פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=30078
הערך המוסף של ההינף המושכל - מול ''דומה אבל זה לא''.
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 6:11)

בדוגמא שהבאת אודות הפנטסיה של אלונסו מודארה (שאיני מכירו - אבל ''התגריתי'' לשמוע נוכח התאור הדליקטסי) הביצוע ה''פתוח'' הוא שעושה את ההבדל בהארכת משכי הצלילים ויצירת מופע סימולטני של צלילים רבים (במהלך דעיכת הדהודם הטבעי), דבר הגורם לאפקט הדיסוננטי היחודי.

שני הביצועים, כפי שציינת - הפתוח והסגור, יעברו את מבחן הכשרות (ואת מבחן בוזגלו, אולי - למרות שהדבר פחות בטוח: הקשבתו של בוזגלו-אלפונסו העממי נעשית במיטב חושיו ואינה פורמליסטית גרידא). בעברית היינו אומרים על על הביצוע הסגור והמשמים: ''כשר אבל מסריח'' או סתם ''זוועה'' או ''דרעק''.

האם 2 הביצועים נבדלים זה מזה מבחינת השקעת מאמץ? האם המבצע ה''סגור'' הוא עצלן יותר? לא בהכרח.

אז מה נאמר עליו, מה נאמר? שהוא עצלן מחשבתית (ורגשית) הגם לא שעצלן פיזית.

האם רק עצלן מחשבתית? אולי התכוון דווקא לאפקט הסגור על מנת ליצור תחושה ''מענינת ושונה'' ממה שהקהל רגיל לה?

אז גם לא עצלן מחשבתית. פשוט ערל לב. לכן דיברתי על השילוב של מחשבה ורגש, ועדיין זה לא ממצה; יש כאן משהו אחר: ביצוע עם השראה מול ביצוע נעדר השראה, חרף כל הטקסטים המתפלפלים שבעולם העשויים לנמק את הטינופת או ה''דרעק'' (כגון: ''לנער את קהל השומעים מהרגליו''; ''לזעזע את הקהל, כן כן, בשביל זה אני מוכן אף לפסל בחרא יבש''.)

הדבר דומה ל''חפר'' שהישקיע כספו במסעדה ''כדי לעשות מכה'' ומהר: פירסום בכל המקומונים, המקום הופך לאופנה זמנית (''חייבים לבוא לאלדו-ראבאק''). הקישוטים, הריהוט והארכיטקטורה - ''לא רגיל'', ''לא ראינו עוד דבר כזה''. האוכל - כמו בכל מקום, אולי בתוספת אקזוטית של ''צפרדע עם ניתחי לבבות שור מעופץ'' או סלט הבית ''מוצרטינה עם צלפים ומחלב דישון''.

רגע, כמו בכל מקום?
הסלט היווני, החומוס וכד' עומדים בדרישות הסטנדרטיות - אז מה אם החומוס מעט מעומלן-יתר, הסלט היווני - שמנוני יתר כיד השמן והעיפוש והגבינה הבולגרית היבשה והטפלה.

''כמו בספר'', עדיין - אם לתרגם ישירות ביטוי אנגלי by the book ; אנא, תן לנו ביטוי עברי טוב.

חסרה כאן השראה, או ההינף המושכל. לא צריך אקזוטיקה מיותרת, אך שיהיה פשוט טוב.

ומתי מפתחים עוורון ליסוד האיכות, לתרומת הערך המוסף של ההינף המושכל - זה שעושה את כל ההבדל?

או, יש כמה מצבים כאלה: בהמון - כאשר אוסף אינדיוידואלים הופכים להמון מבוהם הנגרר אחר אופנה וכל דבר אחר. לא תמיד: גם צפייה במשחק ביציעי מגרש כדורגל הינה חווית המון, אך כאשר אתה שומר על שיפוט טוב, כיד התבונה העממית.

אבל אופנה אינה כזאת: זאת קשורה בתצהירי מיצב עצמיים (''ראו, זה מעמדי בחברה'').

גם האווירה בקרב העובדים במוסדות ותעשיות ציבוריים מפתחת עוורון לאיכות - דבר הניכר למשל בשרות לקהל או באיכות המוצר המופק.

יש לקהל ברירה? ב''מילא יקנו את מוצרינו'' אין הוא אמור ''להצביע עבורך'' (תוך העדפתך על מתחריך) באמצעות כספו, והאיכות ותרומת ההינף המושכל אינם חשובים כלל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=30082
מיכאל, אתה מפספס את העיקר
אריה פרלמן (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 13:49)
בתשובה למיכאל מ. שרון

הביצוע הסגור של הפנטזיה של מודארה הוא דווקא הקשה יותר...

במקרה זה הביצוע ה''עצלני'' או הקל יותר הוא הפתוח.

אך גם אילו היה מדובר במקרה הפוך - הנגן שביצע את הביצוע הסגור הוא אחד מגדולי נגני הגיטרה בתבל, כך שאין צל של חשד שמא התעצל...

אלא שהדיון לעיל הוא מיותר לחלוטין: הוראת הביצוע (מאת המלחין!!) היא מפורשת וחד-משמעית: ''כמו נבל''.

לכן - כאן מתלכדים שלושת ההיבטים: 1) הוראת המלחין; 2) יופי הביצוע; 3) קלות הביצוע.
http://www.faz.co.il/thread?rep=30085
מדוע? אמרתי דווקא שאין כאן עצלנות פיזית וביצועית
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 18/05/2003 שעה 15:25)
בתשובה לאריה פרלמן

אלא עניין אחר לגמרי - עצלות מבחינת מאמץ ההינף האיכותי המושכל. כך למשל, בארצות עניות רבות רבים עובדים רבים מאד בעמל חרוף, אך בהיעדר הערך המוסף של המאמץ היוצר - היכול דווקא להקל במאמץ פיזי - עבודה זו תפוקותיה זעומות או חסרות איכות של ערך.

זוהי לדעתי טעותו הגדולה של קרל מרקס - שבניתוח מושג העבודה או המאמץ היצרני (של ה''הומו פאבר'' - האדם המייצר) ניטרל לחלוטין וטאטא הצידה את מרכיב היסוד של יצירתיות מושכלת בעבודה.

וזה אולי החטא הקדמון של העצלות האמיתית - האמא של כל העצלויות - העצלות לחשוב באופן יוצר ורב מימדי וסימולטני על מספר אספקטים, (תכופות תוך שילוב רגש, דמיון טעם אסטטי וחוש פרופורצייה למשל, תלוי בתחום ובנושא) .

חווה מתפתה אחר ערמומיות הנחש הקדמוני במן ערמומיות סקרנית נחפזת, ואחר השם הנוצץ ''עץ הדעת'' ולא מנסה להבין כלל את יסוד העניין, ומיהו ומהו הנחש, מה כוונתו והאם הוא ''אוביקטיבי לגמרי ושוחר רק טוב'', ואחר מה היא נוהה כאן, ומהן ההשלכות ..
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.