פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=48661
גנבה טבועה בגנים וצרובה בתודעה
אורי מילשטיין (שבת, 12/06/2004 שעה 10:51)

גניבה היא אסטרטגיית שרידות מקובלת וכמוה גניבת רעיונות. מכיוון שהדבר טבוע בגנים או צרוב בתודעה, אין דרך למנוע זאת לחלוטין. הדיון המפורסם ביותר בהיסטוריה בענין זה היה בין ניוטון לליבניץ במאה ה-‏17 על פיתוח החשבון האינטגראלי. ואגב, שניהם ''גנבו'' את רעיונם מארכימדס מבלי שנתנו לו קרדיט, כי הוא כבר נרצח מזמן על ידי חייל רומאי. זה הטעם שפרופסורים מכריחים סטודנטים למלא את עבודותיהם במראי מקומות ומראי מקורות. אבל כשהסטודנטים נעשים פרופסורים הם את שוכחים בדרך כלל את תלמודם וגונבים רעיונות מאחרים.

ההבדל בין תרבויות הוא במצח הנחושה של הפרופסורים ושל המרצים הבכירים. בישראל מצחם נחושה מאוד ולכן מקוריותם דלה. דלות האקדמיה והאינטלקטואלים בישראל היא אחד הטעמים לקריסתה של חברתנו ולהדרדרותה של מדינתנו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48664
סביר ביותר. אכן, הגניבה במצח נחושה
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 11:19)
בתשובה לאורי מילשטיין

כאילו באקט הגניבה הם מחוקקים חוק כללי - גנוב!

http://www.faz.co.il/thread?rep=48667
בוא נעשה קצת סדר בדברים
סתם אחד (שבת, 12/06/2004 שעה 11:53)
בתשובה למיכאל מ. שרון

הפלגיאריזם הוא הונאה אך לא פשע ואין לבלבל אותו גם עם הפרת זכויות יוצרים. אתה מגזים בשימוש בפלגיאריזם כשיש פרקטיקות כתיבה רבות שמשתמשות בו בהכרח כמו עיבוד של יצירה מקורית.

חיזוק האתיקה המקצועית, ולאו דווקא ההגדרות המשפטיות, הוא חיוני בהקשר זה. שקר הוא דוגמא טובה להבדלים בין מוסר וגם אתיקה מקצועית, לבין משפט. שקר איננו עבירה על החוק אלא בנסיבות מסוימות כמו עדות שקר, הונאה או התחזות. אבל שקר ככלל נחשב לפְּסוּל מוסרי, ולעבירה אתית באתיקות מקצועיות שונות. ושמתם לב שהוא לא אסור בעשרת הדיברות? רק הדחה לשקר (''לא תענה ברעך עד שקר'').

http://www.faz.co.il/thread?rep=48683
עבירה על זכויות יוצרים, בוודאי ללא איזכור המקור, הינה עבירה פליל
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 12:51)
בתשובה לסתם אחד

ית, ומוגדרת בקוד הפלילי. זהו פשע, והשאלה בכל מקרה ספציפי הינה חומרתו (דבר הקובע את חומרת העונש).

גניבת קניין אינטלקטואלי, למשל גניבת קונספט או העתקה, אינה עקרונית שונה מבחינת החוק הפלילי, מגניבת רכב.

אלא שיש בעיות פרקטיות באכיפת החוק הזה, ולכן קהיליות שונות מציבות אותו ככלל אתי במסגרת הקוד האתי שלהם.

אשר להונאה, כאן יש סוגים שונים, כגון לקיחת דבר במרמה, שהינה עבירה פלילית ברת עונשין, ועד שקר לבן - כגון החמאה לבחורה מכוערת על יופייה - שאינו עבירה פלילית.

אך שוב, הכל לפי המקרה הספציפי. במקרה שמחמאה כזאת (ומצגים אחרים) נעשית למטרת הוצאת כספים בהיקף ניכר מאותה בחורה ללא מתן תמורה ממשית, או אז יש כאן עבירה פלילית.

גם ''לא תגנוב'' הינו חוק מוסרי, שהינו במקביל - חוק פלילי, תוך הפרטה לקטגוריות ספציפיות של גניבה.

חז''ל מכל מקום, נתנו בתורה שבעל פה, לעניין זכויות יוצרים מעמד מכריע (למשל - ''המביא דברים בשם אומרם, מביא גאולה לעולם'')

ראה מאמרי: מוסר, חוק, אמת ומנהג
פנייה לנפגע מהפרת זכויות יוצרים
ראה גם מאמרי באתר של יואב יצחק אודות קניין רוחני והמצאתיות (כולל הניספחים)

http://www.faz.co.il/thread?rep=48678
סביר ביותר. אכן, הגניבה במצח נחושה
אורי מילשטיין (שבת, 12/06/2004 שעה 12:40)
בתשובה למיכאל מ. שרון

ואם זה חוק כללי, אז זאת אינה גניבה אלא נורמה!

http://www.faz.co.il/thread?rep=48734
אכן. מצח הנחושה הופך את הגניבה מעבירה - לנורמה שוררת
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 23:00)
בתשובה לאורי מילשטיין

ומעצים את הפרקטיקה הגנבנית ביד רמה בכל תחומי הרוח, האינטלקט, והתרבות בישראל. מכיוון שאלה מתווים את האקלים הכללי בתחומים מוסדיים רבים אחרים, הרי שנורמת החמס, הנגיסה והנכוס של קניני הזולת גולשת הלאה והלאה. מי אמר שאין במרחבי ההנהגה, הכלכלה, ובצמתות הכוח בישראל, וכן במרחב ההוויה הישראלית - בעייתיות?

http://www.faz.co.il/thread?rep=48672
גנבה טבועה בגנים וצרובה בתודעה
יוסי דר (שבת, 12/06/2004 שעה 12:19)
בתשובה לאורי מילשטיין

ככל שהדבר נוגע לאקדמיה המשפטית (לפחות) - הבעייה הקריטית היא הפחד לחרוג מן השורה.
פרופסור למשפטים כי ישמיע תובנה שאינה ערבה לאוזנם של נותני הטון - נדון להיות מצורע או להחשב תמהוני עד אחרון ימיו.
אבל הבעייה חמורה בהרבה: רוב רובם של אנשי האקדמיה המשפטית לעולם לא יודו בעדריותם - כיוון שהם גישרו על הדיסוננס, ועתה הם מאמינים באמונה שלמה בדרכם.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48686
מר דר,מר דר, אבל
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 13:05)
בתשובה ליוסי דר

קיימת בישראל גם פסיקה מעולה בנושא זכויות יוצרים, למשל השופט ישעיהו שנלר


http://www.faz.co.il/thread?rep=48692
מר דר,מר דר, אבל
יוסי דר (שבת, 12/06/2004 שעה 13:39)
בתשובה למיכאל מ. שרון

לעניין הפרת זכויות יוצרים כדאי אולי לערוך הבחנה בין מי שמפר זכויות - בדרך של העתקה נטו - כדי להפיק רווחים כספיים, לבין מי שאמנם מעתיק רעיון מזולתו אך משתמש בו כנדבך לבנות עליו רעיונות משלו וכך לפתח את התחום שבו הוא עוסק.
גם הפסיקה ערה לחשיבות ההעתקה לצורך פיתוח נוסף.

אומר השופט טירקל:

''בבואנו להגן על היצירה המקורית יש לתת את הדעת גם על כך שהגנה מוגברת יתר על המידה עלולה לבלום התפתחות תרבותית וחברתית, הסומכת על הישגי העבר. מטבע הדברים, פריצת דרך או התקדמות המשרתת את החברה נובעת מהישגיהם היצירתיים של יחידים הסוללים את הדרך תוך הנחת אבן על אבן''

http://www.faz.co.il/thread?rep=48695
שתי נקודות: 1) מרכזיות הקונספט ה''מושאל'' בעבודה ה''חדשה''
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 14:56)
בתשובה ליוסי דר

כאשר הקונספט המושאל הינו במוקד העבודה החדשה של המשאיל, והמשאיל רק הוסיף כמה הבחנות שוליות, הרי שכאן עולה למוקד אקט הגניבה, יותר מהשיקול המקזז אותו של ''התפתחות רעיונית''. שהרי 90 אחוז למשל מההתפתחות הרעיונית הזאת בוצעה כבר על ידי מקדם הרעיון המקורי, ושואל הרעיון נהנה כאן מטובין שלא כדין, כגון קידום, העלאת שכר, רווחים מספר המבוסס על אותו קונספט, וכיוצא בזה. על כן נהוג במקרה כזה לתגמל את יוצר הקונספט המקורי, למשל על ידי ציון שמו על התרומה החדשה, ומתן קרדיט אחר. על אחת כמה וכמה כאשר לא מדובר בקונספט יחיד, אלא במערכת של רעיונות שפותחה בעמל רב על ידי היוצר המקורי.
כאן, כאשר מערכת רעיונות זאת הינה רוב רובה של העבודה ה''חדשה'', ולא ניתן כל קרדיט למקור, הרי שנשלל מהיוצר המקורי פרי עמלו, ואין כאן הבדל בין חמיסה כזאת ובין חמיסת רכוש אחר למטרות רווחים במימדים שונים, רכוש שהושג בעמל.

לכן היה על כבוד השופט טירקל למקד יותר את דבריו, במקום לדבר על קטגורייה כללית של ''הגנת יתר''. זו אם כן דוגמא לפסיקה רעה, הגולשת לרטוריקה נשגבת אודות ''התפתחות תרבותית וחברתית'' במובן זה שהינה רב משמעית ולא ממוקדת, ועשוייה לטהר שרצים בחסות רטוריקה נישגבת אודות ''התפתחות התרבות''. וזאת אף כאשר למטרת התפתחות התרבות לא מתחייב כלל מעשה נבלה שכל עיקרו רווחים שלא בדין מטעם מבצע העבודה החדשה.

2) והרי עליך לזכור שהגנת היצירה המקורית באקדמייה כוללת גם את איזכור המקור. אין שום סתירה בין פיתוח מבוסס קונספט של אחר, ובין איזכור שמו ומתן קרדיט לו במסגרת היצירה החדשה, והדבר מתחייב על פי האתיקה האקדמית. שוב, כבוד השופט הניכבד עקף לגמרי סוגייה זאת, של אי מתן קרדיט למקור. האם בכוונתו לאמר שלמען ''התפתחות חברתית ותרבותית'' ראוי לעיתים לא לתת קרדיט למקור? ואף על פי כן, ניסוחו הכולל מחליק על אפשרות כזאת ועשוי להצדיק כל נבלה בשם ''התפתחות חברתית ותרבותית'', אף אם הנבלה הזאת לא מתחייבת כלל לשם התפתחות כזאת, וכל עיקרה של הנבלה הוא רווחים של מבצעה על חשבון היוצר המקורי.

ונקודה נוספת:

3) לעיתים יש אקטים פליליים ועברייניים נילווים העשויים להתלוות לגזילת זכויות יוצרים, בפרט כשמדובר בחומר בהיקף גדול העשוי לשאת פירות כספיים ואחרים נירחבים. אקטים עברייניים כאלה הינם למשל, הכפשת המקור, נישולו (למשל מזכויות פנסיה או מקביעות בעבודה, פיטורין בעילות שקר, פגיעה בשמו הטוב באופן הפוגע באפשרות פרנסתו וכד'); הסתה כנגדו; הוצאת דיבה קשה; אישפוז פסיכיאטרי במצגי שווא תוך שיחוד הפסיכיאטר המחוזי; או אף לעיתים שיסוי בריונים בו או גורמי פשע אחרים, וכיוצא בזה.

אלה עשויים ללבוש תכופות צורות חמקניות, ולכן יש כאן צורך לעיתים בחקירה ואיסוף עדויות משטרתיים, והנושא עשוי איפוא לא להתמצות במגוון היבטיו בתביעה אזרחית רגילה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48700
שתי נקודות: 1) מרכזיות הקונספט ה''מושאל'' בעבודה ה''חדשה''
יוסי דר (שבת, 12/06/2004 שעה 15:53)
בתשובה למיכאל מ. שרון

אין צורך שהשופט ימקד את דבריו - אם הדבר לא דרוש להכרעה בסוגיה המונחת על שולחנו.
דברי השופט מבהירים - כפי שמבהיר גם החוק - שזכויותיו של יוצר ביצירתו אינן מוחלטות, ומולן יש ערכים נוספים שיש לשקלל ביניהם.

לעניין קרדיטים למקור בעבודות אקדמיות, אם הדבר מצוי כל כולו בתחום האתיקה האקדמית, ואינו חורג לכיוון עוולות נזיקיות - דעתו של השופט איננה עדיפה על דעתך.

אשר לעבירות פליליות או עוולות נזיקיות המתלוות להפרה של זכויות יוצרים - העבירות או העוולות הללו עומדות על רגליהן הן, והמניע לביצוען (למשל, כדי לטשטש את עצם ההפרה) - איננו רכיב של העבירות או העוולות הללו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48701
עניין הקרדיטים למקור כמעט בהכרח כרוך בעוולות נזיקיות
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 16:46)
בתשובה ליוסי דר

כגון אובדן פירות עבודתך, אובדן קידום ושכר, הזמן והמאמץ שהושקע וכיוצא בזה.
אין זה עניין כה ערטילאי של יוקרה גרידא, ואף יוקרה אגב, או אובדנה, כרוכים תכופות בעוולות ניזקיות שניתן בנקל להמחישם משפטית.

כך, אם מישהו כתב ספר המבוסס על מערכת מושגית שפיתחת, בלי לתת לך קרדיט, הרי שמן הדין שיפצה אותך בחלק מרווחי הספר הזה, או שייתן לך בפומבי קרדיט ויאזכרך, בדומה למקרה של הפקת סרט המבוסס על ספר בלי לתת קרדיט לכותב הספר, כאשר מתחייב לתגמל את הסופר המקורי בחלק מרווחי הסרט.

הנושא של עוולות נזיקיות הינו איפוא בלב ניכוס מוצר אקדמי.

אין איפוא דבר כזה ''מצוי כולו בתחום האתיקה האקדמית'' בבחינת תחום לא שפיט.אלא שהנושא של אתיקה בא למזער היקף וטיב עבירות כאלה בקהיליות מסויימות, בבחינת טיפול מונע וממזער. זוהי מעיןבקרה חברתית של לחצים חברתיים, למזעור תופעה פלילית מסויימת, אך נורמות אלה אינם באות כתחליף לרשות המשפטית. זאת ממש כשם שהנורמה החברתית ''גניבה היא פסול מוסרי'' אינה באה כתחליף לשימוש בחוק במקרים של גניבות. האתיקה האקדמית במקרים רבים אינה כמעט מאפשרת טיפול אפקטיבי בדיעבד בעבירות כאלה לאחר שכבר נעשו, ולכן דעתו של השופט, בבחינת מתפעל החוק כלפי עבירה שנעשתה כבר, בהכרח עדיפה על דעתי, שכן מרכזי בה הרכיב של אכיפה.

אשר לעבירות והעוולות המתלוות, הרי שאף אם הם עומדות על רגליהן, בבחינת קטגוריות וסעיפי הרשעה ניבדלים מנושא זכויות יוצרים לכאורה, עדיין הם שייכים לאותה מסכת נסיבתית, למשל ספציפית מבחינת מהות הכוונה הפלילית והמניע. יש להבין שבנושאי עבירות חמקניות למדי, הרי שהכוונה הפלילית והמסכת של גניבת וניכוס זכויות יוצרים הינם פתיל המאחד אותם.

אשר לכך שזכויות של יוצר ''אינם מוחלטות'', הם עדיין מוחלטות במובן זה שנישול יוצר מזכויותיו הינה עבירת קניין. הכוונה ב''חוסר אבסולוטיות'' היא בתחומי הביניים של שיתוף אחרים, אך לא בקצה הרצף של נישול היוצר מזכויותיו. כך למשל, בדומה, יכולה רשות מוניציפלית למשל להפקיע זכויות קניין של אדם (מבנה השייך לו) לצורך סלילת כביש, למען תועלת הציבור, אך עדיין היא מחוייבת לפצותו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48705
עניין הקרדיטים למקור כמעט בהכרח כרוך בעוולות נזיקיות
יוסי דר (שבת, 12/06/2004 שעה 18:01)
בתשובה למיכאל מ. שרון

לעניין הקרדיטים, אין מחלוקת על כך, שלכל יוצר ישנה זכות מוסרית - המעוגנת בחוק ושהפרתה מהווה עוולה נזיקית בת פיצוי - ששמו ייקרא על יצירתו.

להלן הסעיף הרלוונטי בפקודת זכויות יוצרים:

4א. זכות מוסרית

(1) מחבר זכאי ששמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה המקובלים.

(2) מחבר זכאי שלא ייעשה ביצירתו כל סילוף, פגימה או שינוי אחר, או כל פעולה שיש בה משום הפחתת ערך ביחס לאותה יצירה, העלולה לפגוע בכבודו או בשמו של מחברה.

(3) פגיעה בזכות לפי סעיף זה היא עוולה אזרחית, והוראות פקודת הנזיקין [נוסח חדש] יחולו עליה.

(4) זכותו של מחבר לפי סעיף זה לא תהיה תלויה בזכותו החמרית באותה יצירה, והיא תעמוד לו אף לאחר שזכות זו, כולה או מקצתה, הועברה לאחר.

(5) בתביעה לפי סעיף זה זכאי המחבר לפיצויים בסכום שיקבע בית המשפט לפי נסיבות המקרה, אף אם לא הוכיח נזק ממון; הוראה זו לא תגרע מסמכות אחרת של בית המשפט לפי פרק ה' לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

http://www.faz.co.il/thread?rep=48709
עניין הקרדיטים למקור כמעט בהכרח כרוך בעוולות נזיקיות
יוסי דר (שבת, 12/06/2004 שעה 18:19)
בתשובה למיכאל מ. שרון

כדאי להוסיף ולהבהיר, שזכויות היוצרים אינן על רעיון - יצירתי ככל שיהיה - אלא על אופן הביטוי שלו.

בעבר התעורר דיון בפא''צ בעניין של העתקת מתכון להכנת קפה.
ובכן, הפרת זכויות היוצרים התבטאה לא בהעתקת הרעיון איך מכינים קפה מסויים, אלא בהעתקת הטקסט של אופן ההכנה.
כלומר, אם המעתיק היה לוקח את הרעיון ומלביש עליו טקסט שונה מהטקסט המקורי - לא היתה בכך משום הפרת זכויות יוצרים.

ובהקשר לקרדיטים בעבודות אקדמיות, איזכור עבודה או יצירה אקדמית - ללא העתקתה - אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים (אם כי ייתכן שאיזכור היצירה - ללא שם מחברה - יהווה עבירה אתית אקדמית).

http://www.faz.co.il/thread?rep=48716
תודה, אך האם אינך מערבב זכויות יוצרים עם קופירייטס?
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 19:16)
בתשובה ליוסי דר

אלה שתי דברים שונים. כך, חברות סרטים חויבו בפיצוי למחבר שהישאילו מספרו את *הרעיון* והקונספטים הכלליים של העלילה, אף ששמות הגיבורים שונו, ובתסריט ניכתבו נוסחים אחרים מבספר.

כנ''ל גם לגבי פטנטים - מדובר בזכויות יוצרים על הרעיון ולא על האופן הספציפי והשימוש במילים בו הוא הרעיון מנוסח. למעשה, אין כאן כלל שאלה של ניסוח מילולי של הרעיון, אלא מימושו הקונקרטי במוצר מסויים.

שינוי הלבוש המילולי משנה לגבי העתקה (קופירייטס) אך אינו משנה לגבי ניכוס רעיון.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48717
תודה, אך האם אינך מערבב זכויות יוצרים עם קופירייטס?
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 19:22)
בתשובה למיכאל מ. שרון

''איזכור עבודה או יצירה אקדמית - ללא העתקתה - אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים (אם כי ייתכן שאיזכור היצירה - ללא שם מחברה - יהווה עבירה אתית אקדמית)''.

רעיון המופיע בעבודה אקדמית ללא איזכור מקור אחר מאשר מחבר המאמר, אינו בבחינת איזכור בעלמא, אלא בבחינת אקט של ניכוס הרעיון תחת שמו של כותב המאמר.

הדבר אינו שונה מסרט ה''משאיל'' רעיון של סופר, הן מבלי לאזכרו והן מבלי לתת לו פיצוי מתאים. או מסחיבת פטנט מאחר והוצאתו תחת שמך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48723
הגדרה רחבה יותר לקופירייטס כוללת גם את
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 20:25)
בתשובה למיכאל מ. שרון

''התחושה והמראה'' של היצירה, מעבר לביטויים ספציפיים.

http://www.davismccownlaw.com/articles/a-ip.htm

Copyright protection is limited to the *expression* of an idea. Copyrights can not protect raw ideas removed from their expression. For instance, a programmer could write a computer program which forecasts the weather based on current weather information. Another programmer could see the program and decide to create and sell her own version. So long as she does not copy the actual code created by the first programmer, or the *''look and feel'' of the program itself*, the second programmer is free to use the ''idea'' of a weather forecasting program to create

עבירות קופירייטס הינם עבירות פליליות לכל דבר, ראו הדוגמא הבאה

http://www.faz.co.il/thread?rep=48724
The Truth About Plagiarism
סתם אחד (שבת, 12/06/2004 שעה 20:30)
בתשובה למיכאל מ. שרון

http://www.law.uchicago.edu/news/posner-r-plagiarism...

The Truth About Plagiarism
It's usually a minor offense and can have social value
Richard A. Posner
Newsday (New York)
May 18, 2003

Richard A. Posner is a judge on the U.S. Court of Appeals for the Seventh Circuit, based in Chicago, and a senior lecturer at the University of Chicago Law School.


http://www.faz.co.il/thread?rep=48726
אך לא מדובר בהעתקה גרידה, אלא בניכוס מסכת רעיונות או גוף ידע
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 20:42)
בתשובה לסתם אחד

תוך גרימת נזק ליוצר.

תקדים פסיקתי: עבירה פלילית ברת עונשין
זכויות יוצרים חלות גם לגבי נכוס גופי ידע או מיצבורי ידע

http://www.faz.co.il/thread?rep=48727
The Truth About Plagiarism - נזק ממשי ואובדנים ליוצר
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 20:58)
בתשובה לסתם אחד

unlike real theft, it is not a crime. If a thief steals your car, you are out the market value of the car; but if a writer copies material from a book you wrote, you don't have to replace the book

טעות - בהתייחס לפסקה הבאה ה''מוכיחה'' שפלגיאריזם שונה מגניבת רכב, ולכן אינו בבחינת פשע: כאשר מישהו מעתיק חומר מספר שכתבתי, הרי שהוא גורם לי בכך נזק ממשי ואובדן קניין ממשיים, שכן התחליף המועתק ממני עשוי להוריד את כמות הקונים והקוראים לספרי. באנלוגיה לגניבת מכוניתי, הרי כאן הוא גורם לי פיחות ערך הקניין, ולעיתים טוטל לוס. כך גם לגבי עבודה אקדמית - אם מישהו מפרסם חומר שלי תחת שמו, הרי הוא מייתר turns redundant במידה רבה את עבודתי שלי, ועשוי לגרום לי נזק ממשי במונחים של אובדן התגמולים השונים שהיו באים מקוראי וניזקקי העבודה הזאת אילוליא הפכה במידה רבה לעודפית ומיותרת עקב הפליגיור.

הפיסקה כולה בהקשרה:
There is a danger of overkill. Plagiarism can be a form of fraud, but it is no accident that, unlike real theft, it is not a crime. If a thief steals your car, you are out the market value of the car; but if a writer copies material from a book you wrote, you don't have to replace the book.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48725
זכויות יוצרים חלות גם על מצבורי או גופי ידע
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 20:33)
בתשובה למיכאל מ. שרון


http://www.faz.co.il/thread?rep=48718
איזכור בעלמא? אין דבר כזה.
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 19:23)
בתשובה למיכאל מ. שרון

''איזכור עבודה או יצירה אקדמית - ללא העתקתה - אינו מהווה הפרת זכויות יוצרים (אם כי ייתכן שאיזכור היצירה - ללא שם מחברה - יהווה עבירה אתית אקדמית)''.

רעיון המופיע בעבודה אקדמית ללא איזכור מקור אחר מאשר מחבר המאמר, אינו בבחינת איזכור בעלמא, אלא בבחינת אקט של ניכוס הרעיון תחת שמו של כותב המאמר.

הדבר אינו שונה מסרט ה''משאיל'' רעיון של סופר, הן מבלי לאזכרו והן מבלי לתת לו פיצוי מתאים. או מסחיבת פטנט מאחר והוצאתו תחת שמך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48729
איזכור בעלמא? אין דבר כזה.
יוסי דר (שבת, 12/06/2004 שעה 21:19)
בתשובה למיכאל מ. שרון

העובדה שרעיון כלשהו מאוזכר בעבודה אקדמית ללא איזכור המקור - איננה אומרת בהכרח שהכותב ניכס את הרעיון לעצמו (הכל תלוי בניסוח).

מכל מקום, שימוש באלמנטים מתוך סרט - בשונה מ''ניכוס'' רעיון - מהווה הפרה של זכויות יוצרים (כמשמעותן בחוק).

כנ''ל ''סחיבת'' פטנט (בתנאי שהוא רשום).

http://www.faz.co.il/thread?rep=48728
תודה, אך האם אינך מערבב זכויות יוצרים עם קופירייטס?
יוסי דר (שבת, 12/06/2004 שעה 21:10)
בתשובה למיכאל מ. שרון

כוונתי אינה לזכויות יוצרים בעלמא, אלא לזכויות יוצרים על פי חוק זכויות יוצרים (המעניק הגנה ליצירות ''ספרותיות, דרמטיות, מוסיקליות ואמנותיות'').

אכן, חוק זכויות יוצרים - למרות שמו הכוללני - מתייחס רק למה שקרוי קופירייטס.

חוק הפטנטים איננו מגן על רעיון כשלעצמו, אלא, כפי שאמרת, על הזכות לממשו (למשל, הזכות לייצר תרופה מסויימת).

רעיון כשלעצמו (למשל, נוסחה מתימטית או נוסחה לרקיחת תרופה) איננו מוגן, ולכן לא ברור מקור ההתנגדות החוקית ל''ניכוסו''.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48732
רעיון כשלעצמו לא, אך רעיון ממומש באפן קונקרטי כלשהו - כן
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 21:40)
בתשובה ליוסי דר

''רעיון כשלעצמו (למשל, נוסחה מתימטית או נוסחה לרקיחת תרופה) איננו מוגן, ולכן לא ברור מקור ההתנגדות החוקית ל''ניכוסו''.

רעיון כשלעצמו הינו עניין בעלמא. ההגנה עליו, מתחילה כאשר הרעיון ממומש קונקרטית באופן כלשהו, בפרט כאשר הוא מופיע בטקסט כתוב או על מדייה אלקטרונית או אחרת.

ניתן לסבור שכאן הבסיס להתנגדות החוקית הינו שילוב, בהתאם לשכל הישר ולמידת הסבירות, של חוק הקופירייטס במשמעותו הנירחבת כפי שהיא מקובלת בארה''ב (הכוללת גם look and feel העולה מהחומר הזה) - שילוב הנ''ל עם משהוא בדומה לחוק הפטנטים וחוק הטריידמרקס - המוכוונים ספציפית לקונספטים וידע ממומשים. דומה שיש כאן מקום לפסיקה נוספת, אכן, אך הייתי סבור שקיימים כבר תקדימים כבסיס לאותה התנגדות חוקית, גם אם הדבר לא נוסח מפורשות בקוד כלשהו, פלילי או אזרחי.

חוקי זכויות יוצרים ותקדימיהם הינם אגב מסובכים ומסועפים להפליא, כך שקשה לאמר אולי שאין לחלוטין בסיס חוקי להתנגדות לניכוס מסכת רעיונות ממומשת באורח כלשהו, באופן הגורם נזק ליוצר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48733
רעיון כשלעצמו לא, אך רעיון ממומש באפן קונקרטי כלשהו - כן
יוסי דר (שבת, 12/06/2004 שעה 22:00)
בתשובה למיכאל מ. שרון

כנראה שאין מנוס - בשלב מסויים - מלהעמיד זה מול זה את הדבר המקורי והדבר האחר, ולבחון את הדברים באופן קונקרטי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48735
אכן!!!
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 23:03)
בתשובה ליוסי דר


http://www.faz.co.il/thread?rep=48702
עניין הקרדיטים למקור כמעט בהכרח כרוך בעוולות נזיקיות
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 16:50)
בתשובה ליוסי דר

עניין הקרדיטים למקור כמעט בהכרח כרוך בעוולות נזיקיות כגון אובדן פירות עבודתך, אובדן קידום ושכר, הזמן והמאמץ שהושקע וכיוצא בזה.
אין זה עניין כה ערטילאי של יוקרה גרידא, ואף יוקרה אגב, או אובדנה, כרוכים תכופות בעוולות ניזקיות שניתן בנקל להמחישם משפטית.

כך, אם מישהו כתב ספר המבוסס על מערכת מושגית שפיתחת, בלי לתת לך קרדיט, הרי שמן הדין שיפצה אותך בחלק מרווחי הספר הזה, או שייתן לך בפומבי קרדיט ויאזכרך, בדומה למקרה של הפקת סרט המבוסס על ספר בלי לתת קרדיט לכותב הספר, כאשר מתחייב לתגמל את הסופר המקורי בחלק מרווחי הסרט.

הנושא של עוולות נזיקיות הינו איפוא בלב ניכוס מוצר אקדמי.

אין איפוא דבר כזה ''מצוי כולו בתחום האתיקה האקדמית'' בבחינת תחום לא שפיט. אלא שהנושא של אתיקה בא למזער היקף וטיב עבירות כאלה בקהיליות מסויימות, בבחינת טיפול מונע וממזער. זוהי מעין בקרה חברתית של לחצים חברתיים, למזעור תופעה פלילית מסויימת, אך נורמות אלה אינם באות כתחליף לרשות המשפטית.
זאת ממש כשם שהנורמה החברתית ''גניבה היא פסול מוסרי'' אינה באה כתחליף לשימוש בחוק במקרים של גניבות. האתיקה האקדמית במקרים רבים אינה כמעט מאפשרת טיפול אפקטיבי בדיעבד בעבירות כאלה לאחר שכבר נעשו, ולכן דעתו של השופט, בבחינת מתפעל החוק כלפי עבירה שנעשתה כבר, בהכרח עדיפה על דעתי, שכן מרכזי בה הרכיב של אכיפה.

אשר לעבירות והעוולות המתלוות, הרי שאף אם הן עומדות על רגליהן, בבחינת קטגוריות וסעיפי הרשעה ניבדלים מנושא זכויות יוצרים לכאורה, עדיין הם שייכים לאותה מסכת נסיבתית, למשל ספציפית מבחינת מהות הכוונה הפלילית והמניע. יש להבין שבנושאי עבירות חמקניות למדי, הרי שהכוונה הפלילית והמסכת של גניבת וניכוס זכויות יוצרים הינם פתיל המאחד אותם.

אשר לכך שזכויות של יוצר ''אינם מוחלטות'', הם עדיין מוחלטות במובן זה שנישול יוצר מזכויותיו הינה עבירת קניין. הכוונה ב''חוסר אבסולוטיות'' היא בתחומי הביניים של שיתוף אחרים, אך לא בקצה הרצף של נישול היוצר מזכויותיו. כך למשל, בדומה, יכולה רשות מוניציפלית למשל להפקיע זכויות קניין של אדם (מבנה השייך לו) לצורך סלילת כביש, למען תועלת הציבור, אך עדיין היא מחוייבת לפצותו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=48687
מר דר, אבל פסיקתו של השופט ישעיהו שנלר למשל בנושא זכויות יוצרים
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 13:09)
בתשובה ליוסי דר

מצביעה בכל זאת על כך שקיימת בישראל גם פסיקה מעולה בנושא זכויות יוצרים


http://www.faz.co.il/thread?rep=48688
אודות השופט ישעיהו שנלר, המצטיין בפסיקותיו ההגונות
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 13:17)
בתשובה למיכאל מ. שרון


http://www.faz.co.il/thread?rep=48689
ועוד פסיקה מעולה של כבוד השופט ישעיהו שנלר
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 13:23)
בתשובה למיכאל מ. שרון


http://www.faz.co.il/thread?rep=48690
ועוד אודות כבוד השופט ישעיהו שנלר
מיכאל מ. שרון (שבת, 12/06/2004 שעה 13:30)
בתשובה למיכאל מ. שרון


מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.