פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לדוד סיון, 04/05/04 11:08)

http://www.faz.co.il/thread?rep=45927
מהי האג'נדה של ראש ממשלה
אברהם שלום (יום שלישי, 04/05/2004 שעה 14:43)
בתשובה לדוד סיון

ודאי זכותו וחובתו של ראש הממשלה להחליט על פי מה שהוא מבין כטובת המדינה. אבל כדי להוציא לפועל את החלטתו הוא זקוק להסכמת ממשלתו ולבסוף לרוב בכנסת. מר שרון נמנע מלהביא את תכניתו לדיון בממשלה כמעט עד הרגע האחרון לפני צאתו לארה''ב. כל הדיונים על התכנית התקימו בגופים מחוץ לממשלה - יועצי ההסברה שלו ועורך דינו והמועצה לבטחון לאומי או יותר נכון ראשה. ממשלת ישראל היא ועדה שכל חבריה שוים וראש הממשלה ראשון בין שוים ולא כמו ממשלת ארה''ב אשר הנשיא הנבחר ממנה את שריה והם יועציו.

בפוליטיקה הישראלית מתיעצים השרים עם מפלגתם ולא רק חברי הסיעה בכנסת. חברי הסיעה לא נבחרו בבחירות אישיות כמו בפרלמנט הבריטי אלא נכללו ברשימה של המפלגה. הם רואים עצמם לכן קשורים להחלטות מוסדות מפלגתם - המרכז, הלשכה. ההנהלה - ולו מן הטעם שהם מבקשים להכלל ברשימה בבחירות הבאות.

מר שרון לא התיעץ עם הממשלה ועם סיעות הקואליציה. להפך הוא השאיר בסוד את פרטי תכניתו כמעט עד הרגע האחרון. אחר זאת חשש שלא יהיה לו רוב והחליט לקים משאל כדי לקשור את ידי חברי הסיעה. ההמור שלו נכשל. הוא ודאי רשאי עדין להחליט לדבוק בתכניתו ולהביאה להצבעה בכנסת. המצב החדש הוא כי חברי הכנסת של הלכוד לא יפחדו עוד להצביע נגדו.מר שרון מבין זאת. טומי לפיד אינו מבין זאת. אפיני למי שהתעשר בקלות ובמהירות לא בזכות המצאה או יזמה עסקית (אלא מזכיון שהעניקה לו המדינה אחרי שבגין מינה אותו למנכ''ל רשות השדור - כמעט על מונופול של טלביזיה בכבלים) - לחשוב שהוא מבין הכל בכל נושא ולצפות שאנשים יציתו לו בכניעות. עכשו הוא אומר כי חברי הלכוד הם מעוט קטן בעם. טומי לפיד לעמת זאת הוא רוב או מדבר בשם הרוב. איזו חוצפה וגסות רוח!

http://www.faz.co.il/thread?rep=45929
לפיד צודק
דוד סיון (יום שלישי, 04/05/2004 שעה 16:26)
בתשובה לאברהם שלום

ראה הודעה קודמת שלי (http://www.faz.co.il/thread_45878): מתפקדי הליכוד (=חברי הליכוד) הם רק כ-‏6% ממספר המשתתפים בבחירות. אם עוד ניקח בחשבון שבסופו של דבר השתתפו במשאל פחות מחצי המתפקדים הרי שיש לנו פחות מ-‏3%. עובדתית זה מיעוט קטנצ'יק.

הדבר היותר חשוב שאמרת הוא: אי שיתוף היועצים הבכירים שלו (שרי הממשלה) בתהליך קבלת ההחלטה על ''ההתנתקות,'' מחשש שלא יתמכו במהלך. הוא העדיף תהליך עוקף דמוקרטיה (דברי יחיאל גוטמן) ובסוף סונדל על ידי מיעוט ממצביעי הליכוד. הוא הימר ...... הימור פזיז, נכשל והפך לברווז צולע.

http://www.faz.co.il/thread?rep=45932
שרון לא צריך להתפטר
בננה ספליט (יום שלישי, 04/05/2004 שעה 16:45)
בתשובה לאברהם שלום

אין ממשלה דומה לדירקטוריון כמו שמדיניות בטחון או מדיניות לאומית לא דומה למדיניות הכלכלית של הדירקטוריון. מדיניות הדירקטוריון מוגבלת לפי חוקים וכללים קבועים ואילו הממשלה מייצרת מדיניות ומשנה חוקים מגבילים, באמצעות הכנסת, אם צריך.

ראש ממשלה כפוף לחוק, לכנסת ורק בסוף למפלגתו וכדי לשרוד פוליטית הוא חייב לשחק בכל המגרשים האלה נכון, לפי חוקי המשחק בכל מגרש ומגרש. אין משחק אחד צריך להפריע לשני, אלא שכדי לא ליצור התנגדות במגרש מסויים, ראוי לו לראש הממשלה ליצור רוב בכל מגרש.

אם שרון היה כושל בכנסת סביר להניח שיוזמת הנסיגה שלו היתה נידונה לכלייה. אלא שהוא לא הביאה עדיין לפני הכנסת, וגם סביר שיש לו רוב בה. מאחר שהוא הביא אותה רק למגרש רשומי הליכוד, יש לו בעיה בליכוד, אבל לא בכנסת. כלומר, שרון יכול לעשות ככל העולה על רוחו. אם הכנסת תאשר, מדינת ישראל תפעל ע''פ תוכניתו. תהיה לו רק בעיה במפלגה. אבל זו תהיה בעיה פרטית ''בתוך ביתו'' שאינה צריכה להשפיע על הכלל.

מקרה דומה, אבל בכל זאת שונה, היה מקרה אוסלו. קומץ אנשים בסתר החליטו לקדם הסכם שלום עם ארגון טרור ללא עבודה מכינה רצינית. רבין ופרס ''כפו'' זאת על המערך בהצבעת כנסת, בלי שהמצביעים למדו את הסוגיה לעומקה לפני כן, והצביעו בעד. המהלך היה מנוגד למצע המפלגה, אבל אף אחד בתוך המפלגה לא פצה פה והתנגד. כלומר, שינוי דפוסי פעולה פוליטית נעשו כמחטף והממשלה הצליחה להעביר את ההחלטה.

השינוי ששרון רוצה לאשר ולבצע נעשה מתוך ויכוח מפלגתי וציבורי רחב ותוסס. למעשה אין לאף אחד מה להסתיר. אבל כאן נכשל שרון בחוסר אקטיביות וחוסר אפקטיביות בהפצת מישנתו החדשה. אף שלמעשה היה לו מספיק זמן להערך ולפעול, הוא הזדרז ל'תקוף' את גרעין ההתנגדות החזק ביותר - ביתו הפוליטי. אינני יודע למה הוא מיהר למשאל בתוך מפלגתו, בהנחה שהוא אכן היה זקוק לאישור של אלה ששלחו אותו על מצע מסויים. שרון היה צריך להניח לזמן ולאנשיו לעשות את שלהם, בויכוח ציבורי עמוק ומקיף, ובכך להגיע ליותר מצביעי ליכוד. גם שינוי טראומטי של מדיניות צריך לחלחל ולדגור כמעא עד שהאנשים משלימים עם השינוי. שום דבר לא איים על עורפו, שהרי התהליך, ע''פ הצהרתו, אמור היה להסתיים בסוף 2005. הבחירות בארה''ב הן ב-נוב' 2004. אם שרון היה מרחיק המשאל עד לקיץ, יתכן ויותר רשומי ליכוד היו הולכים איתו.

כעת לאחר ששרון יצר לעצמו בעיה בביתו, הוא ייערך לעקוף את המכשול במשהו דמוי יציאה מלאה, שתהיה יציאה מלאה בתחפושת של יציאה חלקית, כפי שכבר פורסם בעיתונות. בסופו של דבר, שרון יגיע למטרתו, אם כי בדרך עקלקה שתהיה גם יעילה פחות.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.