|
אבל... | |||
|
|||
בס''ד. הניתוח יפה ונכון אבל לא ידוע לי שיש במקורות 'הלכתה' במובן של הלכת. יש תופעה כזאת בספרי הראשונים אבל במובן אחר ונראה כמו שגיאת מעתיק שהחליף א' ב-ה' במלה ארמית (הלכתה במקום הלכתא). הנה פסוק לדוגמא: (שמות ג, י) וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ אֶל-פַּרְעה וְהוֹצֵא אֶת-עַמִּי בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם: לכה = לך נא. ואשלחך = אשלח אותך (בלי ה'). סיומת ה', יש וענינה יִדּוּע או העמקה; כגון מצרימה במקום למצרים וכדומה. לכה במשמעות לֵךְ, הנה המקור: (ישעיהו ג, ו) כִּי- יִתְפּשׂ אִישׁ בְּאָחִיו בֵּית אָבִיו שִׂמְלָה לְכָה קָצִין תִּהְיֶה-לָּנוּ וְהַמַּכְשֵׁלָה הַזּאת תַּחַת יָדֶךָ: על פי פיסוק הטעמים קוראים שִׂמְלָה לְכָה. אבל אפשר לפרש גם כך: לְכָה, קָצִין תִּהְיֶה-לָּנוּ. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
אבל... | |||
|
|||
נכון, תודה. וגם להוסיף שאצל אבן שושן גם קיימת המילה לכָה במשמעות לך נא. | |||
_new_ |
אבל... | |||
|
|||
דווקא ב''טלית של תכלת'' האחרון (דיון 1977) צוטט: שמות יח, כ: וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם וגו'. | |||
_new_ |
אבל... | |||
|
|||
הו הנה. אז זכרתי טוב. תודה יובל. בכל אופן, 'הזהרתָּה' שמופיע כאן בפסוק משמות מופיע כצווי, אם הבנתי נכון. הויכוח הוא על גוף שני עבר. | |||
_new_ |
אבל... חששתי שאסתבך... | |||
|
|||
בס''ד. צודק יובל וצריך לשאול גם על 'אתהם', מה עושה כאן ה' במלה אותם (או אֹתם בכתיב חסר); יש בתורה עוד כמה מלים עם תוספת ה, אבל אלה חריגים ועל כל אחד מהם יש הסברים בתורה שבע''פ. הכלל הוא ש-ה' כזאת מורה משהו נוסף על פשט הציווי או העצם אליו היא מתייחסת. במקרה שלנו, בלי להאריך יותר מדי, הנה הסבר אחד והוא של המנחת שי: והזהרתה. מלא ה''א בסוף תיבותא ולית כוותיה בקרי'. ובמדרש לקח טוב והזהרתה אתהם וגו' אלו עשרת הדברות ה' מן והזהרתה וה' מן אתהם: פירוש: אין עוד מלה כזאת (והזהרתה) במקרא; המדרש אומר כי זה רומז לחמש הדברות הראשונות בעוד ה' של אתהם רומז לחמש דברות אחרונות (או להפך). שורש העניין הוא בדברי משה קודם לכן: טז כִּי-יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת-חֻקֵּי הָאֱלֹקִים וְאֶת-תּוֹרתָיו: אומר לו יתרו, למד אותם וישפטו בעצמם. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |