פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה ליענקלה, 17/11/11 22:41)
חוכמולוגיה
דוד סיון (יום חמישי, 17/11/2011 שעה 23:22)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. אכן גם ערוץ 1 דיווח על שינוי בעמדת הפרקליטות... עוד נקודות לטובת טענתך.

ב. אבל ואללה גם דיווח על עמדתו של עו''ד מיכאל ספרד (http://news.walla.co.il/?w=/9/1878100):
''כל מסמכי הבעלות הועברו הן למדינה והן לאגודה השיתופית מגרון וברובם הם מסמכים רשמיים של המנהל האזרחי הכוללים נסחי טאבו''. ספרד הוסיף כי ''מדובר בספין בזוי של המתנחלים והמדינה שיודעים היטב מי הבעלים ומבקשים כנראה לייצר תירוץ כדי שלא לקיים את פסיקת בג''ץ. כפי שהסברנו לבית המשפט, ביקשנו להפסיק את הליכי התביעה מכיוון שאחרי פסיקת בג''צ התביעה התייתרה, ואנו שומרים על זכותנו לחדשה אם וכאשר מכל סיבה שהיא המאחז לא יפונה כפי שציווה בית המשפט''.

עדין עליך לזכור שעיתונים הם מקור משני ומה שקובע בהקשר שלנו אלה פסיקות בתי המשפט.

ג. ואללה כבר מזמן (לפחות שנה וחצי...) לא של ''הארץ''.
_new_ הוספת תגובה



חוכמולוגיה
יענקלה (יום שישי, 18/11/2011 שעה 1:00)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כפי שכבר הבהרתי וזאת אני יודע אישית, מה שהעבר לפרקליטות כלל תצלום חסר משמעות חוקית או מעשית ממחברת כדוגמת מחברת של מכולתניק שם מאן דהוא רשם כי נכס בסויים שייך למשפחה מסויימת .
ספארד ]/[ החליט שהמיחברת הזו היא ''פנקס נכסי דלא ניידי'' וכך קרא לה, וכך הציד אותה לפני בית המשפט.
של הכפר , מין נוכלות עוירךדינית של יצירת יש מאיין .
הקטע הוא שבמחברת אין אפילךו גוש חלקה, או קואורדינאטות או אפילו תיאור מקום כמו בשיטת הרישום התורקית.
סתם רישום ללא כל משמעות הנדסית או חוקית לפי שום חוק שבעולם.
ועל זה הבג''צ הסתמך בפעם הראשונה כשפסק שיש להרוס בתים שנבנו כחוק, ברשיון ונקנו בכסף מלא על ידי יהודים. על שטח שבמהותו לא ייתכן (והסברתי לך כבר למה) שהיה אי פעם שטח פרטי.
הבג''צ פשוט ירה לעצמו ברגל משני סיבות.
1- כי בגצ לא עוסק בדיני ראיות בייחוד במקרקעין אלא בכתבי טענות ומטבע הדברים אינו יכול להתייחס להוכחת בעלות ובכך עבר על החוק ממש.
2- גרם לשרמוט (הזניה ) נוספת של מעמד הבג''צ ופתחון פה לרוצי רעתו ופירוקו.

במדינה מתוקנת כששופט הפוסק בעניין מחוץ לסמכותו הוא עומד לדין ומסולק מכס המשפט.
ראה מקרה השופט ה''כוכב'' הספרדי הררה שסולק והועמד לדין כי העז לדון בעניין מנוגד לחוק הספרדי - קרי פשעי המלחמה של פרנקו''
_new_ הוספת תגובה



תיקון- השופט נקרא בלטאזאר גרזון
יענקלה (יום שישי, 18/11/2011 שעה 1:24)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכאן יש משהו על המקרה
_new_ הוספת תגובה



ידע ''אישי''?
דוד סיון (יום שישי, 18/11/2011 שעה 6:50)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

עם כל הכבוד הידע ה''אישי'' שלך לא מספיק.
_new_ הוספת תגובה



ידע רב באינטרנט .
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 18/11/2011 שעה 17:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ציטוט מתוך
סוגיות בהליכי רכישת קרקעות
פרופסור יוסי כץ

''מצב משפטי של קרקע
מושאע - קרקע בבעלות משותפת, לכל אחד יחש את החלק היחסי בקרקע אך אין לו אחיזה של ממש בקרקע (כמו חדר מדרגות בבניין מגורים).
הפוטנציאל של ערעורים על קניית אדמות מושאע הוא גבוה, דבר שמקטין את חוזק הבעלות של הקונה. הוקנה יעדיף לקנות ממוכר אחד, מבעלים אחד של קרקע.
מפרוז - חלוקה של המושאע באופן שלכל אחד ואחד יש חלק מוגדר - פרצלציה.
מחלול - הפקעה, כמפורט לעיל בקרקע מסוג מירי.

שיעור 1.4.03
בדרך כלל ישנן שתי דרכים להעברת קרקע לידי המדינה: ע''י קנייה, ע''י הפקעה.
בשנות ה80 המוקדמות אימצה המדינה דרך נוספת להעברת קרקעות לרשותה. מדובר על אדמות מוואת. המדינה ביקשה למצוא את האדמות בשטחים שמוכרזות כאדמות מוואת' =אדמות ביצה / אדמות לא מעובדות, ולהכריז עליהן כקרקעות מדינה.''

כמו כן יש ציטוט מתוך מאמר של שלמה סבירסקי, יעל חסון על אדמות הבדואים .
''בעמדתה זו נשענת המדינה על פקודת הקרקעות העות'מאנית מ-‏1858 ועל פקודת הקרקעות של ממשלת המנדט הבריטית מ-‏1921. הפקודה העות'מאנית התייחסה לאדמות ''מתות'' (''מוואת'') - אדמות בלתי מעובדות המצויות במרחק של 1.5 מייל ממקום יישוב קבע וקבעה, כי מי שיעבד אותן יוכל לרשמן על שמו. בעת פרסום הפקודה לא היה בנגב יישוב קבע כלשהו, דבר שהפך את כל אדמותיו לאדמות ''מוואת''.

יש עוד חומר בנושא .
מתוך זה והאחרים אפשר להבין בקלות כי אדמות שהפלסטינים טוענים לבעלות עליהם אינן אדמותיהם .
קרקע שפלסטיני לא עיבד 15 שנה ונמצאת במרחק כמה קילומטרים מהכפר היא אדמת מדינה .

זו סוגיה שבגץ צריך לתת את דעתו עליה .
לפיכך ראוי לבחון מחדש את נושא הבעלויות של טוענים פלסטינים .
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
דוד סיון (שבת, 19/11/2011 שעה 6:54)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני חושב שבג''ץ מכיר את הנושא הזה כבר הרבה שנים.

המדינה החלה לנכס קרקעות של פלשתינאים מימיה הראשונים. אחד הכלים היה חוק נכסי נפקדים. אחת הדוגמאות הטובות והמוכרות בהקשר הזה היא פרשת איקרית ובירעם. אחרי מלחמת ששת הימים המדינה הרחיבה את התהליך ליהודה ושומרון.

אבל מאחר והזכרת את פרופסור יוסי כץ כדאי לך לשאול אותו. אני מעריך שהוא ישמח לתרום לשיפור הידע שלך.
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
ע.צופיה (שבת, 19/11/2011 שעה 7:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למיטב הבנתי חוק נכסי נפקדים אינו חל ביו''ש. החוק ביו''ש הוא החוק הירדני ועל פיו פועלים.
אנחנו שומעים על מקרים שפלשתינאים הוכיחו בעלות על קרקע . אנו לא שומעים על אלפי מקרים של טענות שוא בנושא.קיימת תעשיה ענקית של זיופים בנושא, רק השבוע נתפסה מעבדה גדולה לזיוף מסמכים ביו''ש. אני מאמין שכאשר בג''צ קובע כי הקרקע היא בבעלות פרטית פלשתינית נעשות בדיקות שכמעט לא מותירות מקום לרמאות.אך יש לזכור כי כל זה הוא על בסיס החוק הירדני שעדין נשען על החוק העותומני בנושא.
אגב, גם החוק הישראלי מכיר בחוק העותומני לגבי קרקע שלא נעשו בה שינויים מאז (מושע וכולי).
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
דוד סיון (שבת, 19/11/2011 שעה 9:01)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. בכוונה הזכרתי את איקרית ובירעם כדי להדגיש שמדובר בתחומי החוק הישראלי.
ב. למיטב הבנתי מאז איחוד ירושלים העיר המאוחדת היא תחת הריבונות הישראלית והחוק הישראלי הוא החוק בה.
ג. מאחר והגדר הפרידה בין חלקי העיר המאוחדת נעשה שימוש בחוק לנכסי נפקדים.
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
ע.צופיה (שבת, 19/11/2011 שעה 9:41)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יתכן שנעשה שימוש בחוק, אך לדעתי רק לגבי נפקדים ממש.
לפי מיטב ידיעתי במקרה של איקרית ובירעם זה לא חוק נכסי נפקדים כי ה''נפקדים'' חיים בכפרים הסמוכים. זה היה פינוי מטעמי בטחון (בזמנו) בגלל קירבתם לגבול לבנון.
_new_ הוספת תגובה



עשו שימוש בחוק לגבי נפקדים-נוכחים
דוד סיון (שבת, 19/11/2011 שעה 10:52)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר כתבתי במקום אחר (תגובה 165339) שנעשה שימוש בחוק הזה.
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 21/11/2011 שעה 16:20)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה טועה בנקודה זו .
תושבי שני הכפרים הללו נתבקשו לצאת מהכפרים מסיבות צבאיות ואז ביום הקובע הם לא התגוררו בבתיהם .

רבים מהם גרים בחיפה ואני מכיר מהם את משפחת חורי . הדברים ידועים לי מפיהם אישית .
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 21/11/2011 שעה 16:07)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני לא כתבתי על נכסי נפקדים .

מה שאני טוען הוא שקרקעות מסויימים נקראים בפי רבים ''קרקע פרטית'' של פלסטינים , כאשר לא זו האמת .

''אדמות מוואת'' שלא עובדו 15 שנה אינם בבעלות המעבד שהפסיק בעיבודן !
לכן
אדמות אלה הן אדמות השליט - כלומר ממשלה או מפקד צבאי או מלך ובשפה פשוטה אדמות הציבור .
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
דוד סיון (יום שני, 21/11/2011 שעה 20:58)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כתבתי שבג''ץ מכיר את ההבדלים הללו.
גם פרופסור כץ מכיר את ההבדלים הללו.
_new_ הוספת תגובה



אז מה?
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 7:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא הראית שבגץ בדק את מקוריות מסמכי הבעלות .
לא הראית שבגץ פסק לפי אובדן בעלות על אדמות מוואת אחרי 15 שנים ללא עיבוד .
_new_ הוספת תגובה



הראיתי מה כתוב בפסיקת בג''צ
דוד סיון (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 9:17)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. בתגובה 165164 הצגתי מה כתוב בפסיקת בג''ץ ממנו משתמע שנבדקו מסמכי בעלות.

2. לא הראית שבג''ץ לא מכיר ופועל לפי ''אובדן בעלות''.
_new_ הוספת תגובה



הראיתי מה כתוב בפסיקת בג''צ
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:28)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בתגובה המוזכרת אין אפילו רמז לבדיקה .

אכן בגץ אינו פועל לפי אובדן בעלות .

זה מפני שהם סמולנים אנטי יהודים .
_new_ הוספת תגובה



מה זה משנה...
יענקלה (שבת, 19/11/2011 שעה 18:26)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפילו אם היית מקבל מקור מנוילן ואישור נוטריוני, הרי שהיית פוסל אותו בטענה שהנוטריון גר בהתנחלות או שהנייר יוצר בשטחים כבושים או שיצרן העטים ימני קיצוני.
ככה זה שהאמת לא תואמת את עמדתך הפוליטית הידועה מראש.
_new_ הוספת תגובה



משנה מאד
דוד סיון (יום ראשון, 20/11/2011 שעה 6:06)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הדיון הוא על קיום או אי קיום מסמכים. אתה טוען שהם אינם קיימים על סמך ידע אישי הצבוע בצבעים פוליטיים עזים. אני על סמך ידע אישי שלי ומה שכתוב בפסיקת בג''ץ טוען שהמסמכים קיימים.

אם בסופו של דבר תציג מסמכים שמראים שאני טועה יש סיכוי שאקבל את פסיקות הידע האישי שלך בהקשר הנוכחי.
_new_ הוספת תגובה



משנה מאד
יענקלה (יום ראשון, 20/11/2011 שעה 7:49)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר ראינו איך הצבעים הפוליטים העזים משפיעים על עמדותיך בהקשא לפסיקות בג''צ ובהקשרים אחרים.
ראינו ולמדנו איך עדויות שלא שרות לפני כל עדות ''תחזקנה'' או לא מנופפות דגל אדום וצפירות עולות ויורדות של ''שלום עכשו''
נפסלות על ידך כלא אמינות.
אין טעם ואין זמן וכסף לטרוח ולשכנע אותך .
וכבר הסברתי לך מדוע.

אם בגצ כותב שיש ''מסמכים'' תתכבד והראה לי אתה.
אם בסופו של דבר תציג מסמכים שמראים שאני טועה יש סיכוי שאקבל את פסיקות הידע האישי שלך בהקשר הנוכחי.
_new_ הוספת תגובה



הדיון הוא על קיום מסמכים!
דוד סיון (יום ראשון, 20/11/2011 שעה 8:08)
בתשובה ליענקלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הראיתי לך מה כתוב בפסיקת בג''ץ. זה מסמך מספיק. זה גם יותר מוסמך מדיווחים עתונאיים שהצגת כאן.

אתה כמובן יכול לא לקבל עובדות אלה. זה כבר עניינך האישי. בכל זאת אזכיר שאם תראה פסיקה משפטית שסותרת מה שהצגתי נוכל להעלות טענות מה אני חושב עליהם ועל פסיקות בג''ץ.
_new_ הוספת תגובה



משנה מאד
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שני, 21/11/2011 שעה 16:23)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יש הוכחות למסמכים מזוייפים בנשוא .
יש טענות שווא של פלסטינים .
משהצליח אדם ''להוכיח'' מפסיקים לבדוק את העובדות .
אבל ההוכחות הללו מזוייפות במקרים רבים .
_new_ הוספת תגובה



משנה מאד
דוד סיון (יום שני, 21/11/2011 שעה 20:55)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במקרה הנוכחי אין הוכחות כאלה.
_new_ הוספת תגובה



משנה מאד
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 7:42)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה הופך את סדר הענינים .
הטוען לבעלות על הקרקע צריך להוכיח זאת .
הוכחה זו צריכה לעמוד במבחן ''אמת הוכחתי'' אחרי הצגת ההוכחה .
ולא להיפך .
_new_ הוספת תגובה



משנה מאד
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 7:39)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מאחר ואתה טוען להישענותך על בגץ
התוכל להראות שאכן בגץ בדק את מקוריות המסמכים ?
_new_ הוספת תגובה



משנה מאד
ע.צופיה (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 7:51)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתמול ח''כ אלקין (יו''ר עמותת ארץ ישראל בכנסת) נתן הסבר למחלוקת בענין מיגרון. איני יודע אם הוא מדייק או מטעה, אך זה ההסבר.
א.בעלי הקרקע הגישו תביעה לבג''ץ על סילוק פולשים לאדמתם (הכונה לחלק מהבתים במיגרון). המדינה אישרה שטענתם לגבי הבעלות נכונה. במקביל הגישו אותם עותרים תביעה נגד המדינה (יש חוק כזה)לפיצוי כספי על כך שלא הגנה על זכויותיהם בקרקע.בכתב ההגנה היא(המדינה) דרשה מהם להוכיח כי הם אכן בעלי הקרקע. בינתיים העותרים משכו את תביעתם מהמדינה. על בסיס טענת המדינה כאמור לעיל מתבססים המתנגדים לפינוי מיגרון.
ב.במקרה כמעט זהה לחלוטין, אך שם בעל הקרקע הוא יהודי. המדינה אינה מסכימה לפינוי והריסה אלא לפיצוי כספי בלבד.מתנגדי הפינוי במיגרון דורשים נוהל זהה.
כאמור זו עדות שמיעה מפי אדם סלקטיבי.
_new_ הוספת תגובה



