פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לבצלאל פאר, 02/05/15 12:12)
http://www.faz.co.il/thread?rep=175340
עניין הפליטים, אפריקה, אירופה, ישראל
בצלאל פאר (שבת, 02/05/2015 שעה 12:14)
בתשובה לבצלאל פאר

השימוש הנלוז שעושה ספירו בשואה כמעט בכל רשימה שלו הוא מסטיק לעוס ומסריח שפג קיסמו. אני יודע שהאשמות השקר של ספירו משמשות נשק בידי האנטישמים עצמם (''תיראו, תיראו, אפילו היהודי הזה מודה שהיהודים גזענים''). הדבר רק מעיד שאינטרס של ספירו בהכפשת ישראל כל כך גבוה עד שהוא מוכן אפילו להוזיל ולהזנות את השואה ולהופכה לכלי תעמולתי רדוד ושקוף בתורת הפצת דיברי דיבתו ברבים. לא אתפלא אם ידיו הסריחו ממישוש שטרות איירו מוכתמות בשאריות ניגובם של שיפתי משלמי ממונו.

אין עניין מהגרי העבודה מאפריקה דומה למצב היהודים שלפני מלחמת העולם השניה (ובודאי לא ממצבם במהלך המלחמה). ספירו פליט מגרמניה שלא על דעתו, אלא בזכות הוריו שנאלצו לברוח. אני משער שאילו ספירו היה בוגר, הוא היה דבק בדרכו ונשאר בגרמניה, שהרי היא מבחינתו über alles. גינתר גראס בודאי היה מסכים.

מהגרי אפריקה אינם עוברים שואה. 99% מהם מחליטים להגר לעולם הישן כדי לחפש חיים חדשים, כמו שבמאה ה-‏19 הרבה אירופאים עשו זאת תחת מעטפת השלום העולמי. אירופה של רוב המאה ה-‏19 תחילת המאה ה-‏20 היתה אי של שלום ויציבות יחסית למה שהיה לפני נפוליאון הראשון ובודאי לפני ''אביב העמים''. הוקמו מדינות חדשות כמו איטליה, גרמניה, יוון, סרביה. זו היתה תקופה של צמיחה כלכלית באירופה ופריחה תרבותית של סופרים, ציירים, מלחינים, מדענים, אנשי רוח, אבל גם תקופה שייצרה את שיא שיאי ההגירה מאירופה לאמריקה. 1910 היתה השנה הפוריה ביותר בייצור ההגירה וגם השנה של תחושת ביטחון, יציבות ושלום באירופה. מלחמות היום רחוקות, וכמעט לא השפיעו על הבית. רק מעטים ממאות אלפי המהגרים לאמריקה כל שנה נרדפו ע''י השלטונות האירופאיים, בעיקר על רקע אידיאולוגי. גם היהודים הרגישו יותר משוחררים כשהדלת לחברות המקומיות נפתחת בפניהם קמעא. יחד עם זאת היו עוד יהודים שנאלצו להתנצר פורמלית כדי לזכות במשרה רמה (חלקם המשיכו להגדיר עצמם כיהודים ואת ההתנצרות כתהליך שולי שנכפה עליהם בניגוד לרצונם). היטיב לבטא את התקופה אליעזר ליפמאן זילברמאן, מייסד ועורך ראשון של עיתון ''המגיד'' http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/Education/Les... מ-‏28 למרץ 1860: ''אור חדש מתחיל להאיר על ישראל באייראפא. בכל מקום נראה, תתענג נפשנו אם רב או מעט''. דרך אגב, המונח ''שואה'' מופיע בכתבה אבל במובנה המצומצם והמקורי שמתאים יותר לפעילותם של מכפישי ישראל בשקר האפרטהייד המבקשים להמיט אסון על היהודים, ככתוב:– ''... ומשנאי ישראל אשר תחת שואה יתגלגלו, לפעמים עוד ישאו ראש להצמיד מרמה, וקולם כנחש ילך לתת שם ישראל לשמצה; ע''ן נשיב להם אמרינו: הן אמנם כן הוא, אבל אם אותות הזמן לא יכזבו, למה הדבר דומה? לנר נדעך, טרם יכבה עוד חילים יגבר, ושרידי תעצומותיו אליו יאסוף, רגע יחלקה ומשנהו נכבה, אפס אורו לנצח''. כמה קולע גם לימינו! ועוד מלפני 155 שנים!!!!!.

[דרך אגב, העיתון העברי הזה ועוד כמה עיתונים יצאו הרבה לפני ''תחיית השפה העברית'', עוד קלישאה שמבטאת אספקט מצומצם של מצבה של השפה העברית אצל יהודי התפוצות בתקופה שלפני אליעזר בן יהודה].

אפריקה אינה אירופה של אז, אבל אפריקה ממשיכה להתעורר ולעצב את עצמה בפיתוח אדיר (בעיקר בהשקעות של מדינות זרות במחצבים המקומיים ובתשתיות הכבישים, המים והחשמל) מצד אחד ובמלחמות מקומיות מועטות יחסית לעבר מצד שני. אוכלוסיות משנעות את עצמן כדי להתרחק ממוקדי הקרבות, כמו באירופה של המאה ה-‏19. הרבה צעירים שחורים מפנים עורף לחברותיהם בחפשם חיים חדשים במערב. שהרי אם היה מדובר בפליטים, הם היו בוחרים למלט את עצמם מהסכנה מיד, בכל דרך שהיא, והדרך המהירה האפשרית ממזרח אפריקה היא לברוח להודו, על אחת מעשרות הספינות שעושות את דרכן יום יום לשם, בשל הכלכלה המעוררת. פליט אמיתי לא היה מסכן עצמו ועובר הרבה מדינות בתווך ובשלמונים נוספים, בדרך הקשה למצרים וללוב, המבוא לעולם הישן. משם לעבור לישראל היום זה קשה עד בלתי אפשרי, אירופה מחכה להם מעבר לים, והם נוהרים אליה. בתגובה אערופה מתחילה להתעורר ולחפש תשובות הולמות כנגד מפירי ריבונותה בפרהסיה. ספירו מאשר לנו שמדובר במהגרי עבודה שכן הוא קובע שיהודים ''מיד לאחר הצפירה לזכר הנספים ממשיכים בסחר עבדים''. אבל כשממשלת ישראל מצאה דרך לשחרר את ''העבדים'' האלה ולהחזירם לאפריקה, הוא קורא חמס.

היהודים היו האירופאים האמיתיים, שכן הלאומיות האירופאית הגדירה את עצמה לפי עממיה ורק היהודים היו עם נפרד לא-שייך לארץ אחת אלא לכל מקום באירופה. היהודים היו נאמנים לארצותיהם באירופה יותר מכל בן לאום אחר. תרומת היהודים למדינותיהם באירופה היתה גבוהה ביותר ביחס למספרם. יהודים היו מובילי תרבות ודעת ושאפו להתמזג אל תוך חברותיהם, בין ''היה יהודי בביתך וגרמני בצאתך'' ואפילו היו כאלה שדגלו בהתנצרות כדי להשלים את התמזגותם בסביבה.

פליטי אפריקה הם אפריקאים החיים בחברותיהם, אין קולקטיב של עם פליטים אפריקאי, כמו קולקטיב הפליטים היהודים באירופה ובמדינות ערב. מדובר בתופעה סוציו-תרבותית שמעודדת הגירה אנושית ממקומות קשי יום למקומות מבטיחי תקווה. כמו שהאירופאי של העולם הישן חלם על חיים חדשים בעולם החדש, ככה מבחינת האפריקאי, העולם הישן, אירופה / אמריקה, הוא העולם החדש שלו. ההבדל הוא שהאדם הלבן בא מיבשה תרבותית ומתקדמת [נכון לתקופתה] ונחת ליבשת חלשה מעוטת אוכלוסיה ואת האינדיאנים המעטים שם הם השמידו או בייתו לשמורות מיוחדות; ואילו פליטי אפריקה באים מארצות נחשלות אל יבשת מאוכלסת, רבת ממון וחזקה. בעוד שהאדם הלבן עיצב מראשית את הקולוניות האמריקאיות שלו, המהגרים האפריקאים נתקלים בחברות אירופאיות מגובשות ומבוססות. ההתנגשות בין שני הפכים ציוויליזציוניים יוצר מתיחות בלתי נמנעת שעתידה להתפוצץ על אירופה באחד הימים. ישראל היא רק השתקפות קטנה ושולית של התופעה ההתנגשות הזאת.
האם נכון מבחינה היסטורית להניח להגירת המוני שחורים לעולם הישן להמשיך ובכך לבנות חברות עניות בפרברי ערים של החברות המקומיות המבוססות ולדלל את אפריקה מאוכלוסייה בעלת פוטנציאל טוב לשיקומה ולפריחתה?

מי שנותן ידו לתופעה הפסולה של הגירת המוני מחפשי עבודה, מאפיל על בעיית הפליטים ומבקשי המקלט האמיתיים וגורם לאינפלציה שמוזילה את מעמדם. יותר מכך, אלה שפועלים להניח למבקשי עבודה מסיגי גבול להיקלט במדינות אליהם הסתננו, נותנים יד לקריסתה של אפריקה ובכך הם פוגעים במיליוני האפריקאים שנשארים במקומותיהם.
הדרך היחידה לטפל במצב ההגירה הזאת הוא שהמדינות המפותחות יטו שכם ויסייעו הרבה יותר למדינות אפריקה להאיץ את בניית המסגרות הפוליטיות הדמוקרטיות שם, להאיץ את בניית התעשיות והצמיחה הכלכלית [ולא לשדוד את אוצרות הטבע של אפריקה שתמורה לשלמונים], לבנות ולאייש אוניברסיטאות עם תשתיות אקדמאיות מתוחכמות. צריך ליצור הגירה יזומה של אקדמאים, בעלי מקצוע מהעולם הישן לאפריקה כדי להניח יסודות חדשים לאפריקה, שתוכל להשתלב במאה ה-‏21 כשווה בין שווים. צריך להפוך את אפריקה ל''עולם החדש''. מבחינה היסטורית זה הפתרון הנכון, גם לאפריקאים וגם לעולם המפותח.

• • • ולסיום אני רוצה לברך את גדעון ספירו בהגיעו לגבורות שימשיך לכתוב ולעצבן אותנו עד 120. מה שנקרא, העיקר הבריאות. בשאר הדברים ההיסטוריה תטפל. אני מקווה שהפעם, כלקח היסטורי מהשואה, ההיסטוריה תהיה הרבה יותר טובה ליהודים. ושגדעון ספירו יזכה לראות את תקוותי מתגשמת.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.