פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=171380
על גורמי האינפלציה לאחר המלחמה
דוד סיון (שבת, 14/09/2013 שעה 10:56)

א. הגדלת ההוצאה הצבאית ב-‏10% תוצר (לכאורה בגלל המלחמה).

ב. אבל לא רק בגלל המלחמה, אם כי אחד הגורמים שמוזכרים הוא משבר האנרגיה שהיה בין תוצאות מלחמת יום הכיפורים. גורמים נוספים שלא ממש קשורים למלחמה:
a. מדיניות כלכלית (מוניטרית ופיסקלית) מרחיבה,
b. ליברליזציה שבאה לאחר הבחירות בשנת 1977.

ג. המשך הוצאות ממשלתיות גבוהות (גרעוניות).

ד. שיעורי האינפלציה השנתית קפצו לממוצע של כ-‏35% בשנים 1974 – 1977 ולממוצע של כ-‏125% בשנים 1980 – 1983. לשיעורי אינפלציה של 400% בשנה הגיע המשק בשנים 1984 – 1985.

הדברים מבוססים גם על המקורות:
- מצגת על בסיס מאמר (''Israeli Inflation from an International Perspective'') של פישר ואורדמונד מסוף משנת 2000.
- מאמר של ברונו ופישר משנת 1984, ''התהליך האינפלציוני בישראל: זעזוזעים והסתגלות'', בספר ''מיכאל ברונו צמיחה, אינפלציה וייצוב כלכלי'' שהוצא לזכרו של ברונו.

ה. למיטב זכרוני מיכאל ברונו שהיה נגיד בנק ישראל בשנים 1986 – 1991 היה שותף חשוב לתוכנית היצוב.

http://www.faz.co.il/thread?rep=171381
על גורמי האינפלציה לאחר המלחמה
ע.צופיה (שבת, 14/09/2013 שעה 11:28)
בתשובה לדוד סיון

ה. נכון, שכחתי להזכיר.
כל הסיבות שמנית נכונות. המשותף לכולן שהן הופיעו בהדרגה, בהמשכיות ובתלות ביניהן אחרי מלחמת יום הכיפורים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=171382
על גורמי האינפלציה לאחר המלחמה
דוד סיון (שבת, 14/09/2013 שעה 13:35)
בתשובה לע.צופיה

1. ההופעה של הגורמים האלה לאחר המלחמה איננה עדות שהם היו תוצאה של המלחמה.
2. ההופעה ההדרגתית וגם נפרדת של גורמי האינפלציה השונים היא עדות שאין תלות ביניהם.
3. זה בודאי נכון כאשר מדובר במדיניות של ממשלה או ממשלות שנבחרו בשנים לאחר מכן.

http://www.faz.co.il/thread?rep=171499
משבר האנרגיה לא היה ממש ''משבר בין תוצאות מלחמת יום הכיפורים''
בצלאל פאר (יום רביעי, 02/10/2013 שעה 0:39)
בתשובה לדוד סיון

חרם הנפט נולד לפני מלחמת יום הכיפורים, אבל משפרצה המלחמה היא נוצלה להאדירו
תוך ניצולו גם ללחץ על המערב באמצעות המשבר הערבי-ישראלי. ארה''ב ניצלה את החרם ואת תוצאות המלחמה כדי לבסס את השפעתה על מצרים, שהנפט היה רחוק ממנה.

הסיפור של הנפט בגדול הוא שבריטניה השתלטה על מרחבי הנפט של המזרח התיכון בין שתי מלחמות העולם. ארצות הברית החלה את דרכה במזרח התיכון כאשר חברות אמריקאיות קיבלו זיכיונות מהבריטים לחפש נפט בבחריין וכווית של היום. ב-‏1931 הכירה ארה''ב בשלטונו של איבן סעוד, אמיר סעודי ששלט על שטח קטן באזור מכה ומדינה. ב-‏1932 הוכרזה הממלכה הסעודית של איבן סעוד בסיוע אמריקאי ובהרחבת זיכיונות חיפוש הנפט לחברות אמריקאיות. ארה''ב הגדילה את נוכחות במזרח התיכון במהלך מלחמת העולם השניה, כאשר חלק גדול מהאספקה הצבאית לברית המועצות עברה דרך פרס (יותר מאוחר איראן) כשהיא משאירה נציגויות שלה בכל מקום שהיא בנתתה בסיסי צבא. השליטה על תפוקת הנפט וקביעת מחירו היתה בידי החברות המפיקות (שבע חברות הנפט הגדולות במזה''ת ''אסו'' [סטנדרט אוייל של ניוג'ראסי], ''גאלף'', ''מובייל'', ''סטאנדרט אויל אוף קליפורניה'', טאקסס אוייל'', ''בריטיש פטרוליום'' ו''של'') ששילמו תמלוגים לשליטים המקומיים. רק ב-‏1948 נחתם הסכם בין חברת ''ארמקו'' האמריקאית-ערבית הסכם עם ערב הסעודית לחלוקת הרווחים חצי בחצי. בהדרגה עלו דרישותיה של סעודיה ושל ראשי השבטים לאורך המפרץ הפרסי, וחלקם ברווחים עלה. בשנות ה-‏60 היתה יציבות בשוק הנפט. החברות שמרו על המחירים ועל זמינות הנפט (הגבירו תפוקה שכמות הנפט בשוק ירדה וצימצמו להיפך). כדי להבטיח את הכנסת המדינות שבשיטחן הופק הנפט הוקם ביוזמת ונצואלה ב-‏1960 אירגון המדינות מייצרות הנפט – אופ''ק.

בשל היצע גבוה במהלך שנות ה-‏60 אופ''ק לא הצליחה להשפיע וליזום גדלת רווחים. מנגד בשל זמינות הנפט, מחירו האטרקטיבי והנוחות להשתמש בו זנחה אירופה יותר ויותר את הפחם ועברה לאנרגיה של נפט. ב-‏1970 ארה''ב הפכה ליבואנית נפט והצריכה עלתה בקצב מהיר תוך שמחיר הנפט זינק אחריה. השינוי הזה גרם לכך שמדינות מפיקות הנפט החליטו להתארגן להפקיע את הפקת הנפט מידי חברות הנפט המערביות. כבר בכנס אופ''ק 1970 הוזהרו חברות הנפט שעליהן להישמע להנחיות אופ''ק. בפברואר 1971 חתמו חברות הנפט מסמך הסכמה לדרישות אופ''ק ומרגע זה ועד אמצע שנות ה-‏70 הושלם תהליך השתלטות מדינות הנפט על חברות הנפט ועל השליטה המלאה בשיווק הנפט וקביעת מחיריו.

בסתיו 1973 חלה התפתחות חשובה במאבק על מחירי הנפט. בספטמבר התכנסה מועצת אופ''ק ודרשה העלאת מחירי הנפט ב-‏100%. ב-‏8 באוקטובר הפסיקו מדינות הנפט את המו''ם עם חברות הנפט וב-‏16 באוקטובר הן העלו את המחיר בצעד חד-צדדי ב-‏70%. בהחלט סביר שהמלחמה האיצה את מדינות הנפט להכריע תוך ניצול אווירת המלחמה, ולכן השיחות הופסקו והמחירים נקבעו חד-צדדית. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%A... . מעניין שישראל שילמה ב-‏1974 תמורת הנפט שצרכה 6% - 7% מסך התל''ג שלה לעומת 1% - 2% לפני משבר הנפט בשנת 1973.

שיטת השגת העלאת המחירים נעשתה בהכרזה על חרם נפט שלא היה ממש חרם אלא צמצום שיווק הנפט והעלאת מחירה של חבית נפט מ-‏3 דולר ל- 11.65 דולר בתוך 3 חודשים (מסוף אוקטובר 1973 לינואר 1974). כלומר, המלחמה נפלה כמתנה לידי אופ''ק ואיפשרה להם להסיט את הויכוח מתאוות הבצע של עצמן לתירוץ של המלחמה. מצרים וסוריה בכלל לא שיחקו תפקיד בתעלול משום שאז הן לא היו חברות אופ''ק ומשום שהיו עסוקות במלחמה. ראופ''ק ניצלה את המצב המדיני כדי להעביר את השינוי העצום של הגדלת מחיר הנפט כמעט ב-‏400%. משהושגה המטרה – אופ''ק השלימו כמעט עד תום את השתלטות המדינות המפיקות נפט על חברות הנפט תוך הגדלת הרווחים בצורה מדהימה. לכן לא היה עוד טעם למדינות הנפט להמשך פורמלית בחרם הנפט והן הכריזו על סיומו ב-‏18 במרץ 1974. זה כמובן לא מנע את המשך עליית מחירי הדלק שבדצמבר 1978 עלתה חבית נפט ב-‏14.55 דולר. המהפיכה באיראן גרמה לירית היצע הנפט בעולם. הסעודים הפחיתו גם הם את ההפקה ומחיר הנפט עלה ל-‏23.55 דולר. מלחמת עיראק – איראן, שתי יצרניות נפט מרכזיות, המשיכה את מגמת עליית המחירים ל-‏34 דולר בשנת 1982. מאז התגלו עוד מאגרי נפט שריסנו במעט את השתוללות אופ''ק ולמשל ב-‏1990 מחיר חבית נפט היה כ-‏16 דולר. משבר הנפט שהיה מתוכנן במנותק ממלחמת יום הכיפורים הביא לסעודיה הכנסה של 160 מיליארד דולר בין 1947 ל-‏1981.
מחירי הנפט נקבעו גם בחמשת חודשי ''החרם'' מטעמים מסחריים בלבד ולא מדיניים. העניין המדיני היה מסווה לסיבה האמיתית. בפועל סעודיה שחררה נפט לשוק העולמי, לפי שיקולים מדיניים. הנפט לצבא האמריקאי בויאטנם נמשך כרגיל. במקומות רבים באירופה ובאמריקה אפשר היה להשיג נפט במחירים טובים. אבל חרם הנפט הקצר והחלקי הביא לשינויים שחברות הנפט לא התכוונו לו:
1. הוגברו חיפושי הנפט בעולם והוגדלו הפקת הנפט והרזרוות בעקבות החיפושים האלה. רוסיה ונורבגיה למשל הצטרפו ליצרניות הנפט.
2. למרות העליה בתפוקת הנפט התחילות מדינות וחברות בצריכה מבוקרת של נפט תוך מאמץ להגדיל את יעילות השימוש בו.
3. רוב מדינות העולם הקימו מערכי רזרוות דלק לשעת חירום למשך חודשים רבים, דבר שהקשה על מדינות מפיקות הנפט להרבות באיומים.
4. גדל השימוש בחומרי אנרגיה חלופית (פחם, פצלים, כהל, גרעין) ויותר חברות נכנסו למחקר ולפיתוח אמצעי אנרגיה חדשים: שמש, רוח גלי ים. דרך אגב לישראל ולחברות ישראליות חלק גדול ומרכזי בפיתוח אנרגיה חדשה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=171500
האמברגו של אופ''ק גרם ''מיתון כתוצאה ממלחמת יום הכיפורים!
דוד סיון (יום רביעי, 02/10/2013 שעה 5:01)
בתשובה לבצלאל פאר

האמברגו השפיע על המציאות הכלכלית במדינות המערב באופן מאד משמעותי. זה היה אחד הגורמים העיקריים למיתון שהתרחש במשק האמריקאי בין 11.1973 ל-‏3.1975.

בכל מקרה רבים בצפון אמריקה ראו במלחמת יום הכיפורים כגורם עיקרי לאמברגו ולכן למיתון הזה. ניתוח העובדות ההיסטוריות בדיעבד בודאי לא ישנה זאת.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.