|
ערפאת התוניס הלך ודהה. מעמדו של אש''פ לא היה מעולם כה שפוף. בעולם הערבי אש''פ כמעט נשכח.
הטענה שלאש''פ היו ''נציגים במעמד דיפלומטי יותר מאשר לישראל'' מעורר תמיהה. לישראל היו אז יותר מ-100 מדינות עם נציגות דיפלומטית. מדינות הגוש המזרחי, מזרח אסיה ו הכירו בישראל, שלחו נציגויות והגבירו את המסחר מאז התפרקות הגוש המזרחי. כמה מדינות ערביות יצרו קשר עסקי וביטחוני עם ישראל החל מ-1989. התמיכה בצדאם חוסיין במלחמת המפרץ גרמה לשבר ביחסי אש''פ והמערב. יאסר ערפאת הוכרז כאישיות בלתי רצויה ע''י מדינות רבות, הוא לא השתתף בועידת מדריד שנועדה לדון גם בסכסוך הפלסטיני. מה מובהק יותר מזה?
לכן לא ברור על איזה חרם שנשבר ב-1993 אתה מדבר. שום מפנה חיובי אזורי אוסלו לא יצר, מלבד הלבנת היחסים הטובים שהיו בלאו הכי בפועל עם חוסיין, ירדן.
תזמון השיחות עם אש''פ לא רלוונטי כי המדיניות שלהם היתה ונותרה כמו זו שהוגרה בתוכנית השלבים שלהם להשמדת הישות הציוניתך ב-1974. מי שלא מבין את זה ימשיך לאכול קש מול אש''פ. והיתר הן הזיות. |
אבו מאזן כמשיח שלום
