פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=163462
לדעתי אין חשש לצמצום תקציב הביטחון
המסביר לצרחן (יום רביעי, 24/08/2011 שעה 9:17)

ולא רק משום שאין מהיכן לקצץ, אלא משום שחלק גדול מתקציב הבטחון הוא בעצם תקציב עדוד תעסוקה וצמיחה והכנסות ממכירת מוצרים בחו''ל. ככל שיתרבו פרוייקטי פיתוח אמצעי לחימה, שליטה ובקרה, ככה תהיה יותר תעסוקה ליותר אנשים. ככל שנפתח אמצעי לחימה חדשים, ככה נוכל 'לשחרר' יותר אמצעי לחימה מתקדמים מדורות קודמית ליותר מדינות (אמצעים מתקדמים נמכרים רק למדינות דמוקרטיות פרו-מערביות: כמו רוב מדינות אירופה, מדינות צפון אמריקה, חלק ממדינות דרום אמריקה, אוסטרליה, ניו זילנד, הודו ויפן - שיש לישראל הסכמים והבנות לשמירת סודות טכנולוגיים ואי מכירה לצד שלישי).

לגבי 'אין מה לקצץ' - צריך להמשיך את תהליך התעיילות מבנה התקציב ולעצור זליגת כספים בלתי נדרשת. למשל מדברים על ביטול או הקטנת משלחות רכש שבדור התקשורת הישירה כבר איבד ממשקלו.

צריך לחזק את מדיניות השכר לאנשי הביטחון וגימלאיהם, באשר הם, לפי מדרגות מקצועיות: קרבי, תומך לחימה ומנהלתי.

צריך לקדם ולהשלים את מעבר רוב תשתיות הצבא לאתרים החדשים, ברובם לנגב, וככה לשחרר אדמות לבניה אזרחית, ולעבות את האוכלוסיה היהודית האיכותית בנגב ובגליל. התהליך הזה כבר החל לפני כ-‏15 שנה וכבר מראה על הפוטנציאל החברתי-כלכלי חיובי שלו.

מה המשמעות מבחינת התקציב בכלל?

יתכן שיועבר סכום סימלי קטן מתקציב הביטחון כמו מרוב תקציבי משרדי הממשלה. השאלה אם חשוב להפגין את זה מבחינה פופולרית? לדעתי זה לא נדרש.

צריך לרענן את מבנה התקציב ולהקצות יותר כספים לתשתיות ולפיתוח - כבישים, רכבות מהירות, דיור וכו'- דבר שיתן יותר מקומות עבודה, גם אם חלקן יבוצעו ע''י חברות מחו''ל ועובדים זרים.

אם צריך אפשר להגדיל את התקציב עד 3% לצרכי הגדלת השתתפות הממשלה ביישום מדיניות חברתית תומכת יותר. המדינה בהחלט מסוגלת לכך, כי המשק היצרני יוכל להרחיב את פעילותו ולהרוויח יותר.

אבל האם זה יפתור את בעיות היסוד של המשק הסוציאליסטי הישראלי?

לדעתי הכי חשוב זה לפרק את המונופולים בסכין מנתחים. חייבית תחרותיות אמיתית. חלק מזה יהיה בתהליך קצר וחלק בתהליך ארוך יותר, בהתאם לתחום. אסור לתת לארגון כלכלי אחד להחזיק ביותר מ-‏10%-20% מתחום כלכלי-תעשייתי אחד. לא יכול להיות שיש 2 רשתות שיווק גדולות שמחזיקות ביותר מ-‏80% משוק השיווק. צריך להגביל את גודלן ע''פ חוק ולחייב את בעליהן למכור חלק מעסקיהם בטווח זמן מסויים וקצר.

דוגמה אחרת: לא לאפשר יבוא רכב רק דרך יבואן אחד לחברה אחת. המגבלה היא עתיקת יומין ואינה ראויה עוד. לא יתכן שיותר ממחצית מחיר הרכב (בממוצע) הוא רווח של היבואן!!!!! ככל שהרכב יקר יותר כך הרווח של היבואן גדול יותר!!!!

עוד דוגמה: לגרוע ממחיר הדירה את מחיר הקרקע. מחיר הקרקע ישולם ישירות ע''י קונה הדירה למקרקעי ישראל, לאחר הורדת מחיר הקרקע בעשרות אחוזים (למשל, לפי התוכנית שאושרה, לא יגבה מחיר הקרקע ממעונות הסטודנטים שייבנו ב'שטחים החומים'). צריך לאפשר בניית דירות בהיקף העולה ב-‏5%-7% מעל דרישה משוערת של השוק בתחום זמן מסויים, כדי להגדיל את ההיצע מול הביקוש ומתן סיבה לקבלנים להתמקח תוך הורדת מחיריהם. מאחר שדירה היא ההוצאה הגדולה ביותר של האזרח, צריך להוריד את מחירי חומרי הבניה, להעלות את גובה שכר הפועלים תוך עידוד כניסת ישראלים למקצוע, ולהטיל פיקוח על מחירי הדירות של הקבלן, לפי כללים שיפורטו בחוק. קבלן שמפר או חורג מהחוק רישיונו ישלל.

אם השוק היה חופשי היו יכולים להיפתח עשרה או עשרים רשתות שיווק למזדה או פג'ו, דבר שהיה מאלץ את היבואנים להתחרות בינהם בהורדת מחירים. ישראל היתה מגיעה ליעד של 'הצערת' הרכבים שעל הכביש, ועודפי הרכבים ''הזקנים'' בני ה-‏4 או ה-‏5 היו יכולים לעבור שיפוץ ולהימכר בזול מאוד בארצות העולם השלישי. זה מצד אחד היה תורם לתדמיתה הטובה של ישראל, וגם מונע מאיתנו לפרק או לקבור את הרכבים בארץ. אפשר כמובן להתיך את המתכות של הרכבים לשימוש חוזר בתעשייה.

לצד פירוק הקרטלים במשק, דבר שיוריד את מחיר המחייה לאזרח, אפשר להוריד בתהליך של שנתיים-שלוש שנים את המע''מ. המע''מ יכול לרדת בתחומים שונים לרמות שונות של גבייה. בהלט אפשר להוריד את המע''מ לממוצע כללי של 12%-10%, בלי לפגוע במדרגות מס ההכנסה לעשירונים הנמוכים ולמעמד הביניים. תיוקן מדרגות מס ואולי הוספת עוד מדרגה או שתיים צריכה להיעשות להכנסות גבוהות במיוחד (נניח לאלה שמרוויחים מעל 250 אלף שלק לחודש. גם אם התמורה תהיה נמוכה יחסית, ראוי להשית את המס לצורך הפגנת עמדה ששלטון אינו הון).
ככל שהמשק יהיה פעיל יותר, כך הממשלה תוכל להוריד את המע''מ יותר. לכן זה צריך להתבצע בהליך מסודר ומבוקר. בהחלט צריך להוריד מע''מ ממוצרי מזון בסיסיים, ואולי בחלק מהמקרים אפילו לבטלו. הורדת מחירי הקמח, סוכר, שמן תשפיעה על הורדת מחירי מאות ואלפי מוצרים שמבוססים עליהם.

ואחרון, כמובן להגדיל את שוק התעסוקה במגזרים הערבי והחרדי. בשנים האחרונות חלו שינויים לטובה, וחייבים לדחוף את העניין הלאה באמצעות מנופים שונים. מאחר שעיקר התמיכה הכספית לחרדים ולערבים היא אותה תמיכה שמשותפת לכלל האוכלוסיה הישראלית - כמו תמיכה בילדים לפי מספרם, ביטוח לאומי - הרי שיש להתחיל לצמצם את הסיוע המיוחד ללומדי הישיבות ולהשוותו לתמיכה הרגילה של לימודים בבתי ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. כל זה לצד הגדלת היצע העבודה לשתי האוכלוסיות. אברכים מעל 25 יחוייבו לעבוד מספר שעות דומה לשעות הלימוד שלהם, ובמידה ולא תיפגע זכותם להינות מהסיוע הממשלתי לישיבות (בהנחה סבירה שהשימוש בכספי התמיכה לישיבות, בנוסף למשכורות המלמדים, יוצא ברובו לתשלומים חודשיים לאברכים, בעוד שבאוניברסיטאות הוא מוצא על חומרי לימוד, מעבדות, פעילות מחקרית). בעניין הזה כבר התקבלו כמה החלטות ראשוניות שמגדילות את גיוס החרדים לצבא ומדילות את שוק התעסוקה במקומותיהם. הרבה יותר נשים חרדות עובדות בהיי-טק ובמסחר. התהליך כבר יצא לדרך וצריך להאיצו. כך גם במגזר הערבי. יתכן והמדינה תצטרך להנהיג מדיניות מתקנת כדי לאלץ מפעלים ועסקים שרוצים סיוע ממשלתי, להעסיק ערבים.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.