פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לרמי נוידרפר, 03/06/04 17:13)

http://www.faz.co.il/thread?rep=48071
יותר ברור וחד משמעי מזה לא יכול להיות
רמי נוידרפר (יום חמישי, 03/06/2004 שעה 17:30)
בתשובה לרמי נוידרפר

וזוהי כמובן החלטה של מועצת הביטחון ,שהתקבלה פה אחד בתמיכת ארה''ב. יש הרבה החלטות של העצרת הכללית ברוב עצום נגד ההתנחלויות. אני אצטט:
Determines that all measures taken by Israel to change the physical character, demographic composition, institutional structure of status of the Palestinian and other Arab territories occupied since 1967, including Jerusalem, or any part thereof, have no legal validity and that Israel's policy and practices of settling parts of its population and new Immigrants in those territories constitute a flagrant violation of the fourth Geneva convention relative to the protection of civilian persons in time of war and also constitute a serious obstruction to achieving a comprehensive, just and lasting peace in the Middle East.

calls upon the government and people of Israel to rescind those measures, to dismantle the existing settlements and in particular to cease, on an urgent basis, the establishment, construction and planning of settlements in the Arab territories occupied since 1967, including Jerusalem.

Calls upon all states not to provide Israel with any assistance to be used specifically in connection with settlements in the Occupied Territories.

http://www.un.org/documents/sc/res/1980/scres80.htm

http://www.faz.co.il/thread?rep=48079
ולעומת זאת..
אבי גולדרייך (יום חמישי, 03/06/2004 שעה 20:08)
בתשובה לרמי נוידרפר

החלטת ועידת פריס 1919 מגדירה את פלסטינה כ:

The land area extending from Egypt in the south of Syria in the north and from the Mediterranean sea far across to arabia and irak

ובקצרה החלטת ועידת פריס מגדירה את פלסטינה ככברת הארץ
המשתרעת על ישראל דהיום כולל ירדן.
החלטת חבר הלאומים הוסיפה והגדירה כי
''The league of Nations would recognize Paletestine as a
Jewish state as soon as itis jewish state in fact''

וזוהי החלטת חבר הלאומים שקדם לאום, והחלטותיו מחייבות
לא פחות מהחלטות שנתקבלו בקולות של רוב אנטי ישראלי
שמורכב ממדינות העולם השלישי, איסלם, קומוניסטיות ועוד.

בא נניח נוידרפר שמחר יהיה רוב להחלטת או''ם שתל אביב הינה
אדמה כבושה ומשפחתך שיושבת בתל אביב תכנס להגדרה של משפחת פשע.
כיצד תתמודד עם החלטה כזו? תקבל אותה כפשוטה? תתנכר לה?
תעזוב את תל אביב ? מעניין אותי כיצד תתמודד , ענה בבקשה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48080
לך תבנה אתה מדינה עם ''החלטות או''ם''
חיסור וחיבור (יום חמישי, 03/06/2004 שעה 20:10)
בתשובה לרמי נוידרפר

מאז שיש 70 קולות מוסלמיים בעצרת האו''ם אין שום משמעות מחייבת להחלטותיה. כל ההחלטות מכורות מראש. החלטות או''ם זה כמו החלטות הסתדרות. הן דואגות לסקטור המצביע עצמו ומתעלמות מהבעיות האמיתיות בשטח. וגם הן לא מקויימות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48081
אז ההתנחלויות חוקיות או לא
אבי גולדרייך (יום חמישי, 03/06/2004 שעה 20:24)
בתשובה לחיסור וחיבור

את כותב דבר והפוכו.
מצד אחד מצהיר בגאון כי החלטות האום שוות ל...ת
ומצד שני מביא החלטות או''ם כראיה שההתנחלויות לא חוקיות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48082
תן לי להסביר לך את זה לאט לאט
חיסור וחיבור (יום חמישי, 03/06/2004 שעה 20:34)
בתשובה לאבי גולדרייך

החלטות האו''ם שוות לתחת ומכאן שאין ערך לקביעתן שההתנחלויות לא חוקיות. עכשיו הבנת?
(ולפעם הבאה אל תכניס לי מילים שלא אמרתי בכוח)

http://www.faz.co.il/thread?rep=48290
יותר ברור וחד משמעי מזה לא יכול להיות
יניב ויסמן (יום ראשון, 06/06/2004 שעה 12:57)
בתשובה לרמי נוידרפר

זהו עיוות של החלטות האו''ם 242 ו-‏338 עליהם מתבססים ההסכמים בין ישראל למדינות ערב, הסכמי קמפ-דייוויד והסכם נוספים אחרים, אשר גם עליהם חתומה ארה''ב.

והנה ציטוט של פרופ' יוג'ין ו' רוסטאו (Rostow), דיקן הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת ייל, היה תת-מזכיר המדינה של ארה''ב מ- 1966 עד 1969, והמנסח של החלטה 242:

''החלטה 242 התקבלה אחרי מלחמת ששת הימים ב- 1967, וקבעה תבחינים לעשיית שלום בין הצדדים לסכסוך; החלטה 338, שנתקבלה אחרי מלחמת יום הכיפורים ב- 1973, הפכה את החלטה 242 להחלטה מחייבת מבחינה משפטית, והיא מורה לצדדים למלא אחריה מיד. למרבה הצער, הבלבול חוגג גם ב''חלונות הגבוהים'', בנוגע לכל מה שדורשות החלטות אלו.

מדינות ערב העמידו פנים מאז 1967 ששתי ההחלטות הנזכרות ''מעורפלות'', ושניתן לפרשן בצורה ההולמת את שאיפותיהן. כמה אנשי ממשל אירופים, רוסים ואפילו אמריקנים, אִפשרו לדוברים הערבים, בציניות, להשלות את עצמם ואת עמיהם – גם בלי להזכיר את דעת-הקהל במערב – בנוגע למשמעות ההחלטות. גם בין העיתונאים האמריקנים מקובל לכתוב כי החלטה 242 ''מעורפלת במתכוון'', כאילו שני הצדדים חופשיים להסתמך על הפרשנויות שלהם ביחס להוראותיה העיקריות.

אין דבר רחוק יותר מן האמת. החלטה 242, שאנוכי, כתת-מזכיר המדינה לעניינים מדיניים בין 1966 ל- 1969, סייעתי לניסוחה, קוראת לצדדים לעשות שלום, והיא מרשה לישראל לנהל את השטחים שכבשה ב- 1967 עד שייכון ''שלום צודק ובר-קיימא במזרח התיכון''. כאשר שלום כזה ייכון, ישראל תידרש לפנות את כוחותיה המזוינים מ''שטחים'' שכבשה במלחמת ששת הימים – לא מן ''ה''שטחים, וגם לא מ''כל'' השטחים, אלא מחֵלק מהם; שטחים אלה כללו אז את מדבר סיני, את הגדה המערבית, את רמת-הגולן, את ירושלים המזרחית ואת רצועת עזה.

זכות ההתיישבות של היהודים בא''י שממערב לנהר הירדן
אינה ניתנת לערעור
את השאלה הלוהטת של ההתנחלויות הישראליות בגדה המערבית בתקופת הכיבוש יש לראות מזווית-ראייה זו. המנדט הבריטי הכיר בזכותו של העם היהודי ל''התיישבות צפופה'' בארץ, כלומר, בכל שטח המנדט. נקבע כי ייתכן ש''תנאֵי המקום הקיימים'' יחייבו את בריטניה הגדולה ''לדחות'' או ''לעכב'' התיישבות יהודית בשטח שהוא עכשיו ירדן. הדבר נעשה ב- 1922, אבל זכות ההתיישבות של היהודים בארץ-ישראל שממערב לנהר הירדן, כלומר בישראל, בחבלי יהודה ושומרון, בירושלים וברצועת עזה, לא ניתנה לערעור. זכות זו מעולם לא בוטלה, וגם לא ניתן לבטלה אלא במסגרת הסכם שלום מוכר בין ישראל לשכנותיה. וייתכן שגם לא במקרה כזה, נוכַח סעיף 80 של מגילת האו''ם, ''הסעיף הפלשתינאי'', שקבע כי ''לא יתפרש דבר מדברי הפרק הזה כאילו הוא בא לשנות שינוי כלשהו בזכות מזכויותיהם של מדינות או עמים כלשהם, או בתנאיהן של התעודות הבינלאומיות הקיימות''.

ממשלות מסוימות נקטו עמדה לפיה ההתנחלויות היהודיות בחבלי יהודה ושומרון הן בלתי-חוקיות על-פי אמנת ז'נבה מ- 1949, העוסקת בזכויותיהם של אזרחים הנמצאים תחת כיבוש צבאי, בנימוק שאמנה זו אוסרת על הכובש להציף את השטח הכבוש באזרחיו. הנשיא קרטר תמך בעמדה זו, אבל הנשיא רייגן חלק על דעתו, ואמר במפורש כי ההתנחלויות חוקיות, אלא שיש לעכב הקמת התנחלויות נוספות מפני שהן מהוות מכשול לתהליך השלום.

אולם כמה אמירות ומעשים של ממשל הנשיא בוש (האב) בשאלה הערבית-ישראלית, ובייחוד נאומו ההרסני של מזכיר המדינה ג'יימס בייקר ב- 22 במאי 1989, הסגירו דחף עז להתחמק מן ההחלטות כפי שנדונו וכפי שאומצו לאחר ויכוחים, ולהעניק לערבים את כל השטחים שבין קווי 1967 לבין נהר הירדן, לרבות ירושלים המזרחית. ממשל בוש (האב) ראה כנראה בחבלי יהודה ושומרון וברצועת עזה שטח ''זר'', שלישראל אין כל תביעה ביחס אליו.

אלא שליהודים עומדת הזכות להתיישב שם בדיוק כשם שיש להם זכות להתיישב בחיפה. חבלי יהודה ושומרון ורצועת עזה מעולם לא היו חלק מממלכת ירדן, וניסיונה של ירדן לספח חבלים אלה לא הוכר בעולם, והיא כבר זנחה אותו. שני חבלי ארץ אלה הם חלק משטחי המנדט שעדיין לא הוקצו לירדן, לישראל או למדינה כלשהי, והם נושא לגיטימי לוויכוח.

זכות ההתיישבות של היהודים בחבלי יהודה ושומרון הואצלה להם על-ידי אותם הסעיפים של כתב-המנדט שמכוחם התיישבו היהודים בחיפה, בתל-אביב ובירושלים לפני הקמת מדינת ישראל. כתב-המנדט על ארץ-ישראל נבדל במובן חשוב אחד משאר כתבי המנדט של חבר הלאומים, שהיו משטרי נאמנות למען האוכלוסייה המקומית. כתב-המנדט על ארץ-ישראל מכיר ב''קשר ההיסטורי בין העם היהודי ובין ארץ-ישראל, המשמש יסוד לבנות מחדש את ביתו הלאומי בארץ הזאת'', והוא נועד לשם:

ייסוד בית לאומי לעם היהודי בארץ-ישראל, בתנאי מפורש שלא ייעשה שום דבר אשר יפגע בזכויותיהן האזרחיות והדתיות של העדות הבלתי יהודיות הנמצאות בארץ, או במעמדם הפוליטי של היהודים וזכויותיהם בכל ארץ אחרת.''

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.