פסיקת בג''ץ ברורה
דוד סיון (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 9:31)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א. בהחלטת בג''ץ ב-‏2 לאוגוסט נכתב (http://elyon1.court.gov.il/files/06/870/088/n45/0608...):
''... המדינה לא חלקה על כך שהמקרקעין נשוא העתירה הינם מקרקעין מוסדרים בבעלות פלסטינית פרטית, הכלולים בתחום אדמות הכפרים הפלסטיניים בורקא ודיר-דבואן, וכי מאחז מגרון הינו בלתי-חוקי...''
...
''לפיכך, החלטנו ליתן צו החלטי המחייב את המדינה לפנות את המאחז מגרון''.

את עניין משיכת תביעת הפיצוי תיאר יענקלה ונתן קישור לידיעות (בערוץ שבע, ובואללה) ואני הוספתי שדווח על כך בחדשות ערוץ 1. בין השאר נכתב שם (http://news.walla.co.il/?w=/9/1878100):
''כל מסמכי הבעלות הועברו הן למדינה והן לאגודה השיתופית מגרון וברובם הם מסמכים רשמיים של המנהל האזרחי הכוללים נסחי טאבו''. ספרד הוסיף כי ''מדובר בספין בזוי של המתנחלים והמדינה שיודעים היטב מי הבעלים ומבקשים כנראה לייצר תירוץ כדי שלא לקיים את פסיקת בג''ץ. כפי שהסברנו לבית המשפט, ביקשנו להפסיק את הליכי התביעה מכיוון שאחרי פסיקת בג''צ התביעה התייתרה, ואנו שומרים על זכותנו לחדשה אם וכאשר מכל סיבה שהיא המאחז לא יפונה כפי שציווה בית המשפט''.

לדעתי המדינה לא ממש מעוניינת לפנות את מתיישבי מגרון.

ב. אינני מכיר את המקרה.
_new_ הוספת תגובה



פסיקת בג''ץ ברורה
ע.צופיה (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 15:57)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תראה, זו עובדה שהמדינה ענתה מה שענתה בתביעה האזרחית.גם משיכת התביעה אינה ''תמימה'' וברור לספרד וחבריו מה משמעות העניין אם ימשיך להתברר בפני בית המשפט.
אני מתרשם שמנסים להגיע עימם להסכם על פינוי מרצון.בטח ובטח לאחר האיום של שר החוץ על שלמות הקואליציה.
אני גם מאמין שבסופו של דבר הם יתפנו מרצון תוך הפגנת ''זיקוקי די נור'' נוסח גוש קטיף. אך זה ''יעלה'' לנו במקום אחר. אין מתנות חינם.
_new_ הוספת תגובה



פסיקת בג''ץ ברורה
דוד סיון (יום רביעי, 23/11/2011 שעה 17:10)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העובדה היא שבג''ץ קבע כי ''... המדינה לא חלקה על כך שהמקרקעין נשוא העתירה הינם מקרקעין מוסדרים בבעלות פלסטינית פרטית...''.

זה לא תמים שהמדינה לא חלקה שהמקרקעין מוסדרים בבעלות פלשתינאית פרטית בבית משפט אחד (בבג''ץ), חולקת על כך בבית משפט שני - זה נאמר בלשון המעטה.

לעניין הזה ביחד עם הבקשות לעיכוב הפינוי, כל עוד בג''ץ הסכים להן, יש משמעות ברורה: חוסר רצון של המדינה לפנות את מגרון.
_new_ הוספת תגובה



המדינה לא חלקה וגו'
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:26)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא חלקה - אז מה ?
מצד שני המדינה הצהירה - וזה בדוק -שמיגרון רחוקה מכל ישוב אחר .
גם ידוע כי קרקעות מיגרון לא עובדו שנים ארוכות , הרבה מעבר ל-‏15 .

שני אלה עושים את הקרקע של מיגרון ''אדמות מוואת'' כלומר קרקע ציבורית ולא פרטית .

עד כמה שאני יודע לא נערך בנושא זה משפט זוטא .
ולכן
הקביעה שזו אדמה פרטית לא נבדק לעומקו .
_new_ הוספת תגובה



בג''ץ פסק
דוד סיון (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:36)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי בג''ץ המקרקעין מוסדר כפרטי. כרגע זו העובדה הכי מוצקה בעיני.

מי שטוען אחרת צריך להראות בסיס כלשהו.
_new_ הוספת תגובה



בג''ץ פסק
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העובדה שהצגת היא מתוך פסיקת בגץ .
בפסיקת בגץ נעדרת בדיקת הבעלות על הקרקע .
שם כתוב שזו הצהרת נציגי המדינה ולא יותר .
_new_ הוספת תגובה



בג''ץ פסק
דוד סיון (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:49)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניסוח שונה של טענותיך אינו הוכחה או אסמכתא.
_new_ הוספת תגובה



פסיקת בג''ץ לא ברורה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 17:17)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני טענתי שטענת הפלסטינים לבעלות על הקרקע לא נבדקה .
פסיקת בגץ שהבאת לא מראה שטענת הבעלות נבדקה .
יש רק את טענת המדינה שכך הדבר , אך ללא בדיקה .
אבל יש תאור המבהיר כי הקרקע היא אדמת מוואת . דבר שלא הראית שאינו נכון .

הנה ציטוטים נוספים מאותו פסק דין המאשרים את דברי

''מאחז מגרון )להלן: מגרון או המאחז( מצוי על גבעה נ.ג. 748 , צפון-מזרחית לרמאללה, מחוץ לתחום שיפוטה של מועצה אזורית או מקומית כלשהי באזור יהודה ושומרון.

עמדת המדינה היא שהמאחז הוקם שלא כדין, על קרקע פלסטינית פרטית, וללא האישורים הדרושים.

העותרים 6-1 )להלן: העותרים( הם פלסטינים תושבי האזור שעל אדמותיהם הוקם המאחז.

המדינה לא חלקה על כך שהמקרקעין נשוא העתירה הינם מקרקעין מוסדרים בבעלות פלסטינית פרטית, הכלולים בתחום אדמות הכפרים הפלסטיניים בורקא ודיר-דבואן, וכי מאחז מגרון הינו בלתי-חוקי. המדינה הוסיפה כי המאחז מצוי מחוץ לתחום שיפוטה של מועצה אזורית או מקומית כלשהי באיו''ש,

לטענת המדינה, טענות אלו בגדר ''טענות בעלמא'', שאינן שקולות כנגד העובדה שהמקרקעין במאחז הינם מקרקעין מוסדרים, המצויים בבעלות תושבים פלסטינים

בתגובתו טען בא-כוח מזכיר הוועד כי המקרקעין נשוא העתירה הינם קרקע פנויה וטרשית שלא עובדה מעולם, לחלופין כי מדובר באדמות נפקדים;''

האדמה היא ''המאחז מצוי מחוץ לתחום שיפוטה של מועצה אזורית או מקומית כלשהי באיו''ש,''

.

היות ואדמה זו היא טרשים ומאחז מיגרון נמצא שם יותר מ-‏15 שנים הרי שהכלל של אדמות מוואת חל עליו .
את ההיפך מזה לא הוכחת .
_new_ הוספת תגובה



פסיקת בג''ץ אומרת שעל המאחז להתפנות
דוד סיון (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 18:19)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפי פסיקת בג''ץ המקרקעין מוסדרים בבעלות פרטית של פלשתינאים.
זאת סיבה עיקרית שהפסיקה קובעת שיש לפנות את המאחז.

לא הראית שלטענותיך נגד הפסיקה יש בסיס ובודאי שלא הראית כל הוכחה לכך.
_new_ הוספת תגובה



בדיוק להיפך !
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:31)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההוכחה קיימת בתוך הפסיקה עצמה .

בפסיקה של בגץ אין משפט זוטא של בדיקת הטענה לבעלות .
זה לא נבדק ולכן אין פסיקה כזו .
_new_ הוספת תגובה



לא הוכחת דבר!
דוד סיון (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:42)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

משמעות פסיקת בג''ץ שהמסמכים נבדקו.
_new_ הוספת תגובה



לא הוכחת דבר!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:43)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא כתוב שם שהמסמכים נבדקו .
_new_ הוספת תגובה



בפסיקת בג''ץ לא כתוב שהמסמכים לא נבדקו!
דוד סיון (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 19:51)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



בפסיקת בג''ץ לא כתוב שהמסמכים לא נבדקו!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 25/11/2011 שעה 17:30)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לו נבדקו המסמכים הדבר היה נכתב בפסק הדין .
_new_ הוספת תגובה



בפסיקת בג''ץ לא כתוב שהמסמכים לא נבדקו!
דוד סיון (יום שישי, 25/11/2011 שעה 18:47)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינך יודע שהמסמכים לא נבדקו.
_new_ הוספת תגובה



בפסיקת בג''ץ לא כתוב שהמסמכים לא נבדקו!
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום שישי, 25/11/2011 שעה 18:53)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפסיקת בגץ גם לא כתוב שהמסמכים כן נבדקו .
_new_ הוספת תגובה



בפסיקת בג''ץ לא כתוב שהמסמכים לא נבדקו!
דוד סיון (יום שישי, 25/11/2011 שעה 19:17)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפסק הדין כתוב, יותר מפעם אחת, שהמאחז הוקם באופן בלתי חוקי על קרקע פרטית.
אם לאור הנאמר בפסק הדין אתה חושב ששופטי בג''ץ לא בדקו, זכותך...!
_new_ הוספת תגובה



פסיקת בג''ץ לא ברורה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 24/11/2011 שעה 17:18)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני טענתי שטענת הפלסטינים לבעלות על הקרקע לא נבדקה .
פסיקת בגץ שהבאת לא מראה שטענת הבעלות נבדקה .
יש רק את טענת המדינה שכך הדבר , אך ללא בדיקה .
אבל יש תאור המבהיר כי הקרקע היא אדמת מוואת . דבר שלא הראית שאינו נכון .

הנה ציטוטים נוספים מאותו פסק דין המאשרים את דברי

''מאחז מגרון )להלן: מגרון או המאחז( מצוי על גבעה נ.ג. 748 , צפון-מזרחית לרמאללה, מחוץ לתחום שיפוטה של מועצה אזורית או מקומית כלשהי באזור יהודה ושומרון.

עמדת המדינה היא שהמאחז הוקם שלא כדין, על קרקע פלסטינית פרטית, וללא האישורים הדרושים.

העותרים 6-1 )להלן: העותרים( הם פלסטינים תושבי האזור שעל אדמותיהם הוקם המאחז.

המדינה לא חלקה על כך שהמקרקעין נשוא העתירה הינם מקרקעין מוסדרים בבעלות פלסטינית פרטית, הכלולים בתחום אדמות הכפרים הפלסטיניים בורקא ודיר-דבואן, וכי מאחז מגרון הינו בלתי-חוקי. המדינה הוסיפה כי המאחז מצוי מחוץ לתחום שיפוטה של מועצה אזורית או מקומית כלשהי באיו''ש,

לטענת המדינה, טענות אלו בגדר ''טענות בעלמא'', שאינן שקולות כנגד העובדה שהמקרקעין במאחז הינם מקרקעין מוסדרים, המצויים בבעלות תושבים פלסטינים

בתגובתו טען בא-כוח מזכיר הוועד כי המקרקעין נשוא העתירה הינם קרקע פנויה וטרשית שלא עובדה מעולם, לחלופין כי מדובר באדמות נפקדים;''

האדמה היא ''המאחז מצוי מחוץ לתחום שיפוטה של מועצה אזורית או מקומית כלשהי באיו''ש,''

.

היות ואדמה זו היא טרשים ומאחז מיגרון נמצא שם יותר מ-‏15 שנים הרי שהכלל של אדמות מוואת חל עליו .
את ההיפך מזה לא הוכחת .
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורום
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי