פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לסתם אחד, 24/09/04 14:27)
דודה של חבצלת, יחיאל חבשוש הוא שהוציא לאור
מיכאל שרון (יום שישי, 24/09/2004 שעה 14:47)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

את ספר שיריה לאחר מותה, כפי שמפורט בעמוד 7 בספר.
_new_ הוספת תגובה



סקירה מפורטת על חבצלת חבשוש
אלי 666 (יום שישי, 24/09/2004 שעה 15:55)
בתשובה למיכאל שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אפשר למצוא כאן :
_new_ הוספת תגובה



נראה כמו שירת בוסר
סתם אחד (יום שישי, 24/09/2004 שעה 16:44)
בתשובה לאלי 666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



נראה כמו תגובת בוסר
יובל רבינוביץ (יום שישי, 24/09/2004 שעה 16:54)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



מדוע?
סתם אחד (יום שישי, 24/09/2004 שעה 16:57)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שים לב ל2 השורות האחרונות. השיר מתחיל יפה אבל לא זורם בכיוון אחיד.

לִכְתֹב מֵחָדָשׁ אֶת הַסֵפֶר שֶׁלֹא כָּתַבְתִי וְלֹא אֶחְיֶה,
לִחְיוֹת עוֹד כָּל כָּך הַרְבֵּה, אַחֲרֵי לַמְרוֹת.
חַיִים בְּסִימַן מַפָּח וּמַפֹּלֶת,
אִישִׁיוּת מִתְפּוֹרֶרֶת,
מַעֲשֶׂה שֶׁל הֶרֶס עַצְמִי, שֶׁכָּל כָּך הֵיטֵב חָבְרוּ לוֹ אֲחֵרִים.
לִכְתֹב מֵחָדָשׁ מַשֶׁהוּ שֶׁקֻלְקַל,
אִמָא רְאִי מַה נַעֲשֶׂה בְּשִׁירִי,
כְּשֶׁשִׁירִי אוֹתוֹ בִּלְבַד אֲנִי חַיֶבֶת.
חַיֶיה הַחַד פַּעֲמִיִים שֶׁל חֲבַצֶלֶת.
אֲנִי לֹא שׂוֹנֵאת.
_new_ הוספת תגובה



מדוע?
יובל רבינוביץ (יום שישי, 24/09/2004 שעה 17:10)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אסימוב שאל פעם אם אדם חייב להיכשל במבחני אינטליגנציה לפני שיותר לו להפוך למבקר ספרות.

אינני עוסק בביקורת שירה. שירה היא משהו שיוצר תגובה אסוציאטיבית ומפעיל תחושות.

אם האסוציאציה היא מספיק אוניברסלית, המשורר נוגע בהרבה אנשים. אם לא - אז רק בעצמו. זו וזו שירה, בניגוד למה שאמר דוד אבידן: שמשורר מקצועי הופך את תחושותיו למשהו ציבורי ומשורר חובבן לוקח את התחושה הציבורית והופך אותה למשהו אישי.

נראה לי שלקחת את שתי השורות האחרונות של השיר, לראות שאצלך הוא לא מעורר שום דבר ולהגיע למסקנה שלפיכך מדובר ב''שירת בוסר'' - זה חובבני אפילו כביקורת שירה.

אבל זה עניינך.
_new_ הוספת תגובה



אם כך, אדוני כנראה שרלטן
סתם אחד (יום שישי, 24/09/2004 שעה 17:16)
בתשובה ליובל רבינוביץ
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצד אחד אתה מצהיר שאינך מבקר שירה אולם מצד שני אתה מבקר את המבקרים. כיצד זה מסתדר יחדיו?
_new_ הוספת תגובה



בסה''כ זו שירה נחמדה למרות שהיא נוטה לשמאלץ מתקתק
סתם אחד (יום שישי, 24/09/2004 שעה 17:20)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



שירת חבצלת מהתקופה שהיכרתיה
מיכאל שרון (יום שישי, 24/09/2004 שעה 18:34)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה נשבר כמו הר מאבן או מאש
אבל אתה נשבר בלי קול, בלי הגה, זעקה או מחאה.
זה מפליא אותנו שאתה לא מוחה, שאתה לא צועק בכאב.
האם זה לא כואב,
האם זה כלום להשבר כולך,
האם זה רק קצהו של השבר,
אני נישברת לשער שזהו המצב,
אני מיללת.
אתה מביט בי בעיניים כהויות של הצל שנותר ממך,
אתה מביט בי מתוך חרשות אבדנך,
מה כבר נותר לאסוף ולכרוך מהאיש שהיית,
מי כאן יאמר לי מי החרש.

מי כאן יעיר ששמע את הצער שלא מוחה,
שהוליד את האלוהים.
לא גוף לו, ולא דמות הגוף, ולא שיעור בחלד.

מעניין שהקליקה שפרסמה את החומר עליה, לא היזכירה אותי במילה אחת. והלוא נתתי לה מקלט בדירתי במשך שנה והייתי איש קרוב. כל חטאי שבמלחמת לבנון תמכתי באריק שרון.

וניסן לוי עזב אותה לאנחות לפני התאבדותה ובזמן אישפוזה, היה איש פחדן וחרד, חדל אישים שלא לוקח כל אחריות. ביום התאבדותה הוא בא לקחת משהו מדירתה. אך הקליקה מחליקה זאת.

מכיוון שאהבת אותי
בכל כולך
במלוא חומך
באון צלעותיך,
יוסיף העולם ויתקיים.
פורש עצמו מגיר כוכביו,
לחושך היפה

מכיוון שאהבת אותי
אויר ומים ואור
יקיימו אותי הולכת,
גופי זורם, ירוק ירוק צונן,
עולם הולך ומתקרב.

הנעורים הצוללים אט,
אתה לבדך תותר.
כוכב זעיר מה תנצנץ,
קבוע במסילת יושר.

בלשאצר

בלילה חגג המלך,
עם המלכה אדומת השער.
בשמים עלו, היין נישפך,
מחוללים ומנגנים, צחק מאד המלך.

בערפל הבוקר יעור נא בלשאצר,
שוממים רחבי האחוזה,
רק ציפור זקן,
בדד צופה בעזובה.

זמן רב הוא נירדם,
שרשי השיחים שרשי העצים,
תחת משכבו עלו,
עלים כבר נוגעים בפניו.

יקום בלשאצר משנתו הכבדה,
ידיו ופניו שרשים עתיקים,
עמו רק צלמים רפאים בחדריו,
ושמי השממה מעליו.

הילד תמיד יצייר את השמש
של שעת צהרים קבועה בשמים,
מעוגלת בצהוב ואדום.
ואני רואה אותה בשקיעתה,
הולכת אלי גויעתה כאלמנה עתיקה
פרחי אדום ניצתים,
בשוב נסיכיה אליה,
בשוב אישה הנאמן.

הילד יצייר עץ סביב לשמש.
ובעץ יותרו רימונים,
רימון סגול, רימון אדום, רימון ורוד.

מכל החלונות יקרא לי ליבי,
להאיר שאול מהלכת זאת,
כאשר לפניה הרוגים חיליה
שדוד החייל האחרון

ומי רפאל ומי גבריאל ומי מנחמי.
מי מים שלי, דברו אלי את האמת.
מי הרוח החיה מראשית,
כמוני לפני שנגע בו דבר,
לבד מרוח אפו.

כמו תליתי באופן קטן,
תקוה כזאת שתליתי,
עד הבוקר ואתה רושם אותי
ואני בעולם הריק, שערות שלי שאין לי,
אין מכסה לכיעורי ולכעסי,
אך בכך שוחט היזהיר מצפונות.

אלוהים, אתה היכית אותי בברק,
והאור בעיניים שלי ואין מלבד אור,
ואתה רושם,
והשאלת עין לבנה לי.
האר נא באש לבנה את הלילה,
פקח אור שמש של חום,
פתח נחושתי
הכה עוד בברזל ובסלע.
באימה בראת אותי,
באהבה יצרת מיתר התואם לי.

---

בתקופה שגרה איתי, דומה שעשתה עוד קפיצת ענק רוחנית לקראת בשלות וגיבוש מופלא. ואף אני השתכללתי.

חבל שלאחר מכן נפלה בידי אותו חדל אישים, והפסיכיאטרים אכלו בה הרבה חלקות טובות.
_new_ הוספת תגובה



אולי, אבל לא מסתתר כמוג לב אנונימי
יובל רבינוביץ (יום שישי, 24/09/2004 שעה 17:33)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אינני מבקר שירה. אני מבקר מבקרים. היכן הסתירה?
_new_ הוספת תגובה



אין אלה מהשירים הטובים שבספר
מיכאל שרון (יום שישי, 24/09/2004 שעה 18:03)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואיני יודע מדוע בחרו בהם. אולי היה אינטרס להצניע את הספר. יש שם שירים פשוט כבירים.
_new_ הוספת תגובה



תודה.
מיכאל שרון (יום שישי, 24/09/2004 שעה 17:36)
בתשובה לאלי 666
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי