  
  
  
|
 |
|
||
  מנדס: יפה כתבת. במו ידנו חתכנו את שרשינו הרוחניים |
|||
|
|||
-דבר שניכר בכל אשר תלך בארץ ובכל אשר תביט על הדודות משנות ה 70 וצפונה. לפני כן עוד היה איזשהו זיכרון הסטורי בחינוך. אח''כ גם זה לא היה וקמו לנו דורות של מורים בורים שהעמיקו את הבורות אצל תלמידיהם יד ביד עם בית ההורים האדיש. הנהייה אחרי המיסטיקה אין לה כלום עם קבלה ויהדות. מבחינתי טוב שיחפשו ביתם הרוחני בקבלה מאשר בהודו, אך רק מעטים מספור יגיעו להבנה אמיתית מהי קבלה ומהי דת במובנה היפה והחיובי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| זרם העובדים |
|||
|
|||
לק''י אביו של תלמיד שלי סיפר לי שבנעוריו הוא למד בזרם העובדים ולדבריו למדו שם לא פחות יהדות מאשר בחינוך הממלכתית דתי היום. למדו מקרא משנה וגמרא ואפילו רמב''ם ושלחן ערוך לפעמים עם פרשנים קלאסיים. ההבדל העיקרי היה אז שהם למדו גם פרשנות מדעית חדשה והכרת המציאות בשטח הגאוגרפי עם טיולים וההקשר ההסטורי של המימרות ושל האומרים. היום אפילו זרם האובדים לא נשאר לפליטה. אולי הוא קצת מיפה את מה שהוא זוכר מילדותו, אבל ברור שהמצב אז היה לאין שיעור יותר טוב מהמצב היום. בכל אופן קשה לראות מה אפשר לעשות - אם אין מורים אין תלמידים זה ברור. אליצור | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי