פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=176916
אורי אבנרי טועה כבר 70 שנה
בצלאל פאר (יום רביעי, 21/09/2016 שעה 14:36)

מטרת הציונות לא היתה להקים ''ישות לאומית חדשה של ''העם היהודי'' בארץ-ישראל'' (למה העם היהודי במרכאות?), אלא להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. זוהי החלקה לשונית של אבנרי? מסתבר שלא, הרי הוא הקפיד אפילו לשים גרשיים על העם היהודי, כאילו לגרש ממנו את זהותו והעתיר עליו זהות חדשה לא ברורה שתתאים לתפיסתו הליברלית על גבול האנרכיסטית.

טעותו הבסיסית של אבנרי באה לידי ביטוי גם בהשוואתו את העם היהודי לאוסטרלים והצעתו שנראה בעם היהודי בעולם את מקור העם כמו שמקורם של האוסטרלים המייסדים הוא בריטניה. בכך מוחק אבנרי במחי יד את כלח ההיסטוריה היהודית ואת העובדה שמוצא העם היהודי בעולם הוא ארץ ישראל. מכאן שיהודים אינם מהגרים לארץ ישראל כנוכרים הבריטים שמגלים פתאום את אוסטרליה ומשתלטים עליה, אלא הם שבים למולדתם ההיסטורית, הלאומית והדתית. לכן שני התהליכים נוגדים האחד את השני.
אבנרי רואה בחשיבות קיומה של קהילה יהודית גדולה בארה''ב בעיניים 'ציוניות' לכאורה. כאבטחה לשמירת הקשר בין ישראל הקטנה לאמריקה הגדולה. ואני מתפלא על אבנרי שאלה שיקוליו, שהוא רוצה לראות את ישראל כיהודי הגלותי התלוי באדונו הנוצרי. שהרי אם זה כך, האדון הנוצרי יבגוד ביהודי התלוי בו לכשיתברר שזה האינטרס שלו. ואפילו 10 מיליון יהודים באמריקה לא יוכלו לעצור זאת.

התפיסה הציונית מדברת על מדינת היהודית (ומדינה יהודית זה בעצם אותו דבר, ואין כוונת השם שהמדינה תהיה דתית, אלא תהיה של היהודים), בה יתרכזו יהודי העולם ויחזירו עטרה למקומה. יחסי ישראל ואמריקה ובעצם כל מדינה אחרת, צריכה להתבסס קודם כל על כוחה של ישראל להתקיים ולהגן על עצמה בכוחות עצמה. אחר כך מדברים על אינטרסים וערכים משותפים. ישראל עם 20 מיליון יהודים, תעשיות פאר, נחשון בהיי-טק, סייבר, מדע, רפואה, חקלאות ובעלת יכולת עצמאית לספק את צרכי האנרגיה של עצמה (גז לעוד 50 שנה, ובמקביל פיתוח יכולות האנרגיה משמש, מים ורוח), תהיה מדינה שלא תהיה תלויה באף אחת אחרת, וכל האחרות ישוועו לקשרים איתה (וזה כבר מתגשם בשנים האחרונות בקשרים, הסכמים, פרוייקטים בינ''ל בהם ישראל מעורבת עם מדינות אמריקה, אירופה, המזרח הרחוק והיתר). התפיסה של אבנרי ארכאית ומשמרת אל ישראל כמדינה שסימן השאלה לקיומה חרוט על מצחה.

הרצל התכוון שישראל היא בסיס קידמי של המערב, כמי שנושאת בקירבה קידמה והשכלה ובכך תשפיע על המרחב הערבי הבור ועם הארץ. הוא לא דיבר על מלחמה לנצח, אלא על שילוב הערבים במדינה. המציאות, אותה הוא לא הכיר אז, היתה שונה. הערבים דחו כל ישות שאינה אסלאמית רק בגלל שזה נוגד את אמונתם הדתית. המקום של האסלאם בתודעת הערבי לא היתה מוכרת להרצל, ואפילו לא לאבנרי ודומיו, אלא שהרצל לא ידע בגלל המרחק של הזמן, ואילו אבנרי היה חייב לדעת בגלל בניסיון ההיסטורי והמציאות הפוליטית שהתגבשה עד עתה. אבל אבנרי כשל.

הערבים חייבים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי, שכן הסכסוך נסוב על עניין הזה – האם לישראל יש זכות להתקיים בכלל כמדינה יהודית במזרח תיכון אסלאמי. אלה הנקראים היום פלסטינים שונים מכל מדינה ערבית עימה ישראל חותמת שלום. מבחינת ישראל לא חשוב מה המצרים חושבים על מהותה של ישראל, כי אין להם תביעות נוספות לשטחים בארץ ישראל. כך אין משמעות בעבור ישראל אם סין היא קומוניסטית או דמוקרטית. אבל מהות הסכסוך בין ישראל לערביי המקום הוא על המקום, על כל המקום. הפלסטינים שואפים פורמלית 'לשחרר' את כל ארץ ישראל ולהשיבה לאסלאם. העמדה הרישמית של ההנהגות הפלסטיניות היא מימוש ''תורת השלבים'' של 1974. לפיכך עמדתם היא שישראל חייבת לסגת לגבולות 67' ולקבל את ''זכות השיבה'' למדינת ישראל של 6 מיליון ערבים המכנים עצמם פלסטינים. עקרון השיבה היא הכלי האסטרטגי לפירוקה של ישראל מבפנים, ע''י מנגנון ''מדינת כל אזרחיה'' (בשום מקום בספרות המדעית אין תיאור כזה למדינה) ובמתקפה דמוגרפית של הגירה ערבית ענקית, השתלטות עליה מבפנים והשמדת היהודים שיישארו עדיין בה. הפלסטינים אומרים ורוצים ''כולה שלי'' ולא ''ויחלוקו''. לכן חשוב שישראל תתעקש שכמו שהיא מכירה במדינת פלסטין הערבית, כך מדינת פלסטין תכיר בישראל כמדינת היהודים, ומכאן גם נטישת הדרישה ל''זכות השיבה''. חבל שאבנרי לא מבין את התרגיל שלהם.

חלום המדינה הפלסטינית של אבנרי הולך ומתפוגג. לצערי הפלסטינים עצמם לא מאמינים בו, אלא רק ככלי להמשך המלחמה נגד ישראל עד לשחרור של 'פלסטין' מידי הפולש הציוני. הערבים לא מאמינים בשלום ובפיוס וחבל שאבנרי לא הבין זאת ב-‏70 השנים האחרונות. לכן הפתרון הוא 'שתי מדינות', האחת מדינה ערבית בעבר הירדן והשניה מדינה יהודית בין הירדן לים. כל ערביי ישראל יהיו אזרחי המדינה הערבית של עבר הירדן (ושיקראו לה איך שהם רוצים) ותושבי ישראל. כל יהודי שירצה להתגורר בעבר הירדן יהיה אזרח ישראלי ותושב המדינה הערבית שם. משמעות הדבר שרק יהודים יצביעו לכנסת בירושלים ורק ערבים יצביעו לפרלמנט בעמאן. בכל אנחנו נהיה ''וגר זאב עם כבש'' על אותו חבל ארץ, בלי שהאחד מהווה איום על קיומו של השני.

אני מעריך שהערבים לא יהיו מכונים להגיע להסדר הנדיב הזה, ויבחרו בדרך המלחמה והטרור. והיה ויפתחו במלחמה חדשה נגדנו יהיה עלינו להשלים את מה שדורו של אבנרי זנח ולא השלים – להילחם נגד ערביי הארץ ביהודה ושומרון ולהבריחם מזרחה בלחימה טוטלית, רבת עוצמה כנגד הטרור, ועידוד האזרחים לברוח משיטחי האש אל מעבר לירדן, תוך הבטחתם מפני פגיעה. בריחה ערביי יו''ש תסיר עול עצום הנמצא כיום על כתפינו ותייתר את הצורך למשול באוכלוסיה נכבשת ושונאת. נוכל לעצב את גבולות הקבע שלח ישראל, לייצב קו גבול חזק לאורך נהר הירדן ולהתחיל לבנות את יהודה ושומרון כמרכז הקיום של המדינה והעם היהודי. לדעתי שתי האופציות שהצגתי, וזו האחרונה הסבירה משתיהן, תשחרר את ישראל משק הצרות הפלסטיני. המלחמה עם ערביי המקום תחדל להיות מלחמת טרור פנימית ותהפוך להיות למלחמה קונבנציונלית בין שתי מדינות (ואז האמנות הבינ''ל כמו ג'נבה, האו''ם יחולו עליה).
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.