  
  
  
|
 |
|
||
  האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
במקרה הנדון הממשלה הוציאה את הנושא לתקשורת כדי לשכנע ולבנות עמדה ציבורית אוהדת והשיג תמיכה של ממשלות אחרות. בזה היא הפכה את הדיון לפומבי, וקראה לכל המתנגדים להביע את דעתם (גם הם בפומבי). אישית אני חושב שלא יכול להתקיים בנושא דיון ציבורי יעיל ומועיל, משום שרוב הציבור לא מכיר מספיק נתונים. בנוסף אלה שכן יודעים (במיוחד הפוליטיקאים) יעבירו מסרים שמשרתים את עמדתם בלבד. גם בגלל הנימוק הזה אני חושב שדיונים כאלה לא צריכים להגיע לתקשורת כלל. אבל אם הממשלה כבר העלתה את הדיון לתקשורת היא לא יכולה להתלונן שהוא נמשך. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
אני לא הממשלה (לרוע מזלה של ישראל) ואני לא מתלונן שמתקיים דיון ציבורי . יש לי ציפיות שתהייה איזו התייחסות לשאלת ההתקפה על אירן ולא על פומביות הדיון . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
אין לי בעיה עם הצפיה שלך. אתה צודק שעיסוק בשאלת התקיפה יותר חשוב. הבעיה שלי שאני לא מכיר מספיק עובדות כדי לתרום משהו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
ומה לגבי השאלות העקרוניות? בהנחה שישראל יכולה לתקוף ולהשמיד האם עליה לתקוף לפי האינטרס שלה עכשיו או לחכות לאמריקה ולתת לה לתקוף מחר, מחרתיים או בכלל לא? מבחינה עקרונית אם ישראל יכולה לתקוף לבדה והצליח האם לא נכון שהי תגן על עצמה כדי להעצים את כוחה המדיני וכדי שלא תצטרך להכיר תודה לאחרים שהצילו אותה ולשלם להם בעבור הטובה שהם עשו? כאן לא צריך לדעת מודיעין אלא רק להתייחס לדברים מבחינה ערכית ועקרונית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מי שהתחילו לדבר היו כל הלשעברים כבר לפני שנתיים |
|||
|
|||
מאיר דגן, אשכנזי, דיסקין, אלוף זה ואלוף אחר וכולה וכולה. ביבי וברק לא השתתפו בחגיגה הזאת כשהעיתונות ברוב חוצפתה פירסמה כתבות מופרכות על מה שקורה באמת מול איראן. ביבי פועל במישור הבינ''ל כבר 4 שנים והגיע להצלחות גדולות למרות שהוא מיעט לדבר בעניין. אבל מנגד הרי מיש מותר להם וצריכים לדבר הם ראש הממשלה ושר הבטחון. האחרים נדרשים לשתוק ולא לפתוח את הפה ולספר לאיראנים אם זה אמת או לא. מי שעושה פוליטיקה מהמצב הם אלה שמדברים בלי שהוסמכו לכך. מי שמדבר כדי לעשות את העבודה ולקדם את מדיניות ישראל הם ראש הממשלה ושר הביטחון. אז מי שהוציא את השד מהארון אלה הלשעברים שבחלקם תרמו לבניית העמדות בהם נוקטים ראש הממשלה ושר הביטחון ובחלקם הביעו התנגדות. נסיון למנוע מראש ממשלה לקדם את מדיניות ישראל בנושא הזה היא שערורייה בגדר בגידה. זה כבר לא זכות הדיבור השמורה בדמוקרטיה אלא חובת השתיקה בענייני ביטחון ומבצעים שאפשר ויבוצעו, כמתחייב בדמוקרטיה. נתניהו לא מדבר לדעת הקהל בארץ אלא לדעת מנהיגי איראן ולציבור האיראני. תגובות נגדיות בישראל רק חותרות תחת מדיניות ממשלה מכהנת, ובעיניין ביטחוני רגיש. אסור שיתנהל דיון ציבורי כי בלאו הכי הוא לא ישפיע ומנגד הוא רק יזיק. צריך שהבכירים לשעבר יסתמו את הפה ואם לא אז צריך לסתום להם את הפה לפי חוק. בודאי אחרי ששמעתי הערב את ליפקים שחק מדבר שטויות בצורה אינטליגנטית וגם מרבה לסתור את עצמו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה טועה ומטעה |
|||
|
|||
מי שהוציא את הנושא לתקשורת היו ראש הממשלה ושר הביטחון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה טועה ומטעה |
|||
|
|||
מתי נתניהו וברק ''הוציאן את זה לתקשורת''? האם אין הבדל בין ראש ממשלה ושר ביטחון שחלק מבניית המדיניות הישראלית הם צריכים וחייבים גם לדבר בעניין, לעומת האחרים שעושים את זה על דעת עצמם או חבורתם? הרי כמעט כולם אומרים שבסוף נצטרך לתקוף באיראן ככה (לבד) או אחרת (עם ארה''ב), אז מה כל המשחקים חסרי האחריות של הלשעברים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברק ונתניהו הוציאו את הדיון ללתקשורת!!! |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
איך, איפה ומתי ''הממשלה הוציאה את הנושא לתקשורת כדי לשכנע ולבנות עמדה ציבורית אוהדת והשיג תמיכה של ממשלות אחרות''? לי ידוע שממשלת נתניהו החלה בפעילות מול ארה''ב וממשלות אירופאיות מיד עם כניסתה לתפקיד. שום דבר לא דלף. הראשון שפתח את הפה משיקולים לא-ענייניים עד זרים היה מאיר דגן שמאז שהתבקש יפה לסיים את תפקידו הארוך מידי במוסד, עוד בהיותו בתפקיד! לראשונה בהיסטוריה של המוסד כינס ראש המוסד פעמיים כתבים צבאיים וכתבים לענייני מודיעין בלישכתו ו''תדרך'' אותם. בין היתר הוא כהרגלו הוא אמר דברים סתומים בעניין איראן שבהם הוא הטיף נגד נתניהו וברק ובקריצה הוא אממר להם שישראל לא צריכה/לא יכולה לתקוף באיראן, שאובמה יתקוף כשיגוע הזמן ושאר דיברי חרפה וכזב. עד שנתניהו פתח את פיו בציבור בעניין זה חלפה שנה ורבע. ועד אז דיברו גם יובל דיסקין, גבי אשכנזי (שדיבר אומנם פחות, אבל בשבוע שעבר הוא אמר ש''הפצצה האיראנית עדיין רחוקה'', ויומיים לאחר מכן התפרסם דו''ח ועדת האו''ם לענייני אנרגיה גרעינית שאיראן חותרת במלוא העוצמה להאיץ את העשרת הגרעין. ארה''ב שיחררה תמונות לווין שמראות אזורים מסוככים בכיסויי פלסטיק באתר פרצ'ין http://images.nana10.co.il/upload/mediastock/img/76/... להעשרת האורניום שנועדו להסתיר פעילות חריגה) ועוד כמה אלופים במיל'. יש לציין שבחודש האחרון דיברו אפלופים במיל' נוספים שדווקא תמכו במדיניות נתניהו-ברק, שהיא המדיניות היחידה של ישראל, והיא לא קבעה כלל תאריך יעד לתקיפה, אם בכלל. הגדיל לומר אלוף במיל' הרצל בודינגר שלטעמו נכון היה אם ישראל היתה תוקפת כבר ב-2005 או 2007 או אתמול. והוא לפחות יודע על יכולותיו של חיל האויר. צריך לציין שאלופים מכהנים, שרק מיעוטים יודע בדיוק במה מדובר, לא הביעו את דיעותיהם לידיעת הציבור. ''ידיעות אחרונות''. מנסה לגרד חומר כדי לתקוף את נתניהו ובכותרת ראשית לפני פחות משבועיים נכתב: ''ברק כינס את האלופים לדיונים בחדרו ונתקל בהתנגדות עזה לפעולה''. אחר-כך בכותרת המשנה נכתב: ''ברק ניסה לרכך אותם בווילה של המוסד בגלילות. זה לא עזר: כל הדרג המקצועי התנגד לתקיפה ללא תמיכת ארה''ב והוטרד מה יקרה לעורף הישראלי ביום שאחרי''. כותרות העיתונים היומיים בישראל, להוציא את העיתון האחראי ''ישראל היום'' יוצאים בכותרות ש''ישראל החליטה לתקוף באיראן'', כשאפילו נתניהו וברק לא יודעים מזה. נראה שהמבקרים לא מפסיקים לדבר על התקיפה באיראן הרבה יותר מהמבוקרים. ההבדל הוא שלמבוקרים יש סמכות ואחריות לדבר בעניין האיראני, ככל שיחשבו שזה נכון, כדי לקדם את המדיניות הישראלית בנושא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם פומביות הדיון היא הנושא החשוב? לא בהכרח! |
|||
|
|||
הראשונים שפתחו את הפה בתקשורת היו ברק ונתניהו. הנה רק כמה דוגמאות: א. מה שאמר נתניהו בשנת 2007 מהאופוזיציה (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3424371,00.h...). דגן היה אז ראש המוסד ולא צוטט בתקשורת על העניין הזה. ב. כבר מראשית כהונת ממשלת נתניהו קיבל הנושא הדגשת יתר. זה היה כמובן עוד לפני שדגן סיים את תפקידו במוסד.. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי