פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
משילות- אי אמון ואחוז החסימה- מנזר השתקנים
יוסף אליעז (יום רביעי, 15/05/2013 שעה 19:37) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למרבה הצער אינני מתפעל מהמושלים כיום, גם לא מנשותיהם...

עם זה מדינה דמוקרטית חייבת להיות ניתנת לשליטה.
כיום רסיסי מפלגות שהצליחו לחדור לכנסת , מבזבזות זמן יקר, וכספים יקרים, רק על מנת להכניס מקלות לגלגלים, שלא לדבר על סחיטת כספים והטבות, שהחרדים כה התמחו בהן.

למעט אחת- כל הצבעות האי-אמון היו בזבוז זמן. כל חברי הכנסת, לרבות השרים וסגני השרים, נאלצים להפסיק את עבודתם [לפחות אלו שעובדים] ולמהר להצבעות שאין אחריהן ולא כלום.
[שר בטחוננו שהסיר למרות ישיבתו בקריה, את נעלי הצנחנים, עובד כה קשה שהוא נאלץ להגיע לחתונת בתו במסוק צבאי. אתם חפצים שיוחזק במסדרונות הכנסת בהמתנה לעוד הצבעת אי-אמון...?]
את אחוז החסימה ראוי היה להעלות מזמן. אין שום צורך בסיעות בנות 2 חברים. הפיצול לרוב הוא לא בשל מחלוקת מדינית או רעיונית, אלא בשל שיקולי אגו מנופח.

מי שהמדינה חשובה לו והוא מאמין שיוכל לתרום לה בכנסת- יתכבד נא ויחבור לבעלי השקפות קרובות לשלו.

נכון, בהחלט יתכן שגם סיעה בת 3 חברים תתפצל אחרי שנבחרה, וזה לבטח יקרה, אך מדוע להכניס אותם פצלי-אגו מראש לכנסת? ומדוע הציבור צריך לממן זאת?

הרעיון של מימון ציבורי לבחירות לא צלח. הפוליטיקאים גייסו כספים אדירים, חלקם- נטלו שוחד ברור, גם אם לרוב לא נמצאו די ראיות להציגן במשפט. אחרים- צברו הון. איני מדבר דווקא על חברותיו של איווט ליברמן- ראו נא את מצבם של אריה דרעי וקודמו יאיר לוי - בחורי הישיבה הצנועים שהיו במהרה, בשלטון, לבעלי דירות ונכסים...

אריות-הראיות בחרו ב''זכות השתיקה'' ובטענות ''לא ידעתי'', החל מאריק שרון, שגם הקריב לכלא את בכורו, עד שתיקתם של בוז'י הרצוג, אהוד ברק, ועד סיפורי טלנסקי ועו''ד מסר, מממניו ומחביאי כספיו של אהוד אולמרט.

מדוע עלינו לממן את בחירתם של חברי ''מנזר השתקנים'' הללו? אם נמשיך לממן - החוק והפרקליטות חייבים להיות חריפים הרבה יותר.

מי לא חייך כאשר ראה את 28 הרשימות המרשימות ש''רצו'' לכנסת הנוכחית?

אריה דרעי שתק בחקירתו בפלילים. אריק שרון בענין כספיו, אהוד ברק בענין עמותות הקש.

איש ציבור הבוחר בזכות השתיקה חייב להתמיד בה- יש לסלקו מיד מהכנסת או מהממשלה, לשלול ממנו בימות מכובדות אלה. אם בחר לשתוק- יתכבד וישתוק בביתו.

אהוד ברק שתק כאמור בענין עמותות הקש שגילגלו לטובתו סכומי-עתק. כל הראיות נעלמו. ממש כמו ההקלטות מלשכתו במשרד הבטחון.
גלעד שרון שתק בענין הכספים שקיבל מדודי אפל, יזם ''האי היווני'', ועתה הוא מקבל בימה ציבורית ב''ידיעות אחרונות''.

בוז'י הרצוג מופיע בציבור כ''המלאך הלבן'' ומטיף מוסר לכולי-עלמא. לפתע חזר אליו כח הדיבור...

לדעתי - מי שבחר לשתוק בחקירה ראוי שישתוק לנצח.

את השתקן הדגול אריה [ששאג] דרעי שוב העמידה ש''ס בראשה. עתה ראוי שגם היא תשמור על זכות השתיקה וטוב מזה- שתימחק מהבמה הפוליטית.

הגבלת הזכות לקרוא לאי-אמון, והגדלת אחוז החסימה, הם הליכים דמוקרטיים לעילט ולעילא. יתכן וניתן לשקול את הדרישות המוצעות כעת, אולי למתן אותן מעט, אך זו הדרך הנכונה.
המבוגרים בינינו אולי זוכרים עוד את התקופה שבכל חודש נפלו שתי ממשלות באיטליה. אנו לא יכולים, במצבנו הבטחוני, הכלכלי והחברתי כיום להרשות לעצמנו שעשועים כאלו.
_new_ הוספת תגובה



משילות - אי אמון ואחוז החסימה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 16/05/2013 שעה 7:19)
בתשובה ליוסף אליעז
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אם יהייה אחוז החסימה 25% צפויים קשיים בהרכבת ממשלה , צפויה סחטנות פוליטית וצפויות הצבעות אי-אמון .
הגדלת אחוז החסימה אינו דמוקרטי מ--י--ס--ו--ד--ו .
1% או 2% הם סבירים לצימצום מספר סיעות הכנסת . לא יותר . הזכות להתמודד על מושב בכנסת היא זכות יסוד בדמוקרטיה .
=====================
אין זכות יותר דמוקרטית .
=====================

הצעת אי-אמון אינה רק לשם החלפת או הפלת הממשלה .
כבר היום הממשלה וחברי הכנסת אינם מקשיבים , לא לציבור ולא ליחידים .
זכורה זחיחות הדעת והלעג הממשלתיים לשאול מופז שהתריע על 40 מיליארד שקל גירעון לפני שנה .
לכן הצעת-אי-אמון היא אמירה :''אנחנו לא מאמינים לכם . אנחנו לא מאמינים בכם''
ויש כאלה אפילו אם אין בכוחם להחליף את הממשלה . והכנסת היא מקום ראוי להגיד זאת .

דבריך על טוהר מעשי חברית כנסת אינו חלק מדיון זה .
_new_ הוספת תגובה



משילות - אי אמון ואחוז החסימה
ע.צופיה (יום חמישי, 16/05/2013 שעה 7:33)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הצעת אי אמון מטרתה להפיל את הממשלה ולא לנהל דיון בארוע אקטואלי זה או אחר. לשם כך יש הצעות לסדר היום ודיונים מסודרים.
מפלגות האופוזיציה הפכו את הצעות האי אמון לארוע תקשורתי ותו-לא. המציאות: התקשורת הפסיקה לסקר זאת.
בנושא אחוז החסימה אני מסכים עימך.
_new_ הוספת תגובה



משילות - אי אמון ואחוז החסימה
יוסף אליעז (יום חמישי, 16/05/2013 שעה 13:16)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

למפלגה הקטנה ולע. צופיה, בענין אחוז החסימה.

בכל הכבוד איני מסכים עמכם.

נכון שגם מפלגות גדולות יותר יכולות לסחוט הטבות כתנאי לכניסתן לקואליציה, או המשך ישיבתן בה. [ראה ש''ס, כמובן], אולם כאשר על מועמד להרכבת ממשלה להתמקח עם רסיסי מפלגות, בהן 2 ח''כ [שלכל אחד שתי דעות משלו וארבעה ארנקים פתוחים למתת] קשה מאד להרכיב ממשלה, ועוד יותר קשה לשמור את הפלגנים הקטנים הללו מבלי ''לשמן'' את הצבעותיהם. זוכרים עוד את מכונית השרד שהעניקו לאותו ח''כ מרשימתו של רפול ע''מ שיצביע עם ''העבודה'' [או שאז נקראה ''המערך''?!} [גולדפרב?].

מי שיש לו דעה יחודית, ואינו יכול למצוא שותפים לדעותיו יתכבד נא ויכתוב ספר, או מאמר , או מודעה בעיתון. זו אינה סיבה להקים מפלגה חדשה או לתחזק רסיס שפרש ממפלגה קיימת.

כמובן שע. צופיה צודק בכתבו שהצבעת אי-אמון אין מטרתה להשמיע נאומים, לשם כך יש נאומים במליאה, בועדות, בעתונות ובאוזני עיתונאים. זהו מכשיר אדיר להחלפת ממשלה, שנעשה בו כיום שימוש לרעה[ בכל הממשלות שכיהנו, לאו דווקא בנוכחית או קודמתה].

זו בדיוק הבעיה: משתמשים באמצעי זה, לרוב, רק כדי לתפוס כותרת בעיתון או לשבש את פעילות הרשות המבצעת או הרשות המחוקקת. לא לכך נועד מכשיר חשוב זה.
_new_ הוספת תגובה



משילות - אי אמון ואחוז החסימה
דוד סיון (יום חמישי, 16/05/2013 שעה 14:07)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כוונת הצעת החוק לבטל אופוזיציה ולכן פוגעת במהות הדמוקרטיה.
- העלאת אחוז החסימה ל-‏4% משרתת את המטרה הזאת.
- התנית הגשת הצעת אי אמון ב-‏61 מגישים משמעותה ביטול כלי דמוקרטי מובהק. הצעות לסדר אינן תחליף מתאים.
- הגבלת מימון המפלגות רק לאלה שעברו את אחוז החסימה מפלה את המיעוטים הפוליטיים.

ביחד שלושת הנקודות האלה עושות את החוק לאנטי דמוקרטי בעליל. ראשית מדובר בהפליה ואי שוויון בפני החוק. שנית, מדובר בסתימת פיות למיעוטים פוליטיים. לבסוף הצעת החוק פוגעת בעקרונות חופש הביטוי של עמדות במסגרת המיועדת לכך ואת זכות ההנמקה.
_new_ הוספת תגובה



משילות - אי אמון ואחוז החסימה
ע.צופיה (יום חמישי, 16/05/2013 שעה 14:22)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מסתבר שאינך מבין דמוקרטיה מהי.
דמוקרטיה אינה הגשמת דעותך והשקפת עולמך.
דמוקרטיה היא שלטון הרוב שנבחר ללא לחצים, לא אילוצים וללא מעשים העומדים בניגוד לחוק.
אם הרוב יחליט להעלות, כמשל, את אחוז החסימה זו תהיה החלטה דמוקרטית לעילא ולעילא למרות כל מאמציך לכנות זאת אחרת.
דמוקרטיה אינה שלטון המיעוט ודמוקרטיה אינה נותנת זכות וטו למיעוט.
מי שחושב אחרת אינו בעל תודעה דמוקרטית אלא אחרת.
זה לא משנה מה נראה לי בהצעת החוק ומה לא נראה לי. אם ההצעה תעבור כחוק בית הנבחרית זו תהיה בהחלט החלטה דמוקרטית לחלוטין.
_new_ הוספת תגובה



משילות - אי אמון ואחוז החסימה
המפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה (יום חמישי, 16/05/2013 שעה 16:51)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פשר לקבל החלטות לא דמוקרטיות באופן דמוקרטי .
לא כל החלטה שהתקבלה באופן דמוקרטי היא החלטה דמוקרטית .
למשל -
אם תתקבל החלטה בכנסת ברוב של 80 נגד 40 האומרת שתושבי פתח-תקווה מנועים מהצבעה לכנסת - זו החלטה לא דמוקרטית למרות שהתקבלה באופן דמוקרטי ואפילו ברוב מיוחס .
לכן -
החלטה אשר מונעת ייצוג בכנסת לרשימה שקיבלי 3.99% של קולות הבוחרים היא פחות דמוקרטית מהחלטה לאחוז חסימה של 3% . וזו פחות דמוקרטית מאחוז חסימה של 2% . החלטה של אחוז חסימה 2% פחות דמוקרטית מאחוז חסימה של 1% .
==========================================
ככל שאחוז החסימה גבוה יותר ההחלטה פחות דמוקרטית .
גם אם אישור החוק נעשה באופן דמוקרטי .
==========================================
לסיעות קטנות אין זכות ווטו ולכן משפט זה ''דמוקרטיה אינה נותנת זכות וטו למיעוט'' הוא בעל רמיזה דמגוגית .

===
גם הצעת אי-אמון אינה בהכרח מיועדת להפיל ממשלה .
לי למשל אין אמון בשר לפיד . זכותי להביע זאת גם אם אינני מפיל את הממשלה .
ניתן לצמצם את מספר הצעות אלו בכנסת על ידי הגבלת מיספרן .
למשל 5 פעמים בשנה .
אבל התניית חובה לתמיכה של 61 חכים משמעותה האמיתית היא
שלא יהיו הצעות אי-אמון <== ז--ה לא דמוקרטי .
_new_ הוספת תגובה



משילות - אי אמון ואחוז החסימה
ע.צופיה (יום חמישי, 16/05/2013 שעה 20:20)
בתשובה להמפלגה הקטנה העניה וחסרת ההשפעה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קיימים בעולם מספר סוגים של משטר דמוקרטי.
בארה''ב ובמדינות נוספות ישנה חוקה שכמעט אינה ניתנת לשינוי וכל יתר הגופים פועלים ''מתחתיה''.
במדינות אחרות ישנן מדינות- משנה וההתנהלות מתחלקת בין המדינה ''הראשית'' ובין מדינות המשנה.
בישראל אין עדיין חוקה ולכן, חוץ מ''חוקי היסוד'' כל היתר נקע ברוב רגיל.
נכון, הכנסת ברוב רגיל עשויה להוציא את תושבי פתח תקוה מתחומי מדינת ישראל. זה דמוקרטי לחלוטין. אתה בהחלט יכול לטעון שזה חריג ובלתי מקובל אך אינך יכול לטעון שזה בלתי דמוקרטי.
אחוז החסימה שונה מארץ לארץ, לפי סוג המשטר הדמוקרטי שבה.
בארצות הברית אחוז החסימה הוא 50% מהאלקטורים.ולצורך בחירות לבתי המחוקקים אחוז החסימה הוא 50%.
אני איני חסיד של העלאת אחוז החסימה כי מעבר למספר מסויים הוא מעות את רצון הבוחר, לכן, לטעמי, המספר הנוכחי הוא מניח את הדעת.
ביכולת חברי הכנסת להביע את דעתם השלילית על כל אחד בדרכים שונות. הצעת אי אמון לא משרתת מטרה זו.
בכדי להפיל ממשלה קיימת יש צורך ברוב ורוב בכנסת הוא 61.
לכן, אם קיימים 61 מתנגדים שיועילו לבוא להציע בחתימת אי אמון ושיבואו להרים את ידם.
_new_ הוספת תגובה



בארה''ב אין אחוז חסימה
דוד סיון (יום שלישי, 21/05/2013 שעה 18:20)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המושג אחוז חסימה כמו שהוא מוכר אצלנו (''פסילת'' קולות כשרים; שיעור הקולות המינימלי הדרוש למפלגה כדי לקבל ייצוג בפרלמנט) לא קיים בארה''ב.

אבל קיים משהו שמזכיר ''אחוז חסימה''. כדי להיות מועמד מוכר, להופיע על פתק ההצבעה (ballot) על הבן אדם לאסוף מספר חתימות כשרות בפיזור גיאוגרפי מסויים. סיכוייו להיבחר של מי שלא מופיע על ה-ballot קטנים יותר. אבל במקרים מסויימים קיימת גם האפשרות לבחור במי שלא הופיע על ה-ballot. והיו כאלה שאפילו נבחרו לבית הנבחרים והסנט בלי להופיע על ה-ballot.

יש מדינות בהן החוק בדבר החתימות מנוסח ב''אחוז ממספר הבוחרים מהבחירות הקודמות''. יש מדינות, למשל אוקלהומה בה מפלגה חדשה שרוצה להירשם על ה-ballot, צירכה להציג מספר חתימות צריך שמגיע לכדי 5% ממספר הבוחרים בבחירות הקודמות. ישנן מדינות (למשל פנסילבניה) בה שתי המפלגות הגדולות (דמוקרטית ורפובליקנית) לא צריכות להציג חתימות כלל.

למשל בבחירות לנשיאות כדי להופיע על הבלוט בכל 50 המדינות ו-DC יש להגיש חתימות בכל מדינה. הכללים והמספרים שונים בין מדינה למדינה אבל העיקרון דומה.

לכאורה בבחירות לבתי הנבחרים יכולים להיות מספר מועמדים והמנצח יזבה לאחר שקיבל שליש או רבע מהקולות... (http://en.wikipedia.org/wiki/Ballot_access).
_new_ הוספת תגובה



בארה''ב אין אחוז חסימה
ע.צופיה (יום שלישי, 21/05/2013 שעה 20:40)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני חסיד של העלאת אחוז החסימה. אולי ל-‏3%.
אך אני בהחלט חסיד של החלטות דמוקרטיות.
לפי דבריך, מסתבר, שניצן ''לחיות'' בכבוד ובדמוקרטיות גם עם 5%.
לטעמי בהשתתפות של 2 מפלגות עיקריות בלבד בבחירות
(כפי שזה למעלה ממאתים שנה בארה''ב) משמעותו 50% אחוז חסימה. כי-‏50%+קול אחד זהו רוב מוחלט ומשמעותו דומה לאחוז חסימה.
_new_ הוספת תגובה



בארה''ב אין אחוז חסימה
ע.צופיה (יום שלישי, 21/05/2013 שעה 20:40)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איני חסיד של העלאת אחוז החסימה. אולי ל-‏3%.
אך אני בהחלט חסיד של החלטות דמוקרטיות.
לפי דבריך, מסתבר, שניתן ''לחיות'' בכבוד ובדמוקרטיות גם עם 5%.
לטעמי בהשתתפות של 2 מפלגות עיקריות בלבד בבחירות
(כפי שזה למעלה ממאתים שנה בארה''ב) משמעותו 50% אחוז חסימה. כי-‏50%+קול אחד זהו רוב מוחלט ומשמעותו דומה לאחוז חסימה.
_new_ הוספת תגובה



בארה''ב אין אחוז חסימה
דוד סיון (יום רביעי, 22/05/2013 שעה 4:43)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הבחירות בארה''ב הן אישיות ולעיתים קרובות מתמודדים יותר משני מועמדים. לכן טענת 50% לא בהכרח נכונה או יצוג מלא של המציאות.

העובדה שמדינה אחת או יותר צריך לאסוף חתימות בגובה של 5% לא מראה שזה עדיף למשל על 1% או 1.5% שקיים במדינות אחרות. החוקים האלה השתנו בעבר ועשויים להשתנות ולכן גם הביטוי לחיות בכבוד בדמוקרטיות עם 5% איננו מייצג.

זה גם לא נכון שהחוקים בעניין החתימות קיימים למעלה ממאתיים שנה.

אתה שוכח שבחלק ניכר מהמדינות מומעד יכול להיבחר בלי ששמו מופיע על ה-ballot (בלי צורך לאסוף חתימות).
_new_ הוספת תגובה



בארה''ב אין אחוז חסימה
ע.צופיה (יום רביעי, 22/05/2013 שעה 7:35)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בדרך כלל ולרוב בארה''ב נאבקים על כל תפקיד שני מועמדים בולטים.
כך שבכדי לזכות בתפקיד או בייצוג יש צורך בלמעלה מ-‏50%.
העובדה שאלו בחירות אישיות אינה משנה כלל בעניין.
בעניין אחוז החסימה הציבור צריך להחליט מהי כמות האנשים המינימלית הזכאית לייצוג בפרלמנט.
כיום להערכתי היא כ-‏70,000 בעלי זכות בחירה וזה מספר סביר פלות או יותר.
העלאה ל-‏4% תביא את המספר ל-‏120,000 וזה לטעמיכמעט ימנע לחלוטין מפלגות חדשות.
_new_ הוספת תגובה



בארה''ב אין אחוז חסימה
דוד סיון (יום רביעי, 22/05/2013 שעה 8:00)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם אם טענתך בדבר שני מועמדים נכונה אין מדובר באחוז חסימה כפי שקיים בבחירות רובניות שנהוגות אצלנו. במקרה שלנו החוק הקיים, 2%, קובע שמפלגות אחרות יקבלו את הקולות הכשרים שניתנו למפלגה כלשהי ולא הגיעו ל-‏2%. אין תהליך כזה בארה''ב, בה הבחירות הן אישיות-אזוריות.

הציבור צריך להחליט אם לקבל את כוונת חלק ניכר מהמחוקקים שלנו להעלות את אחוז החסימה. אבל ברור שהכוונה היא אנטי דמוקרטית.
_new_ הוספת תגובה



בארה''ב אין אחוז חסימה
ע.צופיה (יום רביעי, 22/05/2013 שעה 8:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה חוזר כמו מנטרה על אמירה בלתי דמוקרטית במהותה והיא שלילת זכות הציבור לקבל החלטות עצמאיות.
כנראה שזה סוג של אי הבנת הנקרא או סתם עקשנות לשמה.
_new_ הוספת תגובה



בארה''ב אין אחוז חסימה
דוד סיון (יום רביעי, 22/05/2013 שעה 9:59)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה חוזר על מנטרה שכוללת תמיכה בהחלטות אנטי דמוקרטיות
וגם מוסיף פרשנות מופרכת בעליל בעניין שלילת זכות הציבור...

כנראה שזו אי הבנת הנקרא או סתם עקשנות לשמה או שתיהן יחד.
_new_ הוספת תגובה



משילות - אי אמון ואחוז החסימה
דוד סיון (יום חמישי, 16/05/2013 שעה 19:04)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

צר לי מאד אבל אתה הוא זה שלא מבין מהי דמוקרטיה. דמוקרטיה איננה רק שלטון הרוב, כי כוללת גם מגבלות על שלטון הרוב.

העיקרון הראשון של דמוקרטיה הוא בחירות חופשיות שעל פיהן נקבע מי יושב בשלטון לתקופה מוגבלת. אחד האילוצים בדמוקרטיה הוא העיקרון השני שיש גם שזכויות המיעוט מקודשות או שעריצות הרוב לא מקובלת. עיקרון שלישי הוא חופש הביטוי ועיקרון נוסף הוא שוויון בפני החוק.

הצעת חוק המשילות היא אנטי דמוקרטית משום שהיא למעשה מבטלת את שלושת העקרונות האחרונים מהפיסקה הקודמת. לכן גם אם היא נתמכת על ידי רוב היא נשארת אנטי דמוקרטית.

מי שחושב אחרת איננו בעל תודעה דמוקרטית.

לפי הפרשנות שלך, שלא מקובלת בעולם הדמוקרטי, ביטול הדמוקרטיה בחוק היא החלטה דמוקרטית.
_new_ הוספת תגובה



משילות - אי אמון ואחוז החסימה
ע.צופיה (יום חמישי, 16/05/2013 שעה 20:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דוקא הפרשנות שלי היא המקובלת בעולם הדמוקרטי ואיני חושב שאני חייב הסבר על כך.
_new_ הוספת תגובה



הצעת חוק המשילות היא אנטי דמוקטי!
דוד סיון (יום שישי, 17/05/2013 שעה 6:01)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפרשנות שלך על מהי דמוקרטיה איננה נכונה.
העובדה שאינך מסביר ומנמק את עמדתך לא פועלת לטובתך.

חלק מן הנימוקים לטענתי כבר הוצגו בדיון 6793.

בתמצית כל חוק שכמו חוק המשילות מבטל זכויות דמוקרטיות הוא אנטי דמוקרטי.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי