישראל כעובדה. בינתיים הם לא, וגם מצהירים שלא (כמו אבו עבאס שאמר שהוא אינו מתכוון להכיר בזכות קיומה של ישראל גם אם היא תיתן לצאצאי הפליטים 'הפלסטינים' לחזור לביתם מ-‏1948).

חכם ציון
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.