פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=174977
סליחה, אדוני, מה אמרת?
יוסף אליעז (שבת, 24/01/2015 שעה 16:57)

בכל הכבוד, ויש בלבי הרבה כבוד לכותב, הנה למאמר שנכתב ונשלח לפרסום - יש מטרה: להאיר נקודה אפלה, למתוח בקורת, להביע תמיכה ועוד כיוצא באלה.

מכובדי: מה הוסיף מאמרך לקורא? האם האיר סתומות? האם ביקר או תמך במעשה? או שזו כתיבה של סתם: אם המקלדת לפני מדוע לא אריץ עליה את אצבעותי, מה שקרוי במישור אחר: ''זכות המיקרופון''*.

כמובן קיימת תמיד אפשרות אחרת - שהבעת משהו חשוב שאני, בכוחי הדל, לא ירדתי לעומקו.
אם כך הדבר - אנא הסירהו לי בטוסך ויאורו עיני.

בכבוד רב יוסף אליעז, קורא מצוי

----------
מעשיה יהודית ידועה [דומני שקראתיה בספרו המצוין של דרויאנוב] מספרת שהמוכסן, דהיינו חוכר בית-היין מהפריץ ומקורבו היהודי של הפריץ, ביקש מרב העיירה לתקוע בשופר ב''ימים הנוראים''. מאחר והמוכסן היה איש גס, בור ועם הארץ, סירב לו הרב, שכן תקיעת השופר היא משימה מכובדת, וגם יש לדעת את סדר התקיעות: ''שברים, תרועה, תקיעה'' ועוד.

חש המוכסן אל מיטיבו הפריץ והתלונן בפניו: ''הרבה שלך מסרב לתת לי, נציגך ושר אוצרך, לתקוע בשופר , וכדי בזיון
וקצף''...

הורה הפריץ: ''רד לכפר והורה לרב ולגבאים להתיצב מיד בפני!!''

חש המוכסן לבית-הרב, וזה מששמע על ההזמנה פקו ברכיו, ובחיל ורעדה עלה עם המוכסן, הגבאים והשמש אל בית הפריץ.
התיצבו בפניו.
הזעיף הפריץ פניו והרעים על הרב: ''רב'לה, מדוע אינך מאפשר למוכסן, ידידי, לתקוע? האם אינו יהודי כשר? האם סירב לתרום לבית-הכנסת? בסירובך אתה מעליב אותי!!''.
ניסה הרב להסביר כי תקיעת השופר ראויה לבן-תורה וגם בה יש צורך בלמידה וידע.
הפריץ איבד מיד את סבלנותו: ''חזרו, יוד'לך, לעיירה ועד מחר בצהרים תודיעו לי מתי המוכסן שלי תוקע ואוי לכם אם תשיבו את פני ריקם''.

הסתלקו היהודים והתכנסו בבית-הכנסת המט לנפול , ב''שטיבל'', ונועצו מה יעשו ולא יעלו את חמת הפריץ.

והנה הציע השמש: ''רבה מכובדי, תן לו לתקוע במוצאי יום הכיפורים, זו תקיעה קצרה אחת ומיד לאחריה רצים כל המתפללים הביתה לשבור את הצום''.

קראו למוכסן והודיעוהו החלטתם. המוכסן התרגז, ''כן אני יודע, נתתם לי ''תקיעונת'', עוד השופר נושק לשפתי וכבר כולם סיימו לקפל טליתותיהם ואצו הביתה. לא יקום ולא יהיה! אני רוצה לתקוע בראש השנה!''

הרב עמד בסירובו. שוב רץ המוכסן לפריץ והסביר לו את עוצם העלבון.

לפריץ נמאס מכל הענין והוא גער במוכסן: ''יהודי,עד כאן! רצית תקיעה וקבלת. ברגע שהשופר בידיך תקע ככל שתרצה, אפילו עד אור הבוקר, ואוי למי שימנע זאת ממך!!''
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.