  
  
  
|
 |
|
||
  כמה עובדות על הפלא הישראלי |
|||
|
|||
הכותב צודק בחלק מטענותיו. ודאי שהתנהלות התקשורת היא פופוליסטית, אך חלק מהטענות הן אמיתיות. מספר מיטות אשפוז: מספר מיטות האשפוז בישראל הוא בהחלט נמוך מדי. התפוסה הממוצעת קרובה ל-100%. בחורף היא עוברת את המספר הזה בצורה משמעותית. במקרה של אסון טבע המוני, ודאי שאין די מיטות לענות על הצרכים. הסיבה למצב זה היא כלכלית גרידא. מחיר יום אשפוז על פי תעריף משרד הבריאות הוא כ-2,900 ₪. הקופות משלמות לבתי החולים פחות מכך, נאמר כ-2,000 ₪. תנאי האשפוז אינם משנים דבר. מיטת אשפוז ראויה לשמה נמצאת בחדר שבו יש 3 מטופלים במחלקה שבה על 35 טופלים יש בלילה רופא ושלוש אחיות ובמשך היום צוות מתוגבר הכולל גם עובדות ניקיון, יועצים, עובדת סוציאלית ועוד בעלי תפקידים. אם מוסיפים לכל הקומפלקס הזה מיטה אחת שאין לה מקום בחדר, כלומר במסדרון, העלות השולית שלה היא אפסית. הרווח ממנה - 2,000 ₪. כמות האחיות: מספר האחיות הוא באמת נמוך מדי. אחיות נמצאות לא רק בבתי החולים. השוואה בין אחיות במדינות שונות היא בעייתית, היות שתפקידי האחות אינם זהים בין המדינות. כאשר האחות היא בעלת טווח אחריות רחב יותר, ניתן לצמצם במספר הרופאים ולהגדיל את מספר האחיות. לעתים התהליכים האלה הם אוטומטיים ולא מכוונים. במרפאות הקהילה במדינת ישראל יש מחסור אמיתי באחיות. ביצוע ממוגרפיות: הקשר בין תמותה מסרטן שד לבין ממוגרפיה הוא בעייתי וניתן להרחיב עליו בהזדמנות אחרת. מבחינת הדיון שלנו ניתן לקבוע שמשרד הבריאות הגדיר את ביצוע הממוגרפיה הסדיר כיעד לקופות החולים. כל קופות החולים מחוייבות לכך ואשה איננה נדרשת לשלם על ממוגרפיה המתבצעת במסגרת הסל (אחת לשנתיים בגילאי 50-70). למרות זאת, אין היענות מלאה ולפיכך אכן יש בעיה. הוצאה לאומית לבריאות מול ההוצאה הפרטית: זהו סעיף בעייתי. כאשר מבטאים את ההוצאה הלאומית כאחוז מהתמ''ג, יש לזכור שחלק עצום מהתמ''ג בישראל מוקצה להוצאות ביטחון, בצדק או שלא בצדק. כאשר מחשבים את שיעור ההוצאה מבלי להתחשב בעובדה זו מקבלים הטיה כלפי מטה של הערך. הוצאה פרטית היא בעייתית מסיבה אחרת. ההוצאה הפרטית תלויה ברצונם של קוני השירות. היות שמערכת הבריאות עמוסה כשלי שוק, היא לא מתנהלת כמו שווקים פשוטים. אחת מהמשמעויות של עובדה זו היא שרוכשי השירות אינם יודעים להחליט מה הם באמת צריכים. הם רוכשים שירותי רפואה אלטרנטיבית וגם ביטוחי בריאות למרות שחלק גדול מהשירותים ניתנים להם גם אם אינם רוכשים את הביטוח הפרטי. בנוסף - זוהי פונקציה של מצב כלכלי. אם המצב הכלכלי האישי יתדרדר, אנשים יפסיקו לרכוש ביטוחים פרטיים ורפואות אלטרנטיביות, דבר שיעלה באופן מלאכותי את חלק ההוצאה הציבורית לבריאות מול ההוצאה הפרטית. בשורה התחתונה - מדינת ישראל היא באמת מין פלא שכזה שבו הפרמטרים המדידים ביותר (תוחלת חיים, תמותת תינוקות והוצאה לבריאות) מצביעים על יעילות גבוהה. עם זאת, התמונה מורכבת יותר ויש מדדים בהם המערכת יכולה להשתפר. יש ארבעה שטחים שבהם שירותי הבריאות בישראל אינם מכוסים כלל על ידי קופות החולים: סעוד, שיקום, פסיכותרפיה ורפואת שיניים. ברוב מדינות ה-OECD השירותים האלה נחשבים כחלק משירות רפואי רגיל. בישראל הנזקקים לשירותים אלה פונים לרפואה פרטית כמו במדינות העולם השלישי ובארה''ב. בשאר השירותים מערכת הבריאות הישראלית מצטיינת בדרך-כלל. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כמה עובדות על הפלא הישראלי |
|||
|
|||
סיעוד למיטב זכרוני מכוסה בחלקו הגדול ע''י משרד הבריאות. אולי בשנים האחרונות הם מנסים לחולל קשיים בשתתפות בסיעוד. גם טיפולי השיניים הוכנסו בשנים האחרונות לקופות החולים ומחירי הטיפולים ירדו בהתאם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה עובדות על הפלא הישראלי |
|||
|
|||
בסיעוד ישנה השתתפות כספית של המדינה ביחס ל''הונה'' של המשפחה. מנסיון אישי- תמיד הרשויות המקומיות ומשרד הבריאות ניסו לחולל קשיים בקבלת זכויות הסיעוד. מנסיון אישי- מי שמקבל טיפול שינייים בקופ''ח, ליבי,ליבי עליו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה עובדות על הפלא הישראלי |
|||
|
|||
אתה צודק. בקשר לטיפול שיניים בקופ''ח זה טוב כל עוד מדובר בטיפלים משמרים שיניים בריאות. כלומר, בדיקות תקופתיות וניקוי שיניים אצל דיאטנית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה עובדות על הפלא הישראלי |
|||
|
|||
סיעוד לא נכלל בסל שהקופות נותנות למבוטחים. יש ביטוח סיעוד פרטי המוצע על-ידי כל הקופות. אופיו הוא התקשרות של הקופות עם חברת ביטוח פרטית כמועדון לקוחות: הקופה ממליצה על מבטח מסויים והוא רשאי לקבל או לדחות מבוטח כתלות במצבו הרפואי. זה לא דומה לביטוח הבריאות הבסיסי או המשלים שהקופות מחוייבות לתת לכל אחד. הביטוח הסיעודי אינו בדיוק מתן שירותי סיעוד. זהו מתן כסף למי שעונה על קריטריונים מסויימים. ברוב הקופות הוא מוגבל בזמן. אין בכך פתרון לחולה סיעודי ארוך-טווח. המדינה אכן מממנת שהות במוסדות סיעודיים, אבל לא על פי קריטריוני סיעוד, אלא על בסיס ''כל הקודם זוכה''. כשנגמר התקציב מפסיקים לקבל מטופלים חדשים עד תחילת שנת התקציב הבאה. לעניין טיפולי שיניים - הסל כולל רק טיפולי שיניים לילדים, שעלותם בדרך כלל ממילא נמוכה. כל הקופות נמצאות בהסכמי זכיינות עם רופאי שיניים. אופי ההסכם הוא כזה שרופא השיניים מחוייב לתת הנחה לחברי הקופה. לעתים הוא עושה זאת במרפאת הקופה עצמה, ואז הוא משלם לקופה שכר דירה ותקורה. שוב, מדובר כאן במועדון לקוחות המפעיל את השפעת הגודל שלו, ולא בשירות ביטוחי אמיתי. הסכמי זכיינות דומים אפשר למצוא גם אצל פסיכותרפיסטים ואופטומטריסטים העובדים עם הקופות. זה לא חלק מסל הבריאות, וחבל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כעת יש ביטוח סיעודי לטווח ארוך |
|||
|
|||
השבוע התקשרו והודיעו לי שעד ימים אלה אי-אפשר היה לרכוש ביטוח סיעודי לטווח ארוך. אבל כעת, אמרו לי, ששינוי בחוק מאפשר להציע ביטוח סיעודי לטווח ארוך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמה עובדות על הפלא הישראלי |
|||
|
|||
סיעוד למיטב זכרוני מכוסה בחלקו הגדול ע''י משרד הבריאות. אולי בשנים האחרונות הם מנסים לחולל קשיים בשתתפות בסיעוד. גם טיפולי השיניים הוכנסו בשנים האחרונות לקופות החולים ומחירי הטיפולים ירדו בהתאם. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי