פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=165172
הערות-שאלות
דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 8:05)

א. לפני כארבע שנים נכתב כי ''הוועדה לבחירת שופטים החליטה לאמץ את תוכניתו של שר המשפטים, הפרופ' דניאל פרידמן, לרפורמה בתהליך מיונם של מועמדים לשפיטה או לקידום שופטים בין ערכאות השיפוט. בישיבת הוועדה אתמול הוחלט לבקש ממועמדים להציג את ציוניהם מהאוניברסיטה; לחייב כל שופט שלום המבקש להתקדם למחוזי וכל שופט מחוזי המבקש להתקדם לבית המשפט העליון לעבור ''שימוע'' בפני ועדת משנה של הוועדה לבחירת שופטים; לאפשר לחברי הוועדה להיות נוכחים בקורס שעוברים המועמדים לשפיטה ולקבל חוות דעת מנשיאי בתי המשפט שבהם מכהנים השופטים המיועדים לקידום ומשופטים שדנו בערעורים על פסקי דינם, כדי לבחון את איכות שפיטתם (http://www.haaretz.co.il/misc/1.1392348).
1. מדוע צריך לערוך שימוע בעוד ועדה של פוליטיקאים בלבד שתייתר את הועדה הנוכחית?
2. אם כל כך טוב מדוע גדעון סער (http://news.walla.co.il/?w=/9/1876333) שהיה בין מובילי השינויים, ואהוד ברק (http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_article...) מתנגדים?

ב. למיטב זכרוני בארה''ב בחלק מהרמות שופטים נבחרים כמו פוליטיקאים בבחירות (http://courts.uslegal.com/selection-of-judges/) . ברמות הפדרליות הבחירה נעשית כפי שתיארת. מה שחשוב לזכור זה שעניין בחירת שופטים שם תמיד עורר מחלוקות במגרש הפוליטי ולמיטב זכרוני לא פעם התהליך כלל האשמות בפוליטיזציה. אם אינני טועה כך היה בעת בחירת השופטת האחרונה לעליון.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165176
הערות-שאלות
ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 8:44)
בתשובה לדוד סיון

החל משנת 1953 ועד ימינו בישראל שופטים בוחרים שופטים חדשים, שופטים למחוזי ושופטים לעליון. זו שיטה שכנראה קיימת רק בארצנו.
''הזעזוע'' בשיטה החל כאשר נשיא בית המשפט העליון, ברק, התנגד פומבית לבחירתה של הפרופ. גביזון לבית המשפט העליון בגלל הניגוד בדעותיהם המשפטיות והמשנה לנשיא, ד.בייניש, התנגדה לבחירתה של פרופ. נילי כהן מסיבות אישיות.
הדבר גרם לזעזוע במערכת המשפטית, האקדמית והפוליטית והקולות לשינוי השיטה גברו והביאו לשינויים רבים .
מסיבה זו אין במערכת הפוליטית אמון בשימועים שנערכים במסגרת הועדה לבחירת שופטים. מין המפורסמות הוא שופטים רבים נבחרו לבית המשפט העליון ב''דילים'' שערכו נשיא העליון ושר המשפטים.
אם זה אופי בחירת השופטים בועדה לבחירת שופטי אז מה רע בועדת החוקה של הכנסת?
אלו פוליטיקאים ואלו פוליטיקאים. לפחות את הפוליטיקאים בועדת החוקה של הכנסת הציבור בוחר.
אני רוחש כבוד רב לשר ברק ולשר סער, אך איני מזדהה תמיד ובעקביות עם כל דעה שלהם.
בארה''ב, קנדה ורוב ארצות אירופה המערבית הפוליטיקאים בוחרים את השופטים.הסטיגמה כי פוליטיקאי זה שם נרדף למושחת כנראה לא נפוצה שם.
אני מתרשם כי שופטי העליון בארה''ב, למרות שהם נבחרים לפי השקפת עולמם הרי הם פועלים במקצועיות משפטית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165179
הערות-שאלות
דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 9:32)
בתשובה לע.צופיה

המערכת הפוליטית היא שהכניסה שינויים בועדה לבחירת שופטים ביוזמת אנשים כמו גדעון סער. כיום בועדה הזאת יש רוב לפוליטיקאים והיא החליטה לערוך שימועים.

מדוע צריך להחליף את הועדה לבחירת שופטים שממילא עורכת שמיועים בועדת חוקה חוק ומשפט?
האם השינויים שעליהם הוחלט בשנים האחרונות לא מספקים?

אלה שאלות חשובות לפני שמחוקקים שינויים במקרה הנדון.

לדעתי יש משמעות חשובה לדברים שכתב גדעון סער. בין השאר הוא כתב:
''הפיכת בית המשפט העליון לשלוחה כנועה של הרוב הפוליטי... האם בית משפט עליון שכך ייבחרו חבריו יוכל להגן על זכויות אזרחי ישראל? לתת סעד למי שנדרס תחת שרירות ליבו של השלטון? במילה אחת: לא. בשתי מילים: אין סיכוי''.
לכן ראוי לשקול את עמדתו יותר ברצינות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165189
הערות-שאלות
ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 14:21)
בתשובה לדוד סיון

מדוע הדברים הללו( בדומה לדברי סער) אינם נאמרים על ידי פוליטיקאים בארה''ב?

אני איני מאמין ששופט שעבר שימוע בכנסת ונבחר לעליון מרגיש שהוא חייב משהו לתומכיו.זוהי סטיגמה שכל הזמן מנסים להדביק אותה לפוליטיקאים ואין לה שום בסיס במציאות.
גם הפוליטיקאי שנתמך על ידי ''מארגני קולות'' איני חושב שהוא חש חוב אישי למארגן, הוא להבדיל מהשופט בהחלט צריך לדאוג לתומכיו כל זמן שזה משתלב בתפקידו הממלכתי.

כל השינויים מאז קום המדינה ועד היום, במערכת המשפטית ובתהליכי בחירת שופטים נעשו על ידי פוליטיקאים.הרשות השופטת יונקת את כוחה מהרשות המחוקת.

גם הועדה לבחירת שופטים, בהרכבה הנוכחי, היא גוף פוליטי לכל דבר ועניין.אז מדוע לא ועדת החוקה של הכנסת? במה היא נופלת מהועדה הנוכחית?. להיפך. ועדת החוקה של הכנסת נבחרה על ידי הציבור לכן היא נתונה יותר לביקורת ציבורית מאשר הועדה לבחירת שופטים שרוב חבריה הם סקטוריאליים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165192
הערות-שאלות
דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 14:50)
בתשובה לע.צופיה

א. כפי שמצויין בקישור שהצגתי עניין מינוי השופטים מעורר מחלוקות כל הזמן ולכן אינך יכול להיות בטוח שלא נאמרים שם דברים דומים למה שכתב גדעון סער.

ב. אתה לא מאמין אבל יש אנשים שמאמינים שהפוליטיקאים משתמשים במחוייבויות מהעבר (אני סידרתי לך עכשיו אתה לא תפריע לי...). גם עניין קבלני הקולות יוצר מחוייבות.

ג. שאלתי שאלה ואתה עונה בשאלה נגדית. התשובה שלי מתחלקת לשניים:
ג.1 חברי ועדת החוקה נבחרו על ידי הציבור לכנסת לא לחברותם בועדה. מכאן שלא בהכרח נכון לטעון שבגלל שנבחרו לכנסת הועדה נתונה לביקורת הציבור יותר מאשר הועדה הנוכחית.
ג.2 במה נופלת הועדה הנוכחית מזו על פי הצעת החוק?

http://www.faz.co.il/thread?rep=165195
הערות-שאלות
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:09)
בתשובה לדוד סיון

הייתי רוצה להבין
האם הרעיון של שימוע על ידי חברי כנסת וניסוחו כחוק קובע מי יהיו שופטים או רק מסנן מועמדים לתפקיד ?

http://www.faz.co.il/thread?rep=165219
על הצעת החוק
דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 19:26)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה

לפי הפרסומים מסתבר שעל הצעת החוק הבחירה של הועדתה לבחירת שופטים תעמוד לביקורת ועדת חוקה חוק ומשפט.

''לפי הצעת החוק, לאחר שמועמד נבחר ברוב קולות בוועדה לבחירת שופטים, שמו יועבר לוועדת חוקה ושם יתקיים לו בתוך 21 יום שימוע פומבי בשידור חי, ולאחריו יחליטו חברי הוועדה אם המועמד ראוי. כל זאת תחת כסות של 'להבטיח שמלוא השקפת העולם וקורות החיים יהיו חשופים בפני הציבור כולו', כלשון הצעת החוק'' (http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3...).

http://www.faz.co.il/thread?rep=165246
על הצעת החוק
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 17:31)
בתשובה לדוד סיון

אם הבנתי את הניסוח שהבאת , הרי שבוועדת חוקה יוכלו להחליט ולמעשה להטיל ווטו על מועמד הנמצא ראוי אצל הועדה לבחירת שופטים .

סינון נוסף - מה רע בזה ?

http://www.faz.co.il/thread?rep=165196
הערות-שאלות
ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 16:09)
בתשובה לדוד סיון

א. בארה''ב הכל עומד לבחירה. השופטים ה''רגילים'' נבחרים ככל פוליטיקאי. הפדרלים עומד לשימוע שזה משהו דומה.בית המשפט העליון האמריקאי נחשב כמופת בעיני המערכות המשפטיות בעולם המערבי, למרות שנבחר בידי פוליטיקאים.אני לא שמעתי על בית משפט זה דברים כפי שמר סער מתנבא על בית המשפט העליון. אתה היית שם, יש לך ודאי יותר ידע ספציפי.
ב.איש איש באמונתו יחיה. אני לא ''קונה'' את הסטיגמה שהתקשורת וחלק מהציבור מדביק לפוליטיקאים. בדרך כלל מהמפלגה היריבה.
ג.ג-‏1 החברות בועדת החוקה היא חלק מעבודתם של אותם חברי כנסת ועל כך יעמדו למבחן הציבור בבחירות. ראשי אגו''י, כמשל, היו לרוב יו''ר ועדת הכספים ותמיד התפארו בפני בוחריהם על פועלם למענם בתפקיד זה.
ג-‏2 אינה נופלת ואינה עולה עליה. אני אדיש לגבי הועדות, שניהן פוליטיות.בשניהן היו ויהיו ,דילים''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165216
הערות-שאלות
דוד סיון (יום שני, 14/11/2011 שעה 18:59)
בתשובה לע.צופיה

א. הטענה שבארה''ב השופטים ה''רגילים'' נבחרים ככל פוליטיקאי אינה נכונה. גם לא נכון לטעון שאין ביקורת על המערכת הזאת בכל הרמות.

מה שיותר חשוב זה לזכור כי כאשר לוקחים דוגמאות ממקומות אחרים בצורה שתולשת אותן ממההקשר והמציאות ממנה היא באה עשויה להיות בעייתית.

ב. אני חושב שאתה טועה בגדול.

ג. אם כדבריך אין הבדל בין הועדות מדוע צריך או רצוי להחליף?

http://www.faz.co.il/thread?rep=165222
הערות-שאלות
ע.צופיה (יום שני, 14/11/2011 שעה 20:36)
בתשובה לדוד סיון

קרובת משפחה שלי היא עו''ד מכובדת במערכת המשפט בארה''ב. שופט נבחר כמו שריף, כמו חבר קונגרס מדינתי, כמו תובע מחוזי וכולי. בכדי להיות מועמד, בדרך כלל עליך לשלם למפלגה סכום של כסף שמשמש אותה ''להרצתך'' לתפקיד.
יש ביקורת כמו כל ביקורת על כל נושא ,כי יש רבים שחולקים על שיטת המשפט האמריקאית, אך בית המשפט העליון, שגם הוא נבחר על ידי פוליטיקאים, זוכה להערכה רבה.
אין שום סיבה שלא נלמד מנסיונן של הדמוקרטיות בצפון אמריקה ומערב אירופה.הן בעלות נסיון רב מאיתנו.
ג.שניהן פוליטיות. הדילים היו תמיד לחם חוקה של הועדה לבחירת שופטים ויהיו לחם חוקה של ועדת החוקה של הכנסת. לכן איני רואה כל הבדל. רוצים שיחליפו, לא רוצים שלא יחליפו.
אתה רואה הבדל ביניהם?

http://www.faz.co.il/thread?rep=165228
הערות-שאלות
דוד סיון (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 5:20)
בתשובה לע.צופיה

עם כל הכבוד לקרובת המשפחה שלך, אני בוחר להמסתמך על הציטוט (http://courts.uslegal.com/selection-of-judges/):
The method judicial selection varies considerably now from state to state. Methods for retaining judges after their initial term has expired likewise vary among the states.

משמעות הכתוב הוא כמו שכתי בהודעה קודמת: שהשיטה שונה ממדינה למדינה...

ראוי גם על בית המשפט העליון יש כל הזמן ביקורת. ללמוד ממנהגים של אחרים. אבל שליפת דוגמאות מחוץ להקשרן איננה לימוד ראוי.

אם בעיניך אין הבדל מדוע אתה תומך בהחלפה?

מעבר לכך אתמול קראתי בכלכליסט שמדובר בפיקוח עם זכות וטו של ועדת חוקה על הועדה לבחירת שופטים; במקביל פועלים לשנות את החוק שעל פיו בוחרים את הועדה לבחירת שופטים. לא נראה לי שהמטרות של פעילות החקיקה הזאת כוונתה לשפר במשהו את מערכת המשפט.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165230
גם בארה''ב
דוד סיון (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 6:39)
בתשובה לדוד סיון

גם בארה''ב בית המשפט העליון מתערב בהכרעות פוליטיות (http://finance.yahoo.com/news/supreme-court-pre-elec...). הוא החליט לדון בחוקיות בחוק ביטוח הבריאות שאושר בשנה שעברה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165232
הערות-שאלות
ע.צופיה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 6:52)
בתשובה לדוד סיון

א. אולי לא בכל המדינות ,אך ברבות מהן.
ב. הדוגמא מארץ אחרת אינה בכדי ללמוד מהן אלא להדגיש שאין מקום לפסילה טוטלית של בחירת שופטים באמצעות המערכת הפוליטית. זה נהוג בהרבה מאוד מארצות העולם.
ג.השיטה הנוכחית פשטה את הרגל.מי שהכניס פוליטיזציה למערכת המשפט הוא זה שהכניס את בית המשפט לפוליטיקה ושמו ידוע לכול. הגיע הזמן לנסות משהו אחר.
אם החוק הזה ''יתקדם'' בכנסת הוא ישונה במידה רבה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165233
הערות-שאלות
דוד סיון (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 7:09)
בתשובה לע.צופיה

אני חושב שאתה טועה בטענתך שהשיטה הנוכחית פשטה את הרגל
והגיע הזמן לנסיונות...
אני גם חושב שהצעות החוק שמסתובבות בכנסת בהקשר הזה אינן עוסקות בשיפור המערכת. הם עוסקים במה שפייגלין כינה ''לנצח את שלטון המיעוט''. הפעילות הזאת מעידה על חיפזון בהשגת המטרה של פייגלין, יותר מכל דבר אחר.

מעניין שרבים מתומכי הצעות החוק האלה התנגדו עד לא מזמן להלכת ''הכל שפיט'' ולהתערבות ביהמ''ש בהחלטות פוליטיות פתאום כבר לא מתנגדים. בדרך כלל כאשר שוקלים הצעת חוק צריך להתחשב גם בסיבות הלא מוצהרות וגם את ההקשר הרחב. להלן כמה הערות:

א. מי שעוסק ב''החלפת השלטון'' לא מעוניין בשיפור המערכת.
ב. ממה שהוצג כאן לא נראה שיש בהצעות החוק האלה נסיון לתיקון, או להחזיר את מה שהיה פעם...
ג. שוכחים את העובדה שעבודת הועדה לבחירת שופטים שונתה מאד בשנים האחרונות בגלל שינויי חקיקה.

כאשר בודקים מי הם מציעי השינויים בהם אנחנו דנים רואים שהם גם מככבים בחקיקה נגד הדמוקרטיה, נגד המיעוט, נגד חופש הביטוי. על זה בעצם מתריעים בהקשר הנוכחי גדעון סער, דן מרידור וברק.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165234
הערות-שאלות
ע.צופיה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 7:50)
בתשובה לדוד סיון

א. איך פתאום פייגלין השתרבב לפה?
ב.ההתנגדות ל''הכול שפיט'' שגם עבדך מתנגד לה, בא לידי ביטוי בקידום מינוי השופט גרוניס, הידוע בהתנגדותו,או אי-הסכמתו, להלכה זו ובכך שהשימוע יכלול גם את עמדת המועמד לנושא זה. אגב, דבר שמקובל בשימועים בסנט האמריקאי על נושא ההפלות, כמשל.
ג.מכלול הערות שציינת משקפים דעה מאוד אישית שלך שאין, כנראה, טעם להתווכח עליה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165239
טענתך מופרכת!
דוד סיון (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 9:36)
בתשובה לע.צופיה

כדי שנסדר את העובדות:
העמדות שאני מביע הוצגו על ידי שרים בממשלת ישראל וחברי כנסת. לכן טענתך (סעיף ג') מופרכת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165244
טענתך מופרכת!
ע.צופיה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 14:34)
בתשובה לדוד סיון

אך רוב השרים ורוב חברי הכנסת חושבים אחרת ומחליטים אחרת.
גם איני בטוח שמושגיך ופרושך למהות הדמוקרטיה , זכויות האדם, חופש הביטוי וכולי הם בדיוק מה שהשרים האלה חושבים.
מפגש דעות נקודתי אינו כל העולם ומלואו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=165248
טענתך מופרכת!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 17:38)
בתשובה לדוד סיון

אלא שבדיון כאן

אתה בחרת להביא את עמדת קבוצה X ולא את עמדת קבוצה Y .

http://www.faz.co.il/thread?rep=165247
הערות-שאלות
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שלישי, 15/11/2011 שעה 17:35)
בתשובה לדוד סיון

שינוי הוא שינוי .

בעיני מסתכל אחד השינוי הוא שיפור ובעיני מסתכל אחר השינוי הוא הרעה .

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.