פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=175585
אכן, העם היהודי הוא תופעה היסטורית ייחודית
בצלאל פאר (יום רביעי, 26/08/2015 שעה 13:04)

העם היהודי הוא עם גם כשהיה ללא מולדת ריבונית (הכוונה כשרוב היהודים גלו, הוגלו, היגרו מאהרץ עשרות פעמים ב-‏1900 שנים, אם כי תמיד נותרו יהודים לשבת בארץ, גם אם מעטים ביותר. וכמובן שארץ ישראל תמיד היתה מולדת בתודעת היהודים ובביטוי לאומיותם ודתיותם). המחבר וקושר את העם היהודי לזהותו ולטיבעו היא הדת היהודית. קיומו של העם היהודי מותנה בדתו, ודתו מתקיימת ככל שהעם היהודי קיים.

בניגוד לדתות אחרות לפיהן הן רק אמונה טהורה באלוהיהן, והן דתות ללא גבולות לאומיים, הרי שהדת היהודית כהגדרתה מגדירה מיהו היהודי הבודד ומיהם כלל ישראל, העם היהודי. זו טעות לטעון שלא היה עם יהודי בגלות, אלא רק דת יהודית, שכן בתודעת היהודים כולם הם היו והמשיכו להיות עם אחד, משפחה אחת גדולה. בימי הגלות התחתנו אפילו זוגות מבבל ומרומא, מצנעא ומקהיר, ממרקש ומסיביליה, וכך לרוב בין קהילות מזרח אירופה.ככל שסממני הלאום נעלמו - מדינה עצמאית, שלטון עצמי, מולדת, עומעם המוטיב הלאומי-המעשי והמשותף הלאומי התבטא יותר במצוות האמונה. למרבה האירוניה, התקופה בה היהודים חטאו יותר מכל היתה בתקופת ממלכות ישראל ויהודה, כי המסגרת המדינתית (במונחים של אז) בלאו הכי הגנה עליהם ועל מהותם. ומשנעלמה ההגנה הזו, ההגנה הטובה ביותר היתה מילוי מצוות הדת.

היום אנחנו נמצאים במצב חדש בו קיימת מדינת ישראל המגדירה עצמה כמדינת העם היהודי, כשחצי מהעם יושב בה, וחציו האחר מקבל את העובדה שיראל היא מדינת העם היהודי שלו. למרות החיכוחים השוןליים ברמה הפילוסופית שבה נאלץ יהודי בחו''ל להיות אזרח מדינתו המארחת, ואולי הוא אף נחשב בה כשייך לעם המקומי, הרי הוא רואה גם את ישראל כמדינתו הרוחנית, הרחוקה. זה מצב נדיר שלא מתקיים אפילו אצל בני גלות שלישית ורביעית, של בני גולים מלאומים אחרים - למשל אירים ואיטלקים באמריקה (שיש להם חגים משלהם) - באופן כה אקטואלי וחי, כמו אצל בני העם היהודי.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.