פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לע.צופיה, 14/07/11 12:54)
http://www.faz.co.il/thread?rep=162069
אין חיה כזאת!
דוד סיון (יום חמישי, 14/07/2011 שעה 17:53)
בתשובה לע.צופיה

א. הפרשנות שלך מהו דו-קיום שגויה. דו קיום לא מחייב איזון אלא קיום של שני (דו) גוונים זה בצד זה.

ב. הפרשנות שלך על החומרים של אלתרמן שגויה. חלק ניכר מיצירתו שירת את האינטרסים של מפלגת השלטון - מפא''י.

ג. עוז, שלו, גרוסמן ואחרים כותבים מאמרי דעה שהמאפיין העיקרי שלהם הוא ביטוי עמדה פוליטית של הכותב. זה תמיד כולל גם מה ראש הממשלה צריך לעשות לדעת הכותב. כמעט שלא תמצא מאמרי דעה שלא עוסקים בעמדה פוליטית עכשווית-קונקרטית.

ד. אני מניח שכל הסופרים שהזכרתי ורוב האחרים כותבים גם רומנים עם מסרים פוליטיים-אקטואליים. אם הרומנים והשירה שלהם נחשבים כחומר תעמולתי בעיניך אז הסיכוי שתמצא מה לקרוא הוא נמוך.

ה. הבעיה שלך עם המחזה שראית נובעת מזה שלא בדקת מראש. אין בכך סיבה לטעון שהוא איננו לגיטימי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=162071
אין חיה כזאת!
ע.צופיה (יום חמישי, 14/07/2011 שעה 18:15)
בתשובה לדוד סיון

כנראה שלא הבנת. התיאטרון הערבי-עברי מתהדר בכיתוב ''דו-קיום''. בהצגה שאני ראיתי הדו-קיום לא היה קיים.
יש הבדל בין שלטון שמנצל שירה, פרוזה, מחזה, סרט או כל יצירה אחרת לקידום האינטרסים שלו לבין סופר, מחזאי ואחרים שחושבים שכשרונם האישי, למשל, סיפורת, מספיק בשביל לייעץ למדינאים כיצד לנהוג.אם שכחת, בבחירות האחרונות מר עוז הקים מפלגה. נראה לך שיש לו כישורים של פוליטיקאי?
מר שלו הטיף מוסר לראש הממשלה הקודם כיצד להנהיג את המדינה .''אתה עובד אצלנו,מר אולמרט''.
רוב הסופרים, כולל אלא שהזכרתי את שמם, דואגים להציג בספריהם דמויות המייצגות צדדים שונים של הנושא.דבריי לא כוונו לספרים שהם כתבו אלא לפעילות הפוליטית שלהם שניזונה מהיותם סופרים מוצלחים ומפורסמים,אך ללא כל הוכחה מעשית ליכולת הפוליטית שלהם.
הלגיטימיות של המחזה נפגמת בגלל הכיסוי החיצוני שלו.(ערבי-עברי, דו-קיום).
http://www.faz.co.il/thread?rep=162072
בקיצור אתה רוצה לסתום להם את הפה
עמיש (יום חמישי, 14/07/2011 שעה 18:23)
בתשובה לע.צופיה

כמו שחששתי, לא זו בלבד שאתה יוצא נגד יצירות אמנות שנראות לך כאילו הן מביעות עמדה כלשהי אלא שאתה גם רוצה לסתום לסופרים ולאמנים את הפה ולמנוע מהם להתבטא גם בצורות אחרות.
פשוט שישתקו כי הם לא מספיק מאוזנים לדעתך.
אז כבר לא מדובר רק בשריפת ספרים אלא גם בהשתקת סופרים.

תכתוב לאלקין, הוא למד אצל תלמידי סטאלין, יש לך סיכוי לא רע לשכנע אותו.
http://www.faz.co.il/thread?rep=162075
אין חיה כזאת!
דוד סיון (יום שישי, 15/07/2011 שעה 20:11)
בתשובה לע.צופיה

א. כנראה שהבנתי טוב: דו-קיום פירושו קיום של שנים או שתים. במקרה של התיאטרון בו ביקרת הכוונה קיום של שני קבוצות מאפיינים, ערבית ועברית. אין פירושו של המושג איזון בכל רגע נתון, כפי שאתה מפרש אותן.

חבל שהלגיטימיות של המחזה נפגמה בגלל פירוש לא נכון של מושגים שמצויים בכותרת של התיאטרון.

ב. בדמוקרטיה ראוי ומותר לכל אחד להטיף מוסר לראש ממשלה. זה אחד המאפיינים הבולטים של המושג. במסגרת דמוקרטית ראש הממשלה אכן עובד אצל אזרחי המדינה. לכן הביטוי ''אתה עובד אצלנו, מר אולמרט'', מבטא נכון את המציאות. לכן מותר לי או לך ליעץ למי שנושא במשרה פוליטית

ג. בדמוקרטיה מותר לכל אחד להקים מפלגה. כך גם ראוי שיעשה אדם שחושב שהוא יכול להוביל מפלגה. בארץ ההצלחה בפוליטיקה תלויה הרבה יותר בדעות שהמועמד מייצג ולאו דוקא כישורים פוליטיים.

דו קיום שמאפיין תיאטרון לא מסתכם בהצגה אחת מסויימת.
http://www.faz.co.il/thread?rep=162076
אין חיה כזאת!
ע.צופיה (יום שישי, 15/07/2011 שעה 20:59)
בתשובה לדוד סיון

כאשר סופרים חושבים שהם מבינים במדיניות ומחזאים ב''חופש הביטוי'' ואקדמאים חושבים שהם יודעים מה טוב למדינה הרי ברור שצריך לעשות סדר בעניין ואין טוב יותר מאשר חוקים נכונים ונבונים דוגמת ''חוק החרם''.
וכאשר אנרכיסטים חושבים שאפשר לשתות ולאכול מיד המדינה וגם לבעוט בה טוב עושים נבחרינו שהם מקימים ועדת חקירה.
מסתבר שיש רבים שבפיהם הילת הדמוקרטיה אך בליבם נאמנות למשטר הקומוניסטי.
דו קיום זה קודם כל כבוד הדדי וזה לא היה במחזה.
ואני מעלה נקודה זו כי היא מרכיב חשוב במערכת היחסים עם שכנינו הפלשתינאים. כל זמן שלא יהיה כבוד הדדי , משני הצדדים, לא יהיה דו קיום.
הפירוש שדו-קיום פרושו קיום של שניים הוא מילונאי אך לא בעל תוכן.
http://www.faz.co.il/thread?rep=162078
דו קיום איננו תפקידו של מחזה
דוד סיון (שבת, 16/07/2011 שעה 6:40)
בתשובה לע.צופיה

1. הפירוש המילונאי התמציתי הוא נקודת ההתחלה. כאשר מתעלמים ממנה מתעלמים מחלק מהותי של המושג. במקרה של ''דו-קיום'' בלי הפירוש המילונאי אין ''דו-קיום''. הפרוש הזה הוא קיום של שני הצדדים - קיום זה בצד זה.

נכון שבלי כבוד קשה מאד לשמור על דו-קיום ולכן גם זה ערך שראוי להיות חלק ממהות הקיום של זה במצד זה.

2. עמדות כמו שלך מעלות אותנו על המדרון החלקלק שבסופו לא תהיה דמוקרטיה. עמדות אלה משקפות החלטות של מי שמבינים בפוליטיקה (על פי הגדרותיך) אבל לא בדמוקרטיה. עמדות כאלה היו נפוצות במשטר הבולשביקי. זה לפי ההגדרות שלך.

אם התנאים להשתתף בדמוקרטיה הם שצריך להבין ''חופש הביטוי'' לפני שמשתמשים בו אז כבר לא מדובר במושג חופש הביטוי המקובל. ועדות חקירה פוליטיות, טריבונאלים פוליטיים, שתפקידן להבהיר לאזרחים מה שאסור להם לא להרגיז את השלטון לא מדובר במעשה דמוקרטי.

דמוקרטיה לא כוללת משטרת מחשבות.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.