פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=33542
חורבן בית ראשון נצפה בתורה מראש
הידען ההגון (יום שני, 04/08/2003 שעה 19:55)

.
התוכחה המובאת בספר ויקרא מרתיעה על חטאים חמורים ביותר. התורה כוללת אותם בפסוק (טו) הפותח את נבואת התוכחה: ''ואם בחוקותי תמאסו, ואם את משפטי תגעל נפשכם, לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי''.
התמונה המצטיירת לעינינו הינה ברורה מאד. התורה חושפת הפרה מוחלטת של הברית עם ה' מצד העם או לפחות מצד חלקו הגדול. ואמנם, בספרי הנביאים: ישעיהו, ירמיהו ואחדים מנביאי תרי עשר, מופיע בבירור כי אמנם כך נראו פני הדברים בסוף תקופת הבית הראשון. נבואות אין-ספור בדברי נביאים אלו מתריעות על חטאים חמורים ביותר שפשטו באותה תקופה: עבודה זרה, שפיכות דמים וגילוי עריות. אין צורך להסביר כי חטאים כבדים אלו משמעותם הינה הפרה מוחלטת של הברית העתיקה שנכרתה בין הקב''ה לבין עם ישראל. בין העונשים האמורים לבוא על העם נזכררת בתוכחה השמדת הבמות והגלולים (שם פסוק ל), באשר אלו היו גורמי החטא. כל הקורא פסוקים אלו בעיון רואה לנגד עיניו תמונת מצב מדוייקת של כל מה שאירע בימי בית ראשון. נבואת התוכחה ממשיכה ומודיעה (בפסוק לא) כי המקדש יישום יהיה שומם וערי ישראל יחרבו: ''ונתתי את עריכם חרבה והשימיתי את מקדשיכם, ולא אריח בריח ניחוחכם''. לנו, החיים קרוב לאלפיים שנה לאחר חורבן הבית, נראה חורבן זה כפשוט וטבעי, אולם בימים בהם נאמרה נבואה זו לעם ישראל, הדיבורים אודות חורבן המקדש נשמעו בלתי טבעיים לחלוטין. יש לשער שההמונים ששמעו וקראו בימי בית ראשון את נבואת התוכחה המובאת בתורה אודות האפשרות של חורבן הבית הפטירו לעצמם בשלות נפש: זה לא יכול לקרות. ואמנם ירמיהו הנביא ונביאים נוספים מדגישים שהלך רוח זה אכן שלט בעם (ראה ירמיהו ט ועוד). אולם התראת התורה נותרה בעינה, ומשלא עמדו היהודים במבחן, היא גם התבצעה לדאבון לב.

גם חורבן הערים היה מאורע בלתי צפוי. ירמיהו הנביא, איש דור החורבן, מעיד (איכה ד, יב):
''לא האמינו מלכי ארץ, כל יושבי תבל כי יבוא צר ואויב בשערי ירושלים''. ירושלים נחשבה לאחת הערים המבוצרות ביותר באותה תקופה. לא רק יהודים, אלא גם נכרים, לא האמינו שעיר זו עלולה ליפול ולהחרב, אך למרות הכל הלא יאומן קרה, בדיוק כפי שצפתה התורה מראש. כלום צריכים אנו עדויות ברורות יותר מזו לכך שכוח אלוקי הוא שכתב ונתן את התורה? גם פרטי המאורעות שאירעו במהלך החורבן נצפו בדייקנות מופלאה. התורה מעידה (פסוק כה): ''והבאתי עליכם חרב... ונתתם בידי אויב, בשברי לכם מטה לחם'' תסמונת החורבן ברורה לחלוטין: חרב ורעב. ואמנם כך קרה בדיוק: ירמיהו הנביא ראה מאורעות אלו במו עיניו והוא מספר במגילת איכה (פרק ד, ט ופרק ה, ט): ''טובים היו חללי חרב מחללי רעב... בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר, עורנו כתנור נכמרו מפני זלעפות רעב''. מכות חרב וזלעפות רעב היו מנת חלקו של העם שנכבש בידי אויב אכזרי. מתריעה התורה על פרט נוסף (פסוק כב): ''ונשמו דרכיכם''. ובדיוק כך אירע בשעת החורבן (איכה א, ד): ''דרכי ציון אבלות... כל שעריה שוממין...''

מספר תחזיות שכולן כאחת. היו בלתי צפויות, ואעפ''כ התורה הודיעה על כך מראש, והמציאות אכן אישרה הודעות אלו עד לאחת. יתירה מזו, החורבן כולו לא היה מחוייב המציאות מבחינה הסטורית. אלמלא מרדו יהויקים ויהויכין במלכי בבל, יכולות היו ירושלים וארץ ישראל כולה להשאר על תילן. לא היתה שום חוקיות או סבירות שהחורבן אמנם יקרה. הסיבה היחידה לאימות מהלך הסטורי זה היתה נבואת התורה. נותן התורה האוחז בהגה ההסטוריה הוא שצפה זאת מראש, הוא שכתב והזהיר על כך בתורתו, והוא שהוציא את התכנית אל הפועל במלואה.

להשלמת היריעה יש לציין שבתוך המעגל המסחרר של קללות מכאיבות מוסיפה התורה טיפה מרה נוספת, ומכאיבה מאין דוגמתה הקובעת (פסוק כט): ''ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם תאכלו''.

דומה שאין פעולה בעולם, המנוגדת לטבע האדם, כפעולה איומה זו. לעתים רחוקות מאד נשמע מקרה מסמר שיער המספר שאדם תרבותי מסוגל היה לאכול בשר אדם בשל מצוקת רעב, אולם על אכילת בשר בנים ובנות כמעט שלא ניתן לחשוב. אילו היו שואלים את פינו היינו מגיבים בפסקנות שדבר מסוג זה אינו יכול לקרות, אפילו במצבים הגרועים ביותר. מה שברור הוא שאדם אינו מסוגל לצפות מאורע כזה מראש. אולם התורה צפתה זאת והיא לא הגזימה בדבריה. בדיוק כך אמנם אירע במציאות, כפי שמספר הנביא ירמיהו כותב מגילת איכה (ד, י): ''ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן, היו לברות למו בשבר בת עמי''. רק כח שמימי מסוגל לכתוב זאת! ורק הוא עצמו מסוגל ליצור את הרקע והתנאים לכך!

החיזוי הבלתי צפוי וההתרחשות הנדירה והבלתי שגרתית חוברים יחד לדברי נבואה שהתגשמו כפי שאמנם צפה ה' המנבא את נביאיו ומממש את נבואותיהם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33548
התורה לא חוזה שום חורבן
סוחר נדל''ן (יום שלישי, 05/08/2003 שעה 8:30)
בתשובה להידען ההגון

אלא מציגה חוקים ולצידם כל חטא ועונשו. יש המפרשים את ''ונתתי את עריכם חרבה ....'' כתאור מצב היסטורי של ישראל לאחר גלות נבוכדנאצר ולאו דווקא נבואה על בית יהודה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33565
גלות השכינה
הידען ההגון (יום שלישי, 05/08/2003 שעה 22:24)
בתשובה לסוחר נדל''ן

.
אנו מנסים לחקור ולהבין את חוקי הטבע. מעבדות חוקרות את האטום ואת מהות האנרגיה. תקציבים של מליארדים מושקעים בנסיונות להסביר את חוקי הפיזיקה. מקובל עלינו שחוקים אלו קיימים למרות שאנו לא מבינים את מהותם ואיננו מסוגלים לראות אותם.

שונים הם פני הדברים ביחס להשראת השכינה. היות ואנו לא מרגישים בצורה מוחשית את המצאות השכינה בקרבנו, מתירים חלק מבני האדם לעצמם להכחיש את קיומה. היות והשכינה אינה נראית, ואין אנו יכולים להצביע ולומר שהיא נמצאת בתוך אבר פלוני וכדו`, יש המתעלמים ממנה. את האנרגיה הגרעינית אנו מקבלים כעובדה, ואילו על השכינה אנו מסוגלים לומר: אין לנו הוכחות!

לא תמיד היה המצב דומה. כאשר אדם היה מביא את קרבנו לבית המקדש והיה רואה שיורדת אש מן השמים, כאשר הוא היה מריח את ריח הקטורת ומתבונן בניסים שהיו מתרחשים במקדש מידי יום ביומו, היתה השראת השכינה בישראל דבר מוחשי. השאלה האם יש ה` בקרבנו, לא היתה מתעוררת כלל באותה תקופה.

כיום, איננו מסוגלים לחוש את אשר חש אדם שהקריב קרבן על גבי המזבח. איננו רואים את האש, ואיננו חשים את הקירבה לקב''ה שהיה חש אדם שהיה עולה למקדש, ולכן אנו תוהים: האם השכינה שרויה בינינו? העלאת שאלה זו היא ביטוי מעשי למושג של גלות השכינה. הקב''ה אינו נמצא, ח''ו, בגלות. ''לה` הארץ ומלואה תבל ויושבי בה'' (תהלים כד:א). אולם, כאשר חיינו אינם מתנהלים על פי דרך ה`, כאשר אנו מתרחקים מתורתו וע''י כך איננו מהווים בגופינו ובמעשינו ראיה להמצאותו של ה` בעולם, השכינה נחשבת כמצויה בגלות.

כאשר יהודי חי עפ''י התורה, הניצוץ האלוקי שבו הופך לאש תמיד אשר יש בכוחה להאיר את כל פעליו. היהדות אינה מבחינה בין עולם חילוני לעולם דתי. צורת החיים - כל תחושה, כל פעולה וכל תגובה - מודרכת עפ''י תורת האלקים. כאשר דרך חיים זו נראית לעין, אין השכינה בגלות, היא קיימת והאדם החי בצורה זו הופך להיות בעצמו למקדש לה`. לעומת זאת, אשר הוא אינו פועל לפי התורה, כאשר הוא עוזב את דרך ה`, השכינה השרויה בו לא זו בלבד שאינה נראית לאחרים, אלא שגם הוא עצמו מתחיל להכחיש את קיומה בתוכו.

השראת השכינה בעולם תלויה בכל יהודי ויהודי. כאשר הוא מכיר את קיומה בתוכו, היא מתחזקת ומאירה לעולם כולו. ולעומת זאת, וכאשר הוא מכחיש את קיומה, ח''ו, הוא מביא הרס והכחדה. כאשר גלות השכינה פושטת בקרב כל העם, מתרחש חורבן, וכאשר קיים חורבן רוחני בקרב העם, חורבן הבית האמיתי מגיע בעקבותיו. חורבן העצים והאבנים של הבנין הפיזי, הינו רק תוצאה של החורבן הפנימי של עם ה`.

http://www.faz.co.il/thread?rep=33619
גלות השכינה
המערכת (יום חמישי, 07/08/2003 שעה 0:56)
בתשובה להידען ההגון

והמקור: http://www.arachim.co.il/ArticlePrivet.asp?tid=30&am...

http://www.faz.co.il/thread?rep=33618
חורבן בית ראשון נצפה בתורה מראש
המערכת (יום חמישי, 07/08/2003 שעה 0:53)
בתשובה להידען ההגון

והמקור: http://www.arachim.co.il/ArticlePrivet.asp?tid=42&am...

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.