פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לשקד, 15/07/02 23:51)

http://www.faz.co.il/thread?rep=5276
סביבתך בולעת את נשמתך, כפי שאומרים שהחתול
נערת הטרפז (יום שלישי, 16/07/2002 שעה 1:29)
בתשובה לשקד

יונק את נשמתו של תינוק. אבל אל תשמעי להם: חתול היא חיה נהדרת, וגם היא מחוברת למה שנכון. האם את מסוגלת להשתחרר מזה?

נשמתי ניזונה מאהבה, והטרפז מחבר אותי ליקום.

אני יודעת דברים, רק ברגע הנכון, כשיחפץ. האם את יכולה להתחבר אלי? האם איבדת כמעט הכל, כל מה שנכון? הלחמי בזה. הלחמו בזה. אל תתנו להם לשרוף את הדבר היקר והכמוס ביותר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=5295
לנערת הטרפז
שקד (יום שלישי, 16/07/2002 שעה 13:10)
בתשובה לנערת הטרפז

יקירתי,
הדהמת והפעמת את רוחי ביכולתייך.
המעוף באוויר, חסרת משקל, נטולת פחדים ומשקולות אנוש, אין אור, אין חושך ויש הכל.
לא, אין צורך להילחם ולחסום את מה שעתיד לבוא (את זה גם החתול מבין), והכל הרי יתבהר כשהפאזל יושלם (?)

http://www.faz.co.il/thread?rep=5299
יש מאבק להכחדת נישמתך. אל תתני להם. הטרפז הוא
נערת הטרפז (יום שלישי, 16/07/2002 שעה 13:44)
בתשובה לשקד

עמל ומאבק קשה. לקלות הנראית לעין וחיוכי קדמו אמונים מפרכים. ה''קלות'' הינה פיתויו של המכחיד.
את היא שיוצרת את הפאזל. הדטרמיניזם הוא נסיונו של המכחיד ליאש את רצונך. אל תכנעי לחול המנסה לכסות אותך. הלחמי בזה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=5306
המאבק קירות יבנה,
שקד (יום שלישי, 16/07/2002 שעה 15:07)
בתשובה לנערת הטרפז

המלחמה - כלי נשק.
הניחי לזרימה להניע טרפזך.
הוא ימצא את דרכו,
וכך גם נשמתך - כנשמת חתול -
חזקה מכל המנסים להחריבה.
הרפי מהשדים הכלואים בתוכך.

http://www.faz.co.il/thread?rep=5308
את הקירות בונים הרוח והחול. להט הנשמה, רכות החתול
נערת הטרפז (יום שלישי, 16/07/2002 שעה 15:45)
בתשובה לשקד

וכוכבי השמים מתווים את הדרך שבשתיקה ובאהבה. עת למאבק ועת לשלום, אמר קוהלת. כל שכל מבין את המילה מאבק בהתאמה לאורחותיו. הטרפז גם נע קדימה, בכוח התמזגות עם גופי המיומן ונשמתי. ואת, את, משנה את נקודות הראות עם תנועת אור נוכחותך. והיקום כולו נע עם נערת הטרפז בטרפזה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=5314
מסקנות הן חומות המגינות על מבצר.
שקד (יום שלישי, 16/07/2002 שעה 19:41)
בתשובה לנערת הטרפז

שם ידורו מאבק ואימה.
ושם, בחלון הקטן, כלואה הנשמה.

הקירות שנבנו בחול ובדם יתפוררו לאיטם,
ברוח התקווה הגדולה, שגם אם תתמהמהה, היא כבר כאן.

ועכשיו טרפזית יקרה, ננוע הלאה, כי כבר בא הזמן.
עמידה במקום היא צעידה לאחור - אמר חכם אחר (אולי סיני, אולי סתם חכמולוג).
וברכה אחרונה לדרך: מי יתן ופאזל החיים לא יגמר לעולם.

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.