פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=139368
מיכאל שרון: מילה לא-רפואית כטראומת ינקות לעיתים
סתם אחד (יום רביעי, 23/09/2009 שעה 17:30)

מילה לא רפואית כטראומת ינקות לפעמים - היפוטזה סבירה מדעית.

מילה שלא בקליניקה רפואית ולא בבית חולים, יכולה במקרים רבים (בוודאי שלא תמיד) להיות טראומת ינקות. זה כל מה שאני אומר. חסר בסיס? והרי הנושא של טראומות ינקות וילדות וההשלכות על פתולוגיה התנהגותית ולפעמים קוגניטיבית (למשל בנושא הלם קרב) הוא אחד הנושאים המפותחים והנירחבים ביותר בפסיכולוגיה, החל מהפסיכואנליזה של פרויד ותלמידיו (כגון אלפרד אדלר) וכלה במחקרים חדשים בנושא הטראומה.

לא מבוסס? והרי כל מה שאמרתי למעשה זה שמילה לא רפואית יכולה להיות לפעמים טראומה. והצבעתי על תופעות אפשריות כתוצאה, כגון אימפולסיביות, נוורוזות שונות הגורמות לכוחניות יתר ודחפי הישגיות יתר נוורוטיים, מקיאווליזם, והשפעה על תפיסת הזמן (ניתפס כעובר לאט) ומידה של חוסר סבלנות וקושי בדחיית סיפוקים (חטוף עכשו ואל תחשוב על הטווח הארוך). כאן יש הצעה מחקרית סבירה על בסיס מידע בנושא טראומות ועל בסיס הספרות הפסיכואנליטית ועוד.

______________

בהיעדר מילה לא-רפואית עשויים לפחות האפקטים הפסיכופתולוגים באוכלוסיה

לא כל אדם שחשוף לקרב מקבל הלם קרב. יש גורמים נוספים, חלקם מטרימים כגון משתני אישיות, שאכן, גורמים לכך שארוע כואב וחד, המביא לעומס יתר גבוה וחד על מערכות גופניות וקוגניטיביות, או ניזקי לרקמות הגוף וקצר יחסית בזמן, כך שיווצר עומס היתר - שארוע כזה אכן ייצר את האפקט הטראומטי.

אם כן, מילה לא רפואית, ממש כהרעשה ארטילרית אינטנסיבית, הינה ארוע שעליו יכול להבנות אפקט פוסט טראומטי. במילים אחרות, אם ניקח 2 אוכלוסיות מושוות matched במאפיינים חשובים שלהם (נניח, רמת השכלה, מעמד סוציו-אקונומי, משתנים קוגניטיביים ואישיותיים ושאר מאפיינים) הרי שאצל האוכלוסייה שתהיה חשופה למילה לא רפואית, יהיו יותר אפקטים טראומטיים מאשר אצל אלה שלא עברו את המילה הלא רפואית, או מאשר אלה שעוברים מילה רפואית.

ממש כמו שאצל קבוצה החשופה לקרב, יהיו יותר בעלי אפקטים טראומטיים מאשר אצל אוכלוסייה זהה שלא נחשפה לקרב.

http://www.faz.co.il/thread?rep=139372
מיכאל שרון: וסייג אפשרי בניתוח
סתם אחד (יום רביעי, 23/09/2009 שעה 18:14)
בתשובה לסתם אחד

האם תינוק שעובר התעללות, יפתח אפקטים פוסט טראומטיים? לא בהכרח. מדובר בתחום מעורפל כלשהו מבחינת ידע מדעי. לפי פרויד, נידרש להדחקה קיום ''אגו'', שאינו בנימצא בינקות. לפי פיאז'ה האישיות והקוגניצייה מתפתחים בשלבים, וגם בגיל 13 לא הגיעו לשלב ה''בשל''.

מהו ''אגו''? זה מושג לא ברור, בפרט מבחינה התפתחותית וכמובן קוגניטיבית. האם לא תתכן טראומה בגיל 3 או 5 והרי אז האישיות אינה מפותחת. גם לפי פרויד - עדיין האיד מפותח והאגו לא.

הדחקה היא עניין ביולוגי - אינהיביצייה של יצוגים מסויימים במוח. אינהיביציה היא פונקצייה אורגנית בסיסית. אבל‬ אפשרי שהאינהיביצייה הספציפית, על רכיביה הספציפיים, בסיטואצייה היוצרת את האפקטים הטראומטיים, יכולה להתחולל רק החל מגיל קריטי מסויים.

אין לי כל מידע אם יש גיל קריטי שרק מעבר לו תתכן בכלל אינהיביצייה כזאת.

עניין הגיל הקריטי והינקות היא נקודה חשובה - שכן מוכר נושא ה-plasticity של המוח, יכולת תאים להתחדש, הגבוהה מאד בינקות. בינקות עדיין אין התייצבות באירגון המוחי. למשל, חוקר בשם ברונר הראה שרק בגיל מאוחר יחסית בינקות, תופסים אובייקט תפיסתי באופן מוגדר ומובחן.

יתכן אם כן שיש דווקא חוכמה מבחינה ביולוגית במילה בגיל 8 ימים, שכן אז נימנע אפקט טראומטי.


מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.