פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=15141
לדוד - שאלה
רפי גטניו (יום רביעי, 23/10/2002 שעה 13:29)

האם , ואם כן, כיצד משתלבת ארה''ב במודל ?

מדוע מיעוטים לאומיים שונים בארה''ב אינם שואפים להקמת מדינה עצמאית, ומסתפקים אם בכלל בשאיפה להגדיל את השפעתם במסגרת המדינה ?

http://www.faz.co.il/thread?rep=15145
לרפי: על לאומיות בארה''ב
דוד פלד (יום רביעי, 23/10/2002 שעה 14:09)
בתשובה לרפי גטניו

התנאי להתפתחות לאומיות הוא הקשר בין המיתוס הלאומי לטריטוריה עליה נבנה המיתוס. הטריטוריה הופכת אז לחלק מהגדרת הזהות האתנית.

אם תבדוק את כל הסכסוכים הלאומיים במאתיים השנה האחרונות, אין גם מקרה אחד של דרישה לריבונות של מיעוט על טריטוריה שאינה עונה להגדרה הזאת.

דוגמה טובה יכולה לשמש צ'כוסלובקיה. התפרקותה לשתי מדינות התרחשה בסמוך להשתחררות מהשלטון המרכזי הכופה של ברה''מ. ההפרדה הטכנית בין שתי היחידות האתניות הייתה פשוטה, לכן ההסכם, שאפשר לכל יחידה אתנית לשמור את הטריטוריה ''המיתולוגית'', עבר בצורה חלקה. תשווה למה שקרה בטריטוריות השונות בברה''מ, מיד לאחר התפרקותו של המשטר המרכזי.

ארה''ב היא למעשה ארץ ללא היסטוריה. זוהי ארץ של מהגרים שכל אחת מהקהילות המרכיבה אותה שומרת במידה זו או אחרת את הזיקה לארץ המוצא. ההיסטוריה שלהם, או המיתוס הקשור לטריטוריה, נמצאים מעבר לים (או במקסיקו). ניתן להגדיר את האומה האמריקאית כתופעה רב תרבותית הבונה במשך שלוש המאות האחרונות את המיתוסים המשותפים של כל הקהילה כולה על אדמת ארה''ב.

להזכירך, המדינה נוצרה לא מתוך רצון לעצמאות אלא בגלל מדיניות אידיוטית כלפי המושבות, של שר החוץ הבריטי ושל ראש ממשלתה ב- 1774(הבחירה הייתה בין ייצוג הולם בפרלמנט למי שמשלם מיסים לאימפריה לבין עצמאות מהפרלמנט והגדרה עצמית). מלחמת העצמאות האמריקאית נכפתה על האמריקאים ע''י הבריטים ולא נבעה מרצון עז להגדרה עצמית.

לדעתי, ארה''ב יכולה לשמש כמעבדה לבחינת יצירת מיתוסים לאומיים. מכאן גם נובעת ההתלכדות הלאומית המופרזת סביב אירוע ה- 11.9.

אם נחזור לרגע לאזורנו, הרי שניתן להשוותו למצבה של אירופה במאה ה- 19 בכל הנוגע ללאומיות ולהגדרה עצמית. הלאומיות בכל האזור החלה להתפתח אחרי מלחמת העולם הראשונה, אך למעשה, מלחמת העולם השניה עוררה את הגל של הרצון להגדרה עצמית על טריטורית המיתוס, בכל העולם השלישי, כולל אצלנו. שאף אחד לא ינסה לקשר בין אורך התקופה לעצמת המיתוס!

מהקוקטיל הקטלני של מיתוס על טריטוריה עליה הוא נוצר, ניצל רק מי ששני האלמנטים האלה מופרדים אצלו, או שהם בשלב התהוות, דוגמת ארה''ב; בלי להקטין מחשיבות הריכוזים של היחידות האתניות השונות באזורים מוגדרים בארה''ב.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15181
''מהיכן נובעת ההתלכדות הלאומית המופרזת של הציבור
אברהמי (יום רביעי, 23/10/2002 שעה 16:58)
בתשובה לדוד פלד

בארה''ב ב-‏911''?

http://www.faz.co.il/thread?rep=15185
לאברהמי: Nine Eleven
דוד פלד (יום רביעי, 23/10/2002 שעה 17:33)
בתשובה לאברהמי

מה שאומר להלן אינו יותר מהשערות הטובות כמו ההשערות האחרות.

לא הטרידה אותי ההתלכדות של הציבור האמריקאי כמו השלכתה של החוקה האמריקאית לפח. העיתונות דברה פתאום בקול אחד. חירויות האזרח ניטלו בניגוד לסעיף הראשון. הקאובוי של חצות, שרק מספר שבועות נבחר ע''י בית המשפט של פלורידה, בניגוד לתוצאות הבחירה, הפך להיות חביב הקהל בשל השליפות שלו. המקבילה היחידה שעלתה על דעתי היא תקופת מקארתי, מול הניגוד הגמור במלחמת וייטנאם.

ההתלכדות, לדעתי, הייתה סביב הזהות האמריקאית שהועמדה סכנה קיומית (לפחות כך זה הוצג בשני המקרים). הפריחה המופרזת שהייתה לדגל האמריקאי, שבשנות השישים נשרף על הבמה ב''שיער'', היה ההיפך הגמור של התגובה למלחמת וייטנאם.

כאמור זוהי אומה הבונה לעצמה את המיתוסים של אומה. סכנה קיומית יש בה כדי להבדיל אותה מהאחרים וע''י כך לייחד אותה. אם בוייטנאם אזרחי ארה''ב התביישו באמריקניות שלהם, הרי שאסון התאומים ייחד אותם. פגעו באמריקאים בביתם משום שהם אמרקיאים ולא משום סיבה אחרת.

זהו לפחות ה- Educated guess שלי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15224
האמריקאים הגיבו בקיצוניות ודי ב''מרובעות''
אברהמי (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 0:07)
בתשובה לדוד פלד

לאחר 911, משום ההפתעה האסטרטגית וההלם הפסיכו-ציבורי שלתוכה נפלו והאופי של החברה האמריקאים והפרטים שבה. נדמה לי שעכשיו הם הולכים ומתאזנים בשל תגובה נגדית בעיקר בבתי הקונגרס.

יחד עם זאת מבנה שירותי הביטחון ותיפקודו עברו ועוברים שינויים, במהלכם הוקם משרד תיאום מרכזי ובראשו מנהל בדרגת שר. הם נותנים דגש להתמודדות מול משברים בעולם השלישי ויוצרים משברים יזומים בו. אם פעם ארה''ב הצהירה שהיא תגן על עצמה מפני פעילות התקפית, רק לאחר שהיא תיקרה (אסטרטגיית ה'מכה השניה') הרי כיום היא יוזמת משברים כדי להקדים יכולות אלה (למשל: כוונה לתקוף את עיראק, בין היתר, בשל החשש להגיע לייצור נשק גרעיני מבצעי בשנים הקרובות).

בשל הפיזור והדינמיות של תאי הטרור האסלאמי שהכריזו עליה מלחמה, היא מתארגנת לפעולות ספורדיות חובקי עולם, כדי לפגוע ולסכל יכולות מבצעיות של זרועות הטרור. יש להניח שגם ארה''ב תהפוך לאגרוף דינמי שירדוף אחר מטרות טרור באופן יזום.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15236
לאברהמי: אשרי המאמין
דוד פלד (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 0:48)
בתשובה לאברהמי

מה שאתה ואני יודעים הוא מה שמתפרסם, או במילים אחרות, מה שרוצים שנדע. להזכיר לך את התדרוכים היומיים המפורסמים לעיתונות של הגנרל שוורצקופ? להזכיר לך את השתקת התקשורת כליל במלחמת פוקלנד?

http://www.faz.co.il/thread?rep=15250
דוד פלד: אני מזהה צרימה לא נעימה
אריה פרלמן (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 1:33)
בתשובה לדוד פלד

אני לא מוכן לשים את הראש שלי על זה, אבל נדמה לי שראיתי בשעתו ידיעה ב''הארץ'' על סיכומי הסיכומים של סיכום הספירה, שקבעה כי גם אילו היו הבחירות נערכות כך או אחרת או עם הראש הפוך -

עדיין בוש היה זוכה.

וגם אם נניח שבהצבעה ב''קו אווירי ישיר'' הוא היה אמור להפסיד, הרי זאת השיטה האמריקנית, והיא נהוגה עשרות שנים, ובוש הוא לא הנשיא הראשון שנבחר כך.

אני, אגב, סבור שארצות-הברית חייבת לכונן בחירה ישירה לחלוטין של הנשיא, אבל כל עוד זהו המצב, וכל עוד בית-המשפט בפלורידה קבע מה שקבע, והערעורים נדחו, מדוע תלין?

מדוע העירעור על הלגיטימיות של הנשיא? בגלל שאתה לא אוהב אותו?

כזכור, בבחירות 1992, התחיה כמעט נכנסה לכנסת, וטענה שמגיע לה מנדט, על חשבון דגל התורה. מה היה קורה אילו גאולה כהן היתה נכנסת לכנסת? האם הסכם אוסלו ב' היה עובר בספטמבר 1995? בית המשפט קבע שלתחיה לא מגיע מנדט. אז קבע.

ומה עכשיו? להגיד שרבין המנוח היה ראש ממשלה שמונה בחסות בית המשפט?

ואולי גם תגיד שנתניהו לא נבחר, אלא מונה על-ידי בג''צ, כי בג''צ קבע שהפתקים הלבנים הם פסולים?

הרי לך ראש ממשלה בלתי-לגיטימי...

לא מתאימה הגישה הזאת לרמתך הגבוהה. חבל.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15260
לאריה: כיונון הצרימה
דוד פלד (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 1:59)
בתשובה לאריה פרלמן

מאחר ואיני אזרח אמריקאי, דעתי על הבחירה שלו שווה כקליפת השום. כל שאני יודע עליו שהוא אמור להוביל את העולם לפי החליל האמריקאי. כקורא עיתונים ממוצע, ההתרשמות שלי מהנהגתו שונה מהתרשמותי מהתנהגות נשיאים אחרים שעליהם יודעים היום הרבה יותר.

אם שמעת מדברי שאיני שלם עם התוצאות, הרי שהסברתי עצמי גרוע. האיש שזכה בפער כה קטן בבחירות (ואין זה משנה כרגע סיפור ''הספחים'' של טפסי הבחירה בפלורידה) מצא עצמו פתאום כאשר אחוזי התמיכה בו מזכירים כמעט משטרים אחרים. המהפך הזה בדעת הקהל האמריקאי מחייב הסבר. הרי כל מה שקרה לא בגלל מעשיו או מחדליו אלא בגלל שהוא היה בבית הלבן (או במטוס הנשיאותי) ביום האסון. מעבר לעלבון הנורא שהוא ביטא על הפגיעה בסמלים האמריקאיים בתוך ארה''ב, וכנראה ביטא את הרגשות האמריקאיים הבסיסיים ביותר, קשה לי להצביע על מנהיגות דגולה. נראה לי יותר מראוי לביקורת כל מה שנבע מהנהגתו והוא התעלמות גמורה מהחוקה, שעד מנהיגותו עמדה בטלטלות ובסערות גדולות פי כמה. כמובן במסגרת מגבלותי שהוזכרו בתחילת התשובה.

באשר להיסחפות שלך - בקשה לי אליך, עצור את הסוסים. דומני שהדברים שאמרתי במפורש יש בהם כדי לעורר שאלות הרבה יותר מאלו שאתה מנסה לשים בפי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15270
דוד פלד הנכבד, אתה מתעלם מדבר אחד שעושה...
יוסי (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 5:52)
בתשובה לדוד פלד

את כל ההבדל.
ארה''ב והנשיא בוש נמצאים עתה במערכה הקשה ביותר מאז 1776.
כי לא רק רצח המוני ופגיעה בסמלים אמריקאיים יש כאן.
מה שיש כאן הוא מלחמה באוייב בלתי מזוהה.
המושג ''אלקאעידה'' הוא ביטוי לדבר שנמצא בכל מקום ובשום מקום בעת ובעונה אחת.
כדאי שתתחיל להשקיע מחשבה במשמעויות של מלחמה באוייב בלתי מזוהה.
כיצד אתה מצפה שינהג אדם - או חברה כלשהי - הסופג אגרוף מתוך החושך?
האם החוקה האמריקאית - או מערכת נורמטיבית נתונה כלשהי - בנוייה בכלל למצבים כאלה?
נדמה לי שכלי הבקרה והביקורת שלך כלפי ארה''ב ונשיאה - הם פשטניים ושטחיים מדי אל מול הבעייה הזו, ורצוי שתכייל אותם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15304
ליוסי ולבוש
דוד פלד (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 12:22)
בתשובה ליוסי

בתשובתי הקודמת הודיתי במצבי הנוח. יושב על הכורסה מול הטלוויזיה ומתרשם מהופעותיו של בוש.

בוא ונקרא למה שכתבתי ''ביקורת טלוויזיה''.

לעניין

מוקדם מדי לנתח את בוש כנשיא, והבאתי אותו כמשל בלבד. הבעיה שהעסיקה אותי, וממשיכה להטריד אותי, היא כיצד קהל הופך להמון. התופעות שצרמו את ''אנינותי'' היו המעבר החד של דמוקרטיה מבקרת, המקפידה על חוקתה (שלדעתי היא אחד מפלאי התרבות בכל הזמנים. רק ראה את המספר המזערי של התיקונים שהוכנסה בה מאז פורסמה בתקופה בא נשיא ארה''ב הלך ברגל לבית הלבן ללא שומרי ראש) לאומה שדגלה כיסה עד לאחרונה כל בדל של ביקורת. אני מודע לכך שיש בינינו הרואים בכך מודל.

לדעתי, האומה האמריקאית התגלתה במלוא עוצמתה הדמוקרטית דווקא בתקופת ניקסון. אחד הנשיאים הגדולים (לדעתי) בהיסטוריה האמריקאית, שהודח, למרות גדולתו, משום שפעל בניגוד לאותה חוקה. Tricky Dick הנץ חסר המעצורים שהוציא את ארה''ב מוייטנאם, הביא את הדטאנט, פתח את הדלת לסין, עשה טריק אחד מיותר - טריק נגד החוקה. שום דבר לא עזר לו והוא נאלץ ללכת הביתה.

ניכסון משמש עבורי דוגמה לשימוש הנכון בעוצמה ובדיפלומטיה. בתוכניות הטלוויזיה הנוכחיות אני שומע בין התמונות רק משפט אחד:
The american way of life will prevail.
בעברית: כך אני רוצה!

אולי זה מה שעולם נדרש לו בתקופה זאת.

קבל את התנצלותי אם עוררתי בך את הרושם שכל דברי שקולים ובדוקים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15306
דוד פלד, כל ניתוח של מפעלות בוש - מתי שלא
יוסי (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 13:00)
בתשובה לדוד פלד

ייערך - יהיה חייב להביא בחשבון שבוש - בשונה מכל קודמיו - מוביל מערכה באוייב בלתי מזוהה.
מהעובדה הזו לא ניתן, בשום אופן, להתעלם - אפילו לא מכורסת הטלוויזיה.
ציפיתי לתובנה שלך בעניין הנקודתי הזה - במיוחד בהקשר לחוקה האמריקאית.
הדבר חשוב גם לענייננו בשינויים המחוייבים.
הכיצד?
כמדומני שכל אדם חושב - ונשיא בית המשפט העליון במיוחד - צריך להקדיש מחשבה מעמיקה לשאלה כיצד להתאים (כן להתאים!) את מערכת הנורמות שלנו - לרבות אופן ישומן של נורמות חיצוניות (ג'נבה וכו') - להתמודדות עם תופעת המתאבדים (שאין סיכוי למגרה בעתיד הנראה לעין).
המושג ''דמוקרטיה מתגוננת'', שהורתו לידתו בבית המשפט העליון שלנו - מחייב את ההתאמה הזו.
אשמח אם תאחז את השור הזה בקרניו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15346
ליוסי - על דמוקרטיה מתגוננת.
דוד פלד (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 18:02)
בתשובה ליוסי

השאלה שהצגת מחייבת אותי למחשבה שניה.

בקו המחשבה הנוכחי בחנתי את הדמוקרטיה מהזווית של השפעת משטרים על מלחמה ושלום. במיוחד עניינה אותי הטענה, שהושמעה לא פעם, שניתן לחתום על חוזה שלום רק עם דמוקרטיות, על כל ההשלכות שהיו לטענה זו על הסכמי שלום בינינו לבין מדינות (ישויות) ערביות. המסקנות שהגעתי אליהן מופיעות בפרק המסכם שהקדמתי אותו ''שלום - אידיאה או מצב פוליטי'' וכן בחלק מתשובותי בפתיל הזה, אותן הצגתי למבחן תקפות בפורום.

הנושא שאתה בחרת הוא: דמוקרטיה מתגוננת. התנאי הנוסף שהוספת: אויב לא מזוהה.

אני מודה שהנושא מורכב ומחייב בחינה לפני שאוכל להשיב לך בצורה רצינית. מניסיוני בעיסוק ב''שלום'', מושג שכולנו מזכירים אותו פעמים רבות ביום, כל תשובה מולידה עשר שאלות נוספות.

רק כמה שאלות ראשוניות שהנושא שהעלית עורר אצלי:

1) שאלות מקדימות לגבי מהות הדמוקרטיה.

* מהי טובת הכלל (ראה לדוגמה רוסו מול טלמון)?

* בהתנגשות בין האינטרסים של הפרט עם השלטון מהן מגבלות הכפיה? מהן מגבלותיו של מרי אזרחי (ראה ספרו של חמי בן נון)?

* מהם המגבלות על הידע (''זכות הציבור לדעת'').

2) התגוננות מול אויב חיצוני

* כאשר החוק הבינלאומי מתנגש באינטרסים הקיומיים של המדינה - מהן מגבלות ההתגוננות. למיטב ידיעתי ההגדרות של החוק הבינלאומי נתונות לפרשנויות רבות. לדוגמה: מיהו טרוריסט ומיהו לוחם חופש?

* מהו סוג הקשר שיש לחתור אליו בין החוק במדינה לחוק הבינלאומי? לדוגמה: ישראל לחצה על הקמת בתי דין בינלאומיים כאשר היה מדובר בפשעי הנאצים. על בית הדין שהוקם לאחרונה בהאג הפך לישות משפטית שונה על כל מה שמשתמע מכך.

3) מעורבות של דמוקרטיות במדיניות הפנים של מדינות אחרות, בהיבטים שאתה נגעת בהם - טרור, עם השלכות של ''דמוקרטיות מתגוננות המכתיבות סוגי משטרים למדינות אחרות'' החל מאיינדה דרך איראן וגמור בלבנון וברשות הפלסטינית.

השור גדול מדי עבורי בשלב הזה וקרניו חדות מדי לטעמי, מה גם שבחלק גדול מנושאי המשנה אינני בקיא במידה שתאפשר לי לגבש דיעה.

ברור לך שאין זו התחמקות לכורסת הטלוויזיה. זוהי הכרה, מצערת ככל שתהיה, במוגבלותי לחוות דיעה מנומקת לגבי הנושא כפי שהצגת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15287
דויד, עכשיו אתה מפגין בורות תהומית
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 11:05)
בתשובה לדוד פלד

בניגוד להודעות קודמות בהן הבאת דברים של טעם, גם אם פה ושם היו לך מיספר אי דיוקים (כנראה שאינך המומחה הגדול ביותר לנושא של חוקת ארה''ב), הפעם עברת את הגבול.
בלי להכנס לסיגנון ולצורת ההתבטאות שהיו הולמים אולי את ספירו, אין לך פשוט מושג על מה שאתה מדבר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15291
ישראל - דבריך הם השתלחות ירודה , הדמגוגיה בהתגלמות
רפי גטניו (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 11:43)
בתשובה לישראל בר-ניר

אינך טורח לענות ולו על בדל טיעון של הכותב, מתוך איזושהי הנחה מוזרה שהקוראים יראו בך בר סמכא שזכותו לחלק ציונים.

ככה לא מנהלים דיון.

אני מקווה שדוד פלד יתאפק, ולא ייגרר להתנצחות איתך, אלא אם כן תואיל בטובך לנמק את שורת ההצהרות בהודעתך זו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15295
רפי יקירי
דוד פלד (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 11:58)
בתשובה לרפי גטניו

תודה לך על ההתערבות.

1) אני מצהיר בזאת שאכן אני בור ועם הארץ, לא רק בנושא חוקת ארה''ב, שגם בה עסקתי ברוב בורותי.

2) לכבוד תחשב לי הערכתו המלומדת של הד''ר הנכבד, בעל תואר דוקטוראט בנושאי ''אוסלואידים''. הרי למדתי ממנו רבות בשיטות מחקר המפליאות להחליף עובדות בהשערות בטן (ראה את מיטב ספרותו בקישור המדהים בין ההסכם שהביא לסיום את מלחמת ההתשה לציפיות שלו מהחיזבאללה בלבנון באחד הדפים הקודמים).

3) מכאן ואילך אני גוזר על עצמי איפוק מלא, גם לולא ביקשת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15354
רפי, האם אתה
ישראל בר-ניר (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 20:09)
בתשובה לרפי גטניו

באמת חושב שיש מקום להתייחס לגופם של דברי ההשתלחות בנשיא ארה''ב שיוצאים מפיו של ישראלי שמפגין חוסר ידע ובורות תהומית בנושאים אמריקאיים פנימיים?
''קאובוי של חצות'', ''מונה לתפקיד ע''י ביהמ''ש של פלורידה''? וכיוצא באלה? ובמיוחד הדיבורים המתנשאים על ''הרמה השכלית'' של אותו נשיא.
כל המתוחכמים שמדברים היום בהתנשאות על ה''סימפליסטיות'' של הנשיא בוש אמרו את אותם דברים על הנשיא רייגן (ה''גורו'' של השמאל הנאור בישראל, לייבוביץ', הגדיר אותו כ''אפס אינטלקטואלי'') ובכל זאת הוא הצליח להביא לניצחון ארה''ב ולסיומה של המילחמה הקרה. מה שאף אחד אפילו לא חלם עליו לפני כן.
אני רואה בזה פשוט זילזול חסר כיסוי מטעם אדם שיש לו ידיעה שיטחית מבחוץ לבקר ובסיגנון כזה את מי שבדיעבד מתגלה כבעל כושר מנהיגות ממדרגה ראשונה. אפילו דמוקרטים שרופים כאן, כשאתה מדבר אתם בשיחות פרטיות מודים לאל שאל גור לא נבחר.
יש לי אגב אותן טענות וביקורת על אמריקאים שמבקרים בצורה דומה את מה שקורה בישראל כשכל המידע שלהם מתבסס על קריאה שטחית של העיתונות או על מה שהם לומדים באוניברסיטאות שלהם כאן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15519
כן ישראל - אני מצפה לתגובות ענייניות, כי בצד
רפי גטניו (יום שישי, 25/10/2002 שעה 18:24)
בתשובה לישראל בר-ניר

אותם ביטויים של דוד שאותם לא אהבת, (והם היו החלק המינורי בהודעתו) הוצגה עמדה וגובש טיעון.

אתה לא יכול להפריך את טיעוניו ע''י זה שאתה מתעלם מהם, כי הטיעון לא ייעלם מעצמו.

אם מנפים את דברי הקיטרוג שלך , יוצא שלא התעמת עם טיעוניו, והקורא האינטיליגנט מבחין בכך בזריזות.

אם יש לך טיעונים המפריכים את עמדתו כפי שהציג אותה, הבמה עדיין פתוחה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=15305
ישראל, אל תרא ואל תיחת,
מנשביק (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 12:49)
בתשובה לישראל בר-ניר

אם מישהו מנסה להדביק לך תווית של דמגוג ומסית רק כדי להפוך את דעתך לבלתי לגיטימית, דע לך שזוהי אסטרטגיה מכוונת, ואל תיסוג. אנא ממך, קרא על כך בלינקים הבאים:


http://www.faz.co.il/thread?rep=15275
סיכום יפה. מספר הערות
אבנר בן בסט (יום חמישי, 24/10/2002 שעה 9:55)
בתשובה לדוד פלד

לומר שלארה''ב אין היסטוריה, מסלף את המציאות ואת התודעה הקיימת בחברה האמריקאית. האמריקאים גאים בהיסטוריה ה''פרטית'' שלהם בת ה- 300 שנים בקירוב. אמריקאים, וגם מהגרים, לומדים אותה והופכים אותה לסיפורם האישי. הם מזדהים עם החיפוש ארץ חדשה, המאבק לעצמאות, הקמת קונפדרציה של מדינות בת דמוקרטיות, על תהליך כואב של שחרור מעבדות, מסורת של קליטת מהגרים, ערגה לכיבוש המערב, מהפיכת התיעוש וקידום טכנולוגי, השכלה גבוהה גבוהה באמת וכו'.

כל זה נותן לאמריקאי הממוצע סמלים להזדהות ומראה כיוון להמשך הדרך.

הקשר של המהגרים לקהילות המוצא שלהם מתקיים רק באוכלוסיות הלבנה, האדומה החומה (מוסלמים) והצהובה. ליהודים ישנה את ההזדהות הדתית-לאומית שניתנה להם מקדם. ויש הזונחים בפועל את ההזדהות הזאתי, בכל קבוצה, ע''י נישואין ''בין קבוצתיים''. כך שהעניין מסובך מחד, אך מקל על יצירת עם אמריקאי חדש.

רק לשחורים לא שמורה הזכות לקשור את עצמם למוצא טריטוריאלי ברור. הם נחטפו, נמכרו, ונשלחו לעבדות בעולם החדש, ללא שמירת זיכרון היסטורי אישי ודורות הבאים. לכן הם אפריקאים. לכן ההזדהות הטוטלית שלהם היא אפריקנית ולכן הם מזדהים עם ה''מאבק לשחרור אפריקה'' כסמל אישי ולאומי כאחד. פרט שולי ומייצג הוא החלפת שמות אנגלו-סקסיים לשמות אפריקאיים וערביים החל משנות ה- 60, כתופעה שנוצרה מתהליך החזרה למקורות האפריקאים והזדהות עם ה''שחור''. חלק מתופעת החזרה למקורות השחורים היה גילוי האסלאם ותהליכי אסלאמיזציה בקרב השחורים. ולא חשוב שסוחרים אסלאמים תפסו שבויים כושים ומכרו אותם לסוחרים נוצרים שהביאו אותם לאמריקה (וכמובן שכולם היום מאשימים את היהודים במכירת העבדים) .

במקביל נבנים בחברה האמריקאית מיתוסים משותפים, הנגזרים מהאירועים הפוקדים אותה ומעצבים את רוח האומה האמריקאית.

ודווקא ארה''ב של המאה ה- 19, ללא מיתוס טריטוריאלי, כבשה ורכשה קרקעות עצומים, כדי להרחיב את מרחב המחיה שלה. מהלכים מגוונים אלה יצרו מיתוס של כיבוש אדמה, תנועה מערבה והחייאת הקרקע החדשה.
כיום ישנו מיתוס הטריטוריה בארה''ב והוא חי וקיים ונלמד בבתי הספר. המיתוס הזה, ומיתוסים נוספים, נפגעו ב- 911, דבר שהרעיד את אמות הסיפין של החברה הלאומית, הטריטוריאלית השמרנית, ומיתוס הגיבור האמריקאי הכל יכול נולד, במטרה להילחם ב''מדינות הרשע''.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.