פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=34837
רוני קליין כותב דעתו ביד אמונה, מחמיץ
רפי אשכנזי (יום שלישי, 30/09/2003 שעה 18:17)

את הנקודה העיקרית: עירעור התהליך הדמוקרטי על פיו מנוהל הצבא. ישראל ככל מדינה דמוקרטית מחזיקה צבא להגנתה. כבכל מדינה דמוקרטית, הצבא מנוהל ע''י מפקדיו אבל נשלט ע''י הממשלה הנבחרת, קרי ממשלת ישראל.
בחורינו המצוינים יכולים לדבוק בדעתם ולהפגין היכן שירצו כמה זמן שירצובאופן לגיטימי. פגיעתם הרעה בכך, שעירערו על תהליך ניהול הצבא ע''י נבחרי העם.
בכוונתיהם הטובות, הם עלו על דרך שרק דיקטאטורה יכולה לעמוד נגדה: קרי הצבא ישלט ע''י שליט יחיד ויפעל על פיו.
צה''ל לשמחתנו, עדיין נשלט ע''י נבחרי העם. אם זה לא מספיק יפה בעיני בחורינו המצויינים, אנא יתארגנו במפלגה או תנועה, יעמדו לבחירה, אם יצליחו וינצחו, יפקדו על הצבא בדרך אחרת. לא יכול להיות מצב בו אזרח מכובד ככל שיהיה, יחליט כי הוא אינו מציית לפקודה שנותן הדרג האזרחי לצבא, זהו לוקסוס שעלול לפרק את המשטר במדינה. אני מוכן להסתכן ולהשוות פעולתם מבחינת הפגיעה בקונסטיטוציה כפגיעה דומה לחיסול מנהיג במדינה דמוקרטית והרמז מובן.
מפעת קוצר היריעה לא אכנס למחירם בדם{!!!}, של חיי חילי החי''ר בעת סיכול ממוקד לעומת מחירו של טייס המפציץ ממרחק את אותו אובייקט, אומר רק זאת, שבהתיצבם לבושי סרבלי טיסה, הפגינו בחורינו זלזול ללא תקדים כלפי הדרג המסתער בצבא הלובש מדי זית.
לו היו ידיהם נקיות, היו מופיעים בבגדים אזרחיים ככל אחד מאיתנו ומשמיעים דעתם כמקובל. השמוש שעשו במדי מצה''ל במלחמתם הפוליטית, הוא הוא הפגם העיקרי שבהתנהגותם.
לכל מי שרחוק מחיי חיל- האויר, אומר כי האלוף בני פלד בהיותו מפקד החיל {1973-77 } , החליט באופן מהפכני כי מוביל המבנה , או הטייס הבודד אם הוא לבד, הוא המפקד בשטח ורשאי להחליט באופן סופי ומוחלט על ביצוע או ביטול המשימה על דעתו בלבד ללא ערעור מצד המפקדים הנמצאים בעורף. הערה זאת אני מוסיף לכל מגלגלי העיניים על פקודות בלתי חוקיות הניתנות או המבוצעות כביכול בשטח כיום.
http://www.faz.co.il/thread?rep=34838
רוני קליין כותב דעתו ביד אמונה, מחמיץ
ראובן גרפיט (יום שלישי, 30/09/2003 שעה 23:05)
בתשובה לרפי אשכנזי

מר אשכנזי העלה שתי נקודות חשובות: האחת, מחאתם המוסרית של הטייסים יכולה להעשות וחייבת להעשות במסגרת אזרחית אחרת יש כאן מעין פוטש, מרי של חילים במדים כנגד הממשלה הנבחרת.
הבעיה השניה - שכל אחד מהקוראים ידמה שיש לו שני ילדים לוחמים בצה''ל. האחד - טייס מסוק/ מטוס קרב, הבן השני קצין בסיירת חטיבת גבעתי, אותה יחידה ש 8 מלוחמיה נפגעו במהלך פעילות מבצעית, קרקעית לפני כשבוע, שנעשתה ללא סיוע של חיל אויר למעט פינוי החייל ההרוג והפצועים.
עתה, לצורך חידוד הבעיה מוסרית, אנו כאבות /מפקדים צריכים להחליט את מי מהבנים שלנו לסכן בפעולה הבאה בעזה / ישע / לבנון כנגד אוכלוסיה אזרחית שבקרבה יושבים לוחמי החיזבוללה. (בהנחה שהדמוקרטיה ושלמות העם חשובים לנו, אנו דוחים אוופציה של סירוב פקודה).
האם נתמוך בשליחת הבן לוחם החי''ר, שהסיכויים שלו לחזור בריא נפשית (עקב הלם קרב, ראיה מקרוב כיצד חבר נפצע קשה) או גופנית קלושים, זאת בהשוואה לסיכויים של הבן הטייס הקרבי, שפעולה קרבית שלו נמדדת בדקות.
אבל הבן, הטייס הקרבי מסרב מטעמי מצפון --> התוצאה שהוא מסכן את אחיו לוחם החי''ר. מה עלינו כאבות לשני הבנים האלה להחליט? במי מהבנים לתמוך או לסכן?
מה עוד שפעולות קרקעיות לעיתים קרובות מסתבכות .
נקודה שלישית שיש להוסיף: הפצצה של טיל / פצצה מונחית לייזר יש לה דיוק של סנטימטרים. לעומתה פעולת הפגזה של פגז 175 מ''מ או פגד ארטילריה אלר או של טנק, במקרה הטוב דיוק של הפגד הראשון ולעיתים יותר מיזה , של רדיום 10 מטר ויותר. באיזה מקרה יהיו פחות נפגעים אזרחים???
לסיום, רצוי לקרוא מחדש את נימוקי סוקרטס אשר העדיף לקחת את כוס התרעלה ולא לברוח כי שלמותה של המערכת הפוליטית אשר שפטה אותו בעיוות דין מוחלט, היתה יקרה לו יותר מאשר חייו.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.