פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לאנה, 21/03/03 2:42)
http://www.faz.co.il/thread?rep=27796
לאנה: סוגיית ה''הכרעה הפרטנית'' של סכסוכים.
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 21/03/2003 שעה 3:38)
בתשובה לאנה

חיסול מנהיג פוליטי כדרך למנוע שפיכות דמים מרובה מצד אוכלוסיות נילחמות, הינה גישה שהיציעו האנרכיסטים במאה ה- 19 , דבר ש''יושם'' ברצח הצאר אלכסנדר השלישי; ואולי גם ברצח בסראייבו, מצד הסטודנט גבריאלו פרינציפ (או משהו בדומה, אם אני זוכר נכון את שמו) ששימש דווקא ה''טריגר'' לפרוץ מלחמת העולם הראשונה.

למעשה עוד בתנ''ך מוצעת דרך לסיים סיכסוכים בטרם פרצו על ידי *הכרעה פרטנית*, למשל באמצעות הצעת ה''דו קרב'' של גוליית למחנה הישראלי.

שתי בעיות עיקריות כאן הן:

1) שאם מדובר בפיתרון ''פשוט'' שצץ מייד בשימת הלב בהקשר זה (כפי הדוגמאות מאנשי היום-יום שאת מביאה), הרי שהצד שכנגד בוודאי מודע לכך, שכן זה עולה מן הסתם גם בדעתו, ובאופן מובלט (שהרי מדובר באפשרות פשוטה-יחסית שהתועלת בה ליריב מרובה).

מכייון שמלחמה הינה במידה מרובה עניין של קריאת כוונות היריב וסיכולים הדדיים (ראי מאמרי הנרחב : ''אדם במאבק'', המוצנע [למרבה הצער] תחת כותרת הטור ''פיל סגול''), הרי שסיכולה של אפשרות רבת יתרונות לצד שכנגד תהפוך לנושא רב-השקעה אצל המאויים.

לכן, סאדם אכן יצר מנגנון סיכול-התנקשות משוכלל - כפילים מרובים, מספר רכבים ''נשיאותיים'', הפצת התראות-שווא רבות, וכנראה גם דיסאינפורמציה המוסווית כמסר סודי לגבי מיקומו ברגע קובע, דבר שכנראה היפיל אתמול את האמריקנים בפח, וכיוצא בזה טכניקות של ''נוכחויות חילופיות'' או אף ביזור צווי ופעולות ה''סמכות העליונה'' לכמה אנשים).

ניתן לאמר - באותו שיעור שהדבר רב-התועלת הזה באופן ראשוני פשוט וזול, וביחס ישר לתועלת שבו, כך גם מידת הסיבוך שהיריב יקנה לו למטרת סיכולו.

2) שימוש בנשק של חיסול אישיות פוליטית משפיעה, מהרגע שצד אחד נוקט בו, עשוי להפוך ל''נורמה'' נפוצה בסכסוכים ובשדות קרב צבאיים ומדיניים. ואז הוא עשוי לחזור לפוליטיקאי או המדינאי היוזם כחרב פיפיות, בהגבירו את הסיכון שבהתנקשות לפוליטיקאים ואנשי ממשל.

בעידן הטרור האורבני, קשה להבטיח חסינות 24 שעות לכל אנשי הממשל המרכזיים, וחייהם האישיים עשויים תחת נורמה כזאת להפוך לבעייתיים.

והרי, אפשרות זאת היתה קיימת מאז ומתמיד, ואף על פי כן לא הירבו לנקוט בה, שכן שררה הנורמה: באנשי שילטון וממשל לא פוגעים, בדיוק מהטעם שציינתי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=27797
הקונטינגנטי והממשי: פעולה, דלגיטימציה וכלליות
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 21/03/2003 שעה 4:37)
בתשובה למיכאל מ. שרון

בנימוק 2 הצבעתי על כך ש''הכרעה פרטנית'' של מערכות מדיניות וצבאיות באמצעות חיסול מדינאי היריב לא הפכה לדפוס נפוץ בסכסוכים, עקב רצון להמנע מהפיכתה לנורמה, ולכן לחרב פיפיות כלפי הצד היוזם.

קיימים היוצאים מן הכלל: חיסול מדינאי היריב לא יהפוך לנורמה כאשר:

1) אין סימטריה בין מדינאי היריב ומדינאי הצד היוזם (או מדינאים אחרים) מבחינת לגיטימיות. כאשר מדינאי היריב מצטייר כדמות דמונית, או כאשר חלה עליו דלגיטימציה, הרי שהכלל אותו התויית בפעולתך (חיסול פרטני של מנהיגים כדרך לטיפול בסכסוך), כלל זה לא *יעבור הכללה*. ולכן כלל זה גם לא יחזור אליך כחרב פיפיות, וגם לא יהיה בר-חלות על מנהיגים אחרים במקומות אחרים, מחוץ למרחב הדלגיטימציה/דמוניזציה.

זהו אכן מיקרהו של סאדם חוסיין, שדמותו מצטיירת לרבים כדמונית ושחורה, ולכן ''דמו מותר'' כביכול, מהבחינה של ''מה שתופס לגביו אינם תופס בפוטנציה לגבי מנהיגים אחרים''.

חוסר הסימטרייה היא שמאפשרת תיפעול דפוס זה, ללא שיהפוך לנורמה שגורה, המצטיירת כלא לגיטימית, לא לגיטימית (או לא מוסרית) בגלל העיקרון של ''חיסול המנהיגות'' שהיא מתווה, דבר שבוודאי לא היית רוצה שיחול על מנהיגיך שלך, אילו הפך לעיקרון כללי.

2) אילו הוחל ''עיקרון'' זה על מנהיגים *רבים* בעיראק (טאריק עזיז, שר הכלכלה, הדובר בנושאי עיתונות, נגיד הבנק המרכזי וכד' (ואגב, המעניין הוא שחלק גדול מההנהגה העיראקית הם בני חמולת ''אל תח'ריתי'' עוד משנות ה- 60), אילו הוחל הכלל באופן מסיבי, הרי שבכל זאת היה מוכלל. שכן, יקשה לעשות דהלגיטימציה של אנשים רבים ומגוונים, מבחינת הסבירות והשכל הישר.

3) כאשר קיימת אי סימטרייה גדולה מאד של הכוחות היריבים, הרי שגם אז דפוס הפעולה לא יהפוך לנורמה כללית.

ההסבר המקובל לכך הוא משהו ברוח:
- החזק מאד תמיד מצטייר כצודק,
- right is might (כבר בדיאלוגים הסוקרטיים מתדיין אפלטון/סוקרטס עם המציג עמדה זאת),
- המנצח הוא זה שמעמיד הצד האחר למשפט, משפט המנצחים
- אין צודק כניצחון.

טיעוני כאן הוא תפנית ביחס לגישה זאת. שכן גישתי אומרת שלא ניתן להגיע לעוצמה גבוהה לאורך זמן בלי שבמחנך ישררו עקרונות צדק טיבעי בסיסיים. אימפריות רשע מעולם, אבל מעולם לא האריכו ימים (ראו השגות קודמות שלי בנושא באתר זה).

לכן, החזק מאד והיציב מאד במשך תקופה ארוכה הוא גם במידה רבה צודק מכוח הכרח היסטורי/טבעי/אונטולוגי, ואינו צודק משום שהוא חזק יותר ברגע נתון. זאת משום שיתרון כוח זמני הינו עניין קונטינגנטי, שאינו טובע חותם אונטולוגי הכרחי של ממשות ברת-קיימא, בבחינת תנועת-הציויליזציה או הרוח האנושית או הטבע.
http://www.faz.co.il/thread?rep=27801
מיכאל: על הצדק
מילשטיין א. (יום שישי, 21/03/2003 שעה 5:54)
בתשובה למיכאל מ. שרון

הצדק האנושי, לפחות, קשור ביכולת האורגניזם והמין האנושי להמשיך להתקיים. מי שמחזק יכולת זאת - צודק. ומי שמחליש יכולת זאת אינו צודק
http://www.faz.co.il/thread?rep=27811
אכן, זו גישתי, אך השיפוט הוא של תחושת צדק טיבעי
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 21/03/2003 שעה 7:38)
בתשובה למילשטיין א.

*מיידית* ולא על פי תוצאות ובדיעבד.

ומדוע?

כי בכל נקודת זמן בה הישיג מוצ'צה יתרון זמני, הרי שהוא יכול לצווח: רואים, ניצחון, אני חזק ולכן צודק.

ובגירסה נימהרת כאן באתר: יופי [ביילינסקי], עשית לו בית ספר.
ובגירסה פוליטית ממאי 99 : גדול, יצחק מרדכי, הורדת לקרשים את ביבי בוויכוח בטלויזיה. ולכן האיש החזק והצודק הזה יצחק מרדכי גם הוכתר לאחר מכן וסמוך לבחירות 99 באופן מתוקשר ל''דוד מלך ישראל'' על ידי איזה מקובל.

ואחר מה מתברר? ''הינחתי ידי על כתפה במקרה אך בעדינות'' ''המגבת גלשה נישמטה לה כשיצאתי אליה מהאמבטייה'' ושאר עדינויות.

וכנראה גם מטעם זה היזהיר/קבע התנ''ך הקדוש: ''אל יתהלל חוגר --''
http://www.faz.co.il/thread?rep=27821
מיכאל, אם הבנתי אותך יש איזו סתירה בדבריך
אנה (יום שישי, 21/03/2003 שעה 15:06)
בתשובה למיכאל מ. שרון

או שמדובר בחילוקי דעות לגבי פרשנות היסטורית. בכל אופן, ''השיטה'' לרצוח את המנהיג היא עתיקה וגילה בערך כגילה של האנושות. אין לי מושג מאין שאבת את העובדה שהשיטה הזאת כבר לא עובדת. אפשר להגיד וכבר נאמר לדעתי שהשירותים החשאיים הם הצד הלא מודע או התת-מודע של המדינות והלאומים, וכי באירגונים אלה באים לידי ביטוי היצרים האפלים הרצחניים והאכזריים של העמים, וכל שאיפותיהם הבלתי מעודנות מתממשות. מנקודה זאת, כשמתבוננים על ההיסטוריה אפשר לראות ש''השיטה'' לקפד את הראש לא השתנתה במאומה מאז ימי קדם וכי זאת הדרך הקלה היעילה והקצרה ביותר להכרעת סכסוכים.

השאלה היא מה המכשולים בדרך להשגת היעד הזה. ומי הוא שפועל בדרכים האלה ובשם איזו אידיאולוגיה. ברור שפעולה כזאת צריכה להיעשות בתיאום עם מסלול דיפלומטי ויצירת לגיטימיות וכו' שנעשית על ידי עשיית דה-לגיטימציה של היריב ויצירת תדמית של נחיתות מוסרית של היריב וכו' כמו כן וכמו תמיד הידע המודיעיני הוא שמאפשר קיפוד ראשיהם של מנהיגים וכמובן דעת קהל אוהדת/מקבלת/מסכינה למעשה זה וכו'. ברגע שהתנאים כפי שנהוג להגיד ''בשלים'' יוצאים לדרך כזו או אחרת.

כלומר, אני לא רואה הרבה שינויים בכל אלה אלא רק שינויים צורניים חיצוניים. יש כסות של הרבה טכנולוגיה אבל מתחת אותה החיה. במהות אפשר להגיד שאפילו כמעט דבר לא השתנה מאז ימי המקרא.
http://www.faz.co.il/thread?rep=27871
הייתי מוסיף למען הסדר הטוב-
טרה 001 (שבת, 22/03/2003 שעה 8:02)
בתשובה לאנה

שמה שכתבה אנה- גם הבנתי,וגם עם חלק הסכמתי-ושדוקא הוכח שזה עבד...לצערנו.
בניגוד לדברים שעליהם הגיבה-הזקוקים[באופן דחוף]לעורך לשוני, ולא רק.
http://www.faz.co.il/thread?rep=27866
למדו אותי להביא דוגמאות רק מהסביבה הקרובה..
טרה 001 (שבת, 22/03/2003 שעה 7:39)
בתשובה למיכאל מ. שרון

אבל אם כבר- מי שנרצח היה דוקא אלכסנדר השני.
שנרצח ע''י ה'נרודנאיה ווליה'.
ו'הודות' לרצח ולכרוז שפורסם ובו הואשמו היהודים-שאכן היו מהם בארגון-החלה בריחה של יהודים מאוקראינה ומדרום רוסיה -מה שקרוי 'סופות בנגב'..והחלה העליה הראשונה. ואכן הקומוניסטים האלה--וזה מה שהם היו ויורשיהם-לאחר כארבעים שנה בצעו את מהפכת אוקטובר.
ולצערנו הארגון ההוא ששמו בעברית 'רצון העם', הנחיל ממורשתו ללח''י- וספרה של ..היה מונח על שולחנו של 'יאיר'
וזה..בהחלט גם דומה למה שעושה הארגון לשחרור פלשתין. טרור טרור וטרור.
וקראו את ספרו של זאב איביינסקי מעין חרוד.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.