פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לדוד סיון, 17/02/04 14:42)
http://www.faz.co.il/thread?rep=41532
אבל
אנה (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 17:25)
בתשובה לדוד סיון

חשוב לי להוסיף שבתנך אם אני זוכרת טוב ובגמרא (נדמה לי שגם בהגדה של פסח) יש פעלים גוף שני עבר בצורת הלכתה. רק שכתיבה כזאת לא כל כך מקובלת ונראית כעילגות. אגב. אצל אבן שושן קיים לכָה במשמעות לךָ
http://www.faz.co.il/thread?rep=41537
אבל...
נסים ישעיהו (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 18:47)
בתשובה לאנה

בס''ד.

הניתוח יפה ונכון אבל לא ידוע לי שיש במקורות 'הלכתה' במובן של הלכת. יש תופעה כזאת בספרי הראשונים אבל במובן אחר ונראה כמו שגיאת מעתיק שהחליף א' ב-ה' במלה ארמית (הלכתה במקום הלכתא).

הנה פסוק לדוגמא: (שמות ג, י) וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעה וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם:

לכה = לך נא. ואשלחך = אשלח אותך (בלי ה').

סיומת ה', יש וענינה יִדּוּע או העמקה; כגון מצרימה במקום למצרים וכדומה.

לכה במשמעות לֵךְ, הנה המקור: (ישעיהו ג, ו) כִּי- יִתְפּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה-לָּנוּ וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזּאת תַּחַת יָדֶךָ: על פי פיסוק הטעמים קוראים שִׂמְלָה לְכָה. אבל אפשר לפרש גם כך: לְכָה, קָצִין תִּהְיֶה-לָּנוּ.

בברכה,
נסים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=41547
אבל...
אנה (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 20:56)
בתשובה לנסים ישעיהו

נכון, תודה. וגם להוסיף שאצל אבן שושן גם קיימת המילה לכָה במשמעות לך נא.
http://www.faz.co.il/thread?rep=41552
אבל...
יובל רבינוביץ (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 21:57)
בתשובה לנסים ישעיהו

דווקא ב''טלית של תכלת'' האחרון (http://www.faz.co.il/story_1977) צוטט:
שמות יח, כ: וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם וגו'.
http://www.faz.co.il/thread?rep=41557
אבל...
אנה (יום שלישי, 17/02/2004 שעה 23:24)
בתשובה ליובל רבינוביץ

הו הנה. אז זכרתי טוב. תודה יובל. בכל אופן, 'הזהרתָּה' שמופיע כאן בפסוק משמות מופיע כצווי, אם הבנתי נכון. הויכוח הוא על גוף שני עבר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=41600
אבל... חששתי שאסתבך...
נסים ישעיהו (יום רביעי, 18/02/2004 שעה 12:03)
בתשובה לאנה

בס''ד.

צודק יובל וצריך לשאול גם על 'אתהם', מה עושה כאן ה' במלה אותם (או אֹתם בכתיב חסר); יש בתורה עוד כמה מלים עם תוספת ה, אבל אלה חריגים ועל כל אחד מהם יש הסברים בתורה שבע''פ.

הכלל הוא ש-ה' כזאת מורה משהו נוסף על פשט הציווי או העצם אליו היא מתייחסת.

במקרה שלנו, בלי להאריך יותר מדי, הנה הסבר אחד והוא של המנחת שי:

והזהרתה. מלא ה''א בסוף תיבותא ולית כוותיה בקרי'. ובמדרש לקח טוב והזהרתה אתהם וגו' אלו עשרת הדברות ה' מן והזהרתה וה' מן אתהם:

פירוש: אין עוד מלה כזאת (והזהרתה) במקרא; המדרש אומר כי זה רומז לחמש הדברות הראשונות בעוד ה' של אתהם רומז לחמש דברות אחרונות (או להפך).

שורש העניין הוא בדברי משה קודם לכן:
טז כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹקִים וְאֶת-תּוֹרתָיו:

אומר לו יתרו, למד אותם וישפטו בעצמם.

בברכה,
נסים.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.