פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לרפי גטניו, 06/12/02 20:09)
http://www.faz.co.il/thread?rep=19256
אסון משק המים - דילדול מקורות המים
דוד סיון (שבת, 07/12/2002 שעה 11:02)
בתשובה לרפי גטניו

רפי שלום, 7.12.2002

ראשית אני מוכרח לציין שהמאמר שלי לא עסק במי/מה האשמים/האשמה אלא בציור מצב וניתוח כלכלי שלו. כעת מול האתגר שמוצב עבורי אעסוק גם בזה.

-------------------------------

אכן הבעיה היא שימוש יתר שגרם לשאיבת יתר לאורך זמן כפי שכבר הדגישו דוחות מבקרי המדינה לאורך עשרות שנים. האחריות, ולא משנה מה אמרה הועדה, היא על כתפי אותם אנשים/גופים שהיו אחראים על הברזים. יכול להיות שאם היו להם כלי שליטה יותר טובים או יותר סמכויות הם היו עושים יותר להגנה מפני שאיבת היתר אבל בכלל לא בטוח.

יותר מכך, אני טוען שגם אם היה נמשך התכנון בחקלאות לא היתה נמנעת בעית שימוש היתר ולכן שאיבת היתר. הרי כבר בשנת 1966 התריע מבקר המדינה דאז, יצחק נבנצאל, על שעור שימוש גבוה שיביא בהכרח לשאיבת יתר וכל הבעיות הקשורות בכך. והרי באותו הזמן היה התכנון במלוא כוחו.

לדעתי הסיבות לשימוש היתר ושאיבת היתר (והשינויים לאורך השנים בגובה הקו האדום) הן כדלקמן:

א. הויכוח שעוד לא הוכרע על מגבלת השימוש השנתית הממוצעת. לכן לאורך כל ספרה של ועדת החקירה אין מספר מוחלט על גובה הגרעון המצטבר. לדעתי חוסר ההחלטה נובע ממעורבות של שיקולים פוליטיים למרות שזוהי צריכה להיות החלטה מקצועית בלתי תלויה לחלוטין במטרות פוליטיות טובות או רעות. במידה ותוצאה של קביעה זו היא פגיעה ביעדים פוליטיים יש צורך למצוא תשובה כמו יצירת מקורות מים נוספים (התפלה למשל) או שינוי עקרונות התכנון כולל שינוי הפעילות החקלאית בהתאם ובזמן. מכאן שגם אלו שעסקו בתכנון לא היו עירניים מספיק.
ב. ביטול התכנון, כפי שקבע מ. בן מאיר, לא לווה בשינוי מתאים בהקצאות המים לשימושים השונים. אני זוכר שבסיכום עונת התמרים בערבה, בסביבות שנת 1986, דרשו הדקלאים ממנהל החבל של המחלקה להתיישבות/משרד החקלאות שתפסק הנטיעה. תשובתו הייתה שאין לו משהו אלטרנטיבי לצרכי הרחבת ההתיישבות. שינויים שנעשו נעשו באיחור רב. הרחבת הפרדסים בחבל שלום היא דוגמה להרחבת השימוש במים ללא צימצום במקום/גידול אחר.
ג. שמירת היעדים הלאומיים של פיזור אוכלוסיה והתיישבות כפרית על בסיס תעסוקה חקלאית, למרות הגרעון במאגרי המים. לפי ההגיון אם צריך להקים ישובים חקלאיים אז צריך גם להחליט על דרך איך להרחיב את מקורות המים לפני שהגרעון מצטבר לממדי אסון.

הפתרון, כמובן, מצוי בגישה אסטרטגית של הפוליטיקאים שמובילים את המדינה. דרושה החלטה ברורה מהם יעדי המדינה הקשורים בצריכת מים. אם פרוש הדבר הגברת השימוש במים המערכת הפוליטית צריכה להצביע על המקורות הכספיים להרחבת מקורות וכמויות המים הנדרשות. כמו שנעשה בזמנו על ידי הכנסת בנושא הצעות חוק פרטיות.

בברכה,

דוד
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.