פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=19215
שאיבת היתר היא התוצאה, לא מקור הבעיה.
רפי גטניו (יום שישי, 06/12/2002 שעה 20:09)

דוד שלום

לעניות דעתי, הסיפור מתחיל עוד קודם לעשור האחרון בו אכן מתבצעת שאיבת יתר מהאקווויפרים. להלן תגובה שכתבתי כאן בפורום לפני מס' חודשים בנושא:

__________________________________________________

ועדת החקירה של הכנסת ''זיכתה'' את החקלאים מאשמת הדרדרות משק המים למצבו הנוכחי. היא תולה את עיקר האשמה בהזנחה של כל ממשלות ישראל מטיפול בבעיה.
מנתח את המצב בצורה נכונה מי שהיה נציב המים עד שנת 2000 מאיר בן מאיר, בסעיף 7.4 לדו''ח.

בראשית היה תכנון, והחקלאות הייתה גמישה כך שניתן היה בשנות בצורת לקצץ מכסות מים (הקטנת או אי גדול גידולי בעל בהשקיות עזר). בצורה כזאת ניתן היה לווסת את צריכת המים של החקלאות, ומאחר והחקלאים היו צרכנים גמישים (מקבלים את מלוא המכסה רק אם יש מספיק) לא הייתה שום סיבה שישלמו את אותו מחיר כמו הצרכנים הקשיחים (משקי בית ותעשייה).

אומר בן מאיר ''...מסוף שנות ה- 80 נשתרשה בפועל ספק גישה, ספק אידיאולוגיה, הגורסת כי תכנון ומשטר דמוקרטי מערבי ומשק מודרני אינם עולים בקנה אחד..''
הסרת התכנון ובמקביל הפיכת חלק מהחקלאות לצרכן קשיח כתוצאה מהשקעות מסיביות בחממות, גרמו לכך שנוצר גירעון כתוצאה מגידול בצריכה, ואי הגדלת מקורות מים בהתאם.
כיום רק 50% מהמים המשמשים בחקלאות מקורם במים שפירים. כל השאר בא ממקורות אחרים (מליחים ומושבים).

הפתרון אינו הורדת הסבסוד, אלא חזרה לתכנון, ובחינת רווחיות הגידולים עתירי המים, תוך השארת גרעין חקלאי מספיק חזק שיוכל להיות גמיש בצריכת המים כפי שהיה בעבר.

__________________________________________________

כמו שאני רואה את העניין, מקור בעית המים הוא התנערות הממשלה מכלי התכנון , וזאת באופן מודע, ולכך יש בהחלט כתובת פוליטית.

מה שכן, פקידי האוצר משנות השמונים לדורותיהם, שירתו נאנמנה גישה זו של התנערות מתכנון , ועל מנת להילחם במחירי המים לחקלאות מננעו בכל דרך השקעות בתחום פיתוח ממשק המים.

בברכה

רפי

קישורים:
תחילת הדיון בנושא מים ב-פ.א.צ: http://www.faz.co.il/story_510
תגובתי באותו פתיל דיון: http://www.faz.co.il/thread?rep=4256

http://www.faz.co.il/thread?rep=19256
אסון משק המים - דילדול מקורות המים
דוד סיון (שבת, 07/12/2002 שעה 11:02)
בתשובה לרפי גטניו

רפי שלום, 7.12.2002

ראשית אני מוכרח לציין שהמאמר שלי לא עסק במי/מה האשמים/האשמה אלא בציור מצב וניתוח כלכלי שלו. כעת מול האתגר שמוצב עבורי אעסוק גם בזה.

-------------------------------

אכן הבעיה היא שימוש יתר שגרם לשאיבת יתר לאורך זמן כפי שכבר הדגישו דוחות מבקרי המדינה לאורך עשרות שנים. האחריות, ולא משנה מה אמרה הועדה, היא על כתפי אותם אנשים/גופים שהיו אחראים על הברזים. יכול להיות שאם היו להם כלי שליטה יותר טובים או יותר סמכויות הם היו עושים יותר להגנה מפני שאיבת היתר אבל בכלל לא בטוח.

יותר מכך, אני טוען שגם אם היה נמשך התכנון בחקלאות לא היתה נמנעת בעית שימוש היתר ולכן שאיבת היתר. הרי כבר בשנת 1966 התריע מבקר המדינה דאז, יצחק נבנצאל, על שעור שימוש גבוה שיביא בהכרח לשאיבת יתר וכל הבעיות הקשורות בכך. והרי באותו הזמן היה התכנון במלוא כוחו.

לדעתי הסיבות לשימוש היתר ושאיבת היתר (והשינויים לאורך השנים בגובה הקו האדום) הן כדלקמן:

א. הויכוח שעוד לא הוכרע על מגבלת השימוש השנתית הממוצעת. לכן לאורך כל ספרה של ועדת החקירה אין מספר מוחלט על גובה הגרעון המצטבר. לדעתי חוסר ההחלטה נובע ממעורבות של שיקולים פוליטיים למרות שזוהי צריכה להיות החלטה מקצועית בלתי תלויה לחלוטין במטרות פוליטיות טובות או רעות. במידה ותוצאה של קביעה זו היא פגיעה ביעדים פוליטיים יש צורך למצוא תשובה כמו יצירת מקורות מים נוספים (התפלה למשל) או שינוי עקרונות התכנון כולל שינוי הפעילות החקלאית בהתאם ובזמן. מכאן שגם אלו שעסקו בתכנון לא היו עירניים מספיק.
ב. ביטול התכנון, כפי שקבע מ. בן מאיר, לא לווה בשינוי מתאים בהקצאות המים לשימושים השונים. אני זוכר שבסיכום עונת התמרים בערבה, בסביבות שנת 1986, דרשו הדקלאים ממנהל החבל של המחלקה להתיישבות/משרד החקלאות שתפסק הנטיעה. תשובתו הייתה שאין לו משהו אלטרנטיבי לצרכי הרחבת ההתיישבות. שינויים שנעשו נעשו באיחור רב. הרחבת הפרדסים בחבל שלום היא דוגמה להרחבת השימוש במים ללא צימצום במקום/גידול אחר.
ג. שמירת היעדים הלאומיים של פיזור אוכלוסיה והתיישבות כפרית על בסיס תעסוקה חקלאית, למרות הגרעון במאגרי המים. לפי ההגיון אם צריך להקים ישובים חקלאיים אז צריך גם להחליט על דרך איך להרחיב את מקורות המים לפני שהגרעון מצטבר לממדי אסון.

הפתרון, כמובן, מצוי בגישה אסטרטגית של הפוליטיקאים שמובילים את המדינה. דרושה החלטה ברורה מהם יעדי המדינה הקשורים בצריכת מים. אם פרוש הדבר הגברת השימוש במים המערכת הפוליטית צריכה להצביע על המקורות הכספיים להרחבת מקורות וכמויות המים הנדרשות. כמו שנעשה בזמנו על ידי הכנסת בנושא הצעות חוק פרטיות.

בברכה,

דוד

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.