|
בשיחה עם ארכאולוגית מרשות העתיקות, הגרה ביישוב קרוב לירושלים, לפני למעלה משנה, אמרה לי כי נתגלתה שם חומה קדומה עבה ביותר, מאחורי חומה דקה מאוחרת יותר. לפלא הוא, אמרה, כיצד נישאו הלבנים הענקיות והכבדות מאד הללו שאין דומה להן.
היא היצביעה על כך כי היישוב עצמו עומד בניגוד לכל היגיון של בנייה בעת הקדומה: רחוק בדרך מרכזית, לא קרוב למקורות מים, קושי וריחוק משטח נוח לעיבוד חקלאי ושאר אלמנטים תמוהים ביותר לגבי בניית ישוב.
נשאלתי לדעתי על פשר הדבר.
אמרתי את שנראה מציע עצמו להגיון, שהמדובר בניסיון להתבצר ולהגן על עצמך כאשר אתה מנסה להגן על מורשת חדשה ומהפכנית ביחס לכל הקיים עד כה, תוך התיישבות במקום נידח.
דבר זה עשוי להתקיים כאשר מדובר למשל בקבוצה כוהנית הנושאת, אמרתי, דת מונוטאיסטית חדשה האנטגוניסטית לסביבה, והיא חפצה לטפח ולשמר מורשת זאת הרחק מעין חמדנית ועויינת.
תגובתה של הארכאולוגית היתה תמוהה במקצת - היא התעטפה בשתיקה, וכך גם תגובת אדם או שתיים אחרים כלפיהם העליתי את עניין האניגמה של תל א-רומיידה.
אלי: מה העדות בדבר הפפירוס המוסתר, שהרי כל אדם יכול לדבר אודות קיום טקסט דימיוני בו כתובים הדברים להם או מטיף. חייבת להיות בספר עדות מוצקת מזאת: מהי? |
תל אל רומיידה (בחברון) : מיסתורין על גבי מיסתורין.
