פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה להידען ההגון, 14/07/03 11:23)
רשעותו של ישראל
להיות יהודי זה להיות שמאלני (יום שני, 14/07/2003 שעה 11:50)
בתשובה להידען ההגון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''להוציא את מצרים מבני ישראל''

יש עוד דרך ארוכה עד שמצרים תצא מישראל.
_new_ הוספת תגובה



מלחמה בעמלק מדור לדור
הידען ההגון (יום שני, 14/07/2003 שעה 12:34)
בתשובה ללהיות יהודי זה להיות שמאלני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מנהיגי ישראל העדיפו לכל אורך ההיסטוריה את דרך השלום על פני הגבורה המלחמתית. דרך זו מקובלת עלינו עוד מימי האבות; כאשר יעקב נפגש עם עשו הוא קיבל את פני אחיו ביד מושטת לשלום, ואכן, הוא לא התאכזב.

והנה, למרבית הפלא יחסו של מרדכי להמן היה מלכתחילה יחס עויין. סיסמתו של מרדכי היתה: ''ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה''. כל אנשי החצר הכירו את כוחו של המן, הם ידעו שהמלך העניק לו סמכות בלתי מוגבלת כראש השרים: ''וכל עבדי המלך כורעים ומשתחוים להמן''; אך למרות כל זאת מרדכי נותר בשלו, הוא לא ייכנע! גם לאחר שנגזרה גזירת כליה על כל היהודים, גם לאחר שהיה ברור שהמן הוא אוייב מסוכן מאד, גם אז לא ניסה מרדכי להמתיק את הגזירה באמצעים דיפלומטיים; הוא המשיך להרגיז את המן בהראותו לעיני כל את חוסר כניעתו מפניו.

במבט שטחי נראה שהנהגה זו היתה בלתי אחראית. אולם לא מצאנו במקרא או בדברי חכמינו ביקורת כלשהי על מעשיו של מרדכי. לכן, ניתן להסיק שהיה מקום להנהגה זו של מרדכי. נסביר את שורשי הדברים:
המאבק שהתנהל בין מרדכי ואסתר ובין המן לא היה מאבק פוליטי. המן נקרא במגילת אסתר בשם: ''המן האגגי'', הוא היה נכדו של אגג מלך עמלק. עמלק הוא אויבו הנצחי של עם ישראל, הוא התגלמות הרע בעולם, ועליו נאמר: ''מלחמה לה` בעמלק מדור דור''.

במלחמה מול כוחות הרשע, הן הגשמיים והן הרוחניים, משתדל היהודי להמנע ככל האפשר מהתנגשות חזיתית. הוא מתרחק ממקומות בהם הוא עלול להתפתות לעבירה. הוא מעדיף לחיות בסביבה יהודית, שיש בה אפשרות ליצור חיי קהילה, ובדרך כלל הוא נמנע ממגורים במקום שבו הוא יהיה בודד באמונתו ודתו. בנוסף לכך, פעמים רבות הוא יתפשר ויוותר על פרטים שאינם עקרוניים וחיוניים, כדי למעט בחיכוכים עם הסביבה.

אולם ישנם אנשים בעם ישראל שניחונו בטבע מלחמתי, טבע שאינו נותן להם מנוח. הם מחפשים את האתגר ואת ההזדמנות לנצח את הרע בכל מקום אפשרי. הם אינם מוכנים להתפשר אפילו על קוצו של יוד. תכונה זו אופיינית לשבט בנימין, ולא במקרה. שבט בנימין זכה בזכייה מיוחדת: בית המקדש נבנה בחלקו. הוא נחשב כשבט שבורא העולם איווה מקום זה למושב לו. השכינה התארחה בנחלתו בדרך קבע, ואין פלא איפוא שאנשי שבט זה לא התפשרו ולא וויתרו על קוצו של יוד מיהדותם.

מרדכי היה ''איש ימיני'', מוצאו היה משבט בנימין, התייחסותו להמן שיקפה את דרכו של שבט זה. ההשגחה העליונה העמידה את מרדכי בראש המאבק, משום שבמאבק עם עמלק אין מקום לפשרות. מרדכי לא נכנע להמן, הוא הבין שאם משמים מינו אותו כמנהיג הדור, הרי זה משום שדרכו היא הדרך הרצויה בתקופה זו בשמים.
_new_ הוספת תגובה



אלה מנהיגך ישראל
להיות יהודי זה להיות שמאלני (יום שני, 14/07/2003 שעה 15:13)
בתשובה להידען ההגון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא פלא שאנשי בנימין אחראים למעשה פלגש בגבעה ולמלחמת האזרחים בין בני ישראל.
_new_ הוספת תגובה



מנהיגות מהי ?
הידען ההגון (יום שני, 14/07/2003 שעה 15:31)
בתשובה ללהיות יהודי זה להיות שמאלני
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ענווה היא מידה טובה המכבדת את בעליה ומוסיפה קסם לאישיותו. אולם קיים תנאי עקרוני בתחום זה. על הענוה להיות כנה ואמיתית. אדם שאין בלבו שמץ של התנשאות, זוכה לאהדה בלתי מסוייגת מצד הסובבים אותו. אולם יש לדעת כיצד והיכן ניתן להשתמש במידה נעלה זו. אדם המנהל עסק, משרד או מוסד, אין באפשרותו להצטנע יתר על המידה; הוא חייב להראות כשרון ניהול. על אחת כמה וכמה, שמנהיג של עם חייב להוכיח כושר מנהיגות. בטחון עצמי הוא תנאי הכרחי להצלחה במשימה זו.

משה יצג את ישראל לפני פרעה, הוציא את היהודים ממצרים, עיצב את דמותו של עם ישראל והעביר לו את חוקתו האלוקית והנצחית, את התורה. התורה מגדירה את משה כסמל הענווה: ''והאיש משה ענו מאד, מכל האדם אשר על פני האדמה''.
גם לאחר שהוא נצטווה ע''י א-לוקים לגאול את בני ישראל, משה סירב לקבל על עצמו את השליחות, בנמקו: ''לא איש דברים אנכי, גם מתמול גם משלשום, גם מאז דברך אל עבדך; כי כבד פה וכבד לשון אנכי''. ה` הבטיח לו: ''אנכי אהיה עם פיך והוריתיך אשר תדבר'', אך למרות זאת לא נחה דעתו של משה עד שהוסכם שאהרן יתלווה אליו כדוברו. מאוחר יותר, כשמשה קיבל הוראה מא-לוקים ללכת לפרעה ולדרוש ממנו שישחרר את עם ישראל, שוב העלה משה את הטיעון שאינו מתאים לתפקיד: ''הן בני ישראל לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה, ואני ערל שפתים''.

מן הראוי להסביר את עומקם של הדברים. משה ידע את מגבלותיו. כשאמר: ''לא איש דברים אנכי'', לא היתה זו התחמקות מן הציווי, אלא העמדת הציווי האלוקי מול המציאות שהוא אמנם: ''כבד פה וכבד לשון''. משה ביקש מא-לוקים להורות לו כיצד להתגבר על המכשול הטבעי.

ומה בדבר כושר מנהיגות? כיצד הענו מכל אדם מסוגל להפוך למנהיג? מי שמודע לכך שהוא רק מבצע את שליחותו של ה` הכל יכול, אינו זקוק לגאווה כדי להיות מנהיג. את חוסנו ואת יכולתו לכוון את העם הוא יונק מכוח האמונה בשליחותו.

היכולת לחוש במגבלות הטבעיות גם כשכתר המנהיגות מוטל על כף המאזניים, איננה משימה קלה. במשימה זו מסוגל להצליח רק אדם שהצליח להתעלות מעל לרצונותיו הטבעיים ולהתמסר אך ורק למען המטרה המקודשת. ה` חפץ להפקיד את הגאולה בידי אדם שכל מגמתו הינה אך ורק למלא את השליחות השמימית המוטלת עליו.

המועמד המתאים ביותר לתפקיד הרה גורל זה היה משה, שניחן במידת הענווה יותר ''מכל האדם אשר על פני האדמה''.
_new_ הוספת תגובה



מנהיגות מהי ?
להיות יהודי זה להיות שמאלני (יום שני, 14/07/2003 שעה 15:51)
בתשובה להידען ההגון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והלואי והמתנחלים וצאצאיהם היה בהם כמידת משה,
שידע שהארץ היא הטפל ובנית עם מוסרי הוא העיקר.
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי