פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=41809
אמריקניזציה ומחירי הלחם
גבי בחן (שבת, 21/02/2004 שעה 7:40)

יש קשר בין שרשרת הנושאים הנדונים, והיא, כפי שגם מתכוון כותב המאמר, קליטתנו ללא אבחנה את התרבות האמריקאית. התרבות האמריקאית היא קליטה מאד, זמינה, ויש בה, כבכול תרבות, חלקים טובים יותר ופחות, שמוצאים חן, ולפעמים גם תואמי אינטרסים, של שכבות או סקטורים שונים בכל עם, וגם אצלנו. ומהרבה בחינות, קורה לנו תהליך דומה לתהליך שעבר על עם ישראל מול ''המתייוונים'' - השאלה מה לקחת ומה ליזרוק, ואיך בכלל עושים סלקציה.
אני חושב שהדמוקרטיה האמריקאית בסך הכל היא מצויינת. החוקה שלהם ניפלאה. מערכות הבלמים והאיזונים שנוצרו במשך השנים בין שלש הרשויות מתפקדות היטב (מה שממש בהידרדרות אצלנו). לעומת זאת, התרבות האמריקאית היא שיטחית ומעודדת שיטחיות רבה. האמריקאים חיים ברמת חיים (מבחינת הרכוש) גבוהה, אך ברובם אינם מאושרים כלל. מדוע? כי הם חברה מפוררת ומתפוררת. אין קהילות (חוץ מקהילות אינטרנט שבמהותן הן לא בדרגות הקשר של קהילה מקומית או משפחה). המשפחות מתפוררות לרמת המשפחה הגרעינית וגם זו קיימת באופן זמני. הילד הולך לקולג' ונעלם מהבית למקום רחוק. יש לציין שגם גודלה של הארץ תורם להתפוררות. לעומת זאת, אצלנו, גם בגלל היותנו מדינה קטנה, הקהילתיות לפעמים צומחת. ביישובים, במישפחות. נוצרות חמולות. כל אלה הם דברים הנותנים לאדם משמעות קיומית, מעבר לזמן ולמקום. את אלה, שהם ערכים בסיסיים ביהדות (לא סתם לתפילה צריך מניין!) יכולנו לשווק - אם היינו מכירים בערכים אלה כערכים שעולים על ערכי התרבות האמריקאית. במקום לראות בכוכבי טלוויזיה בני 16 את התגשמות השאיפות (''סלבריטי'') אפשר וראוי שהחברה, והמדינה, תתן הערכה לאנשים מלומדים, ולא חשוב אם זה באוניברסיטה או במערכות הישיבות למיניהן.
וזה נושא לדיון ארוך - שאני מזמין את כולם לפתוח בו - ערך הקהילה בחברה המודרנית, או אם תירצו - מה משמעות מדינה יהודית - האם רק מדינת כל היהודים - או ''אור לגויים'' - ומה צריך להיות בדיוק אותו ''אור''

ועוד הערה קטנה על מחירי הלחם והתביעות במחירים פנטסטיים:
כל נושא הפיקוח על המחירים הוא שריד מזמנים אחרים. לא צריך פיקוח על המחירים. הדבר היחידי שנדרש הוא פיקוח על מונופולים - במיקרה זה ממגורות דגון שהם בעלי הרישיון היחידי לייבא גרעינים לארץ (היה על זה דיון ארוך במוסף הארץ פעם) ולדאוג שלא יהיה קרטל של תחנות הקמח. את השאר אפשר להשאיר לשוק החופשי.
עיניין התביעות העצומות, כמו של הזקנה שתבעה את מקדונלד, מהווה איזשהו מכשיר אמריקאי מוזר, בו בעצם העם ''מחזיר'' לעצמו חלק מריווחי החברות הגדולות, בדרך משפטית במקום ע''י קניית מניות. הבעיה היא שהתוצאה היא שמצד אחד אותו תובע הזוכה ועורכי דינו מתעשרים (שוב, מאד אמריקאי) ומצד שני מחירי הביטוח מאמירים לרמות עצומות, וכך ההון שוב ניגבה חזרה, אולי על ידי חברת ענק אחרת, מהמון העם, וכך פער ההכנסות רק גדל. ורבים מפסיקים לעשות ביטוח. הדוגמה הטובה היא הביטוח הרפואי. דווקא בישראל במשך שנים רבות יצר המחוקק אלטרנטיבה ראויה. למשל חוק הביטוח מתאונות דרכים קובע תעריפי ביטוח רכב (חובה) ומצד שני גבולות פיצוי על ידי המדינה - ללא קשר ל''מידת הצדק או האשמה''. דוגמא אחרת היא ביטוח בריאות ממלכתי כפי שקיים היום.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.