פורום ארץ הצבי


http://www.faz.co.il/thread?rep=55483
התלכדות התאריך העברי והלועזי
רפי (יום חמישי, 06/01/2005 שעה 9:05)

שאלה: באיזה מחזוריות מתמזגים התאריך העברי והלועזי?

חשבתי כי התלכדות בין התאריך העברי ללועזי מתרחשת כל 19 שנה אבל נוכחתי שאין זה כך. לדוגמה: 18 בינואר 1973 היה ט''ו בשבט, אך לא היתה התלכדות בחלוף 19 שנה: התאריכים לא התלכדו בשנת 1992 (אז יצא ט''ו בשבט ב-‏20 לינואר), ואינם צפויים להתלכד גם ב-‏2011 (אז צפוי לצאת ט''ו בשבט ב-‏20 לינואר ג''כ), או בשנת 2030 (בה צפוי ט''ו בשבט ב-‏19 לינואר).
אשמח לקבל פרטים נוספים והאם ישנה איזה נוסחה (או מחזוריות אחרת) לחישוב.

בתודה, רפי.

http://www.faz.co.il/thread?rep=55499
התלכדות התאריך העברי והלועזי
יובל רבינוביץ (יום שישי, 07/01/2005 שעה 0:17)
בתשובה לרפי

הלוח העברי והלוח הכללי אינם מתלכדים במחזוריות פשוטה. הסיבה לכך היא שהלוח העברי אינו ממש מחזורי.

הלוח הכללי הוא בעל אורך די קבוע: 365 יום, ואחת ל-‏4 שנים (אך לא 100) – 366 יום. ה-‏1 בינואר יכול ליפול בכל יום שהוא.

הלוח העברי הוא בדרך כלל בן 354 יום ואחת לכמה שנים – 384 יום. לכאורה, ניתן היה להגיע למכנה משותף כלשהו, אך נכנס סיבוך נוסף, הוא ה''דחיות'': לראש השנה אסור לחול בימים א,ד,ו וכדי להימנע מכך מוסיפים מדי פעם יום אחד לשנה הקודמת. אם מולד הירח הוא לאחר השעה 18:00, נדחה ראש השנה ביום אחד. אם שני התנאים מתקיימים, הוא נדחה ביומיים. כמו כן אסור למולד הירח של חודש תשרי לחול ביום ג' בשעות מסויימות בשנה מעוברת או ביום ב' בשעות מסויימות בשנה שאחרי שנה מעוברת. במקרה הראשון יידחה ראש השנה בכמעט יומיים, במקרה השני הוא נדחה ליום שלמחרת.

לכן, למרות שמחזור העיבור הוא בן 19 שנים (כלומר - מספר החודשים העבריים בכל 19 שנים הוא קבוע), הרי שמספר הימים בכל 19 שנים אינו קבוע. אורך שנה עברית יכול להיות אחד מ-‏6 גדלים: 353, 354, 355, 383, 384, 385 ימים. כל מחזור בן 19 שנים יכול להיות בן 6938-6942 יום. בכל 247 שנים (13 × 19) יש אמנם אותו מספר ימים, אך כל מחזור בן 247 שנים קצר קצת מקודמו (בערך ב-‏50 דקות). כך שבקירוב ניתן לקבוע שמחזור הלוח העברי הוא בן 247 שנים.

אבל גם כל 247 שנים אין התלכדות של התאריכים. הסיבה לכך היא שלמרות שמחזור הלוח הגרגוריאני הוא 4 שנים בקירוב, הוא חוזר על עצמו בדיוק רק בכל 400 שנה (היות ששנים המתחלקות ב-‏4 הן מעוברות, אלא אם הן מתחלקות ב-‏100, שאז אינן מעוברות, פרט לאלה המתחלקות ב-‏400, שהן מעוברות בכל זאת).

לכן אני מאמין שהתאריכים מתלכדים במדוייק רק בכל 98,800 שנים (כלומר 247 × 400), וגם אז ההתלכדות מחזיקה מעמד רק 29 מחזורים בערך, ואז הם ייפרדו (בשל הצטברות החסרים בני 50 דקות).

למרות כל האמור לעיל, עם קצת מזל יש סיכוי שתאריכים יתלכדו אחרי 11 שנים. מספר הימים בלוח הגרגוריאני בכל 11 שנים הוא 4017-4018 ובלוח העברי יכולים להיות 4017 ימים (בדרך כלל 4014). גם אם תהיה התלכדות אחרי 11 שנים, זה לא יקרה בכל 11 שנים.

פרט פיקנטי: השאלה הזו נשאלה גם באתר הדתי ''מוריה'', ושם ענה הרב משה עמיאל במספר משפטים, כולם שגויים: 1. בדרך כלל אכן יש התלכדות בכל 19 שנים. 2. שינויי אורכי החודשים חשוון וכסלו יכולים להשפיע על כך. 3. הלוח הלועזי אינו יציב. 4. אפשר למצוא נוסחה לבדיקה בהשוואות מחזורי שנים בתוכנות חישוב קיימות. כאמור - 4 משפטים, 4 שגיאות. מצא חן במיוחד בעיני המשפט השלישי, שהלוח הלועזי *אינו יציב* (להבדיל מהעברי, כמובן). http://www.moriya.org.il/shut/indexid.asp?id=13595

נתוני חישוב אורך השנה העברית מצויים במקומות שונים ובמידת מה גם במאמר דלעיל, אבל הם מרוכזים ומסוכמים היטב בכתובת http://cgate.co.il/calendar/calendar.htm , שבה נעזרתי בהכנת תגובה זו.

לוח שנה שבו ניתן להמיר תאריכים לועזיים לעבריים ניתן למצוא בכתובת http://www.uzit.co.il/calendar.html .

http://www.faz.co.il/thread?rep=135539
התלכדות התאריך העברי והלועזי
סתם אחד (יום רביעי, 15/07/2009 שעה 8:32)
בתשובה ליובל רבינוביץ

עיין בספר ארבעה טורים חלק אורח חיים פרק תכ''ט שם יש טבלא שממנה יוצא שהלוח העברי חוזר על עצמו כל 247 כפול 4 !!! שנים ואז הוא כנראה גם משתווה עם הלועזי שלדעתי מחזורוהוא כל ארבע שנים

http://www.faz.co.il/thread?rep=177389
תיקון טעויות אחדות בַּתשובה
מאיר (יום שישי, 10/02/2017 שעה 16:03)
בתשובה ליובל רבינוביץ

לדעתי, יש צורך לתקן שגיאות קטנות שנפלו בתשובה.
בנוגע לכללי ארבע הדחיות, השעה הקובעת לעניין 'מולד זקן' היא 12:00 בצהריים, וגם זה קירוב (חשבון המולדות הוא תיאורטי ובהמרתו לשעוננו יש להתחשב גם בעובדה ששעוננו מכוון לפי אופק קהיר, בעוד שאת המולד אנחנו מחשבים - לכאורה - לאופק ירושלים. ואכמ''ל. השעה 18 שצוינה בתשובה לקוחה מהשיטה הקלאסית לחישוב המולד כפי שמופיעה בספרי ראשונים, ומקבילה לשעה 12 בצהריים, בערך, וזה מקור הטעות);
וביחס לדחייה השלישית (המכונה בספרות התורנית העוסקת בזה 'גטר''ד'), שבה נדחה ראש השנה אם המולד חל בשעות מסוימות - מדובר בשנה פשוטה (לא במעוברת כאמור).

כן שגה המשיב, ביחס למשפט שכתב בשם תשובת הרב באתר הדתי מוריה (האתר אינו קיים מזה שנים, ואיני מכיר את הרב הנזכר, ועל כן אוכל להתייחס לתוכן הדברים כפי שהובא כאן). כוונתי למשפט מס' 2 - ''שינויי אורכי החודשים חשוון וכסלו יכולים להשפיע על כך''. משפט נכון, ובהחלט טעה המשיב בכך ששלל משפט זה. ונסביר. המשיב הזכיר את ארבע הדחיות כגורם (''סיבוך'') לכך שאורך השנה העברית אינו אחיד. צד אחר של המשוואה - והביטוי המעשי הנִּכָּר שלה - הוא אורך החודשים מרחשון וכסלו. הרי אם על ראש השנה להידחות בגלל 'לא אד''ו ראש', יש חודש ש''מרוויח'' מזה, ואין זה חודש אלול. הלוח מתוכנן מראש, שחודש מרחשון יקבל יום נוסף (ויהיו בו 30 יום). כמו כן, במידה שיש לגרוע יום מהשנה (דבר שעשוי להיגרם בשנה שראש השנה שלה 'נדחה' וראש השנה שלאחריה לא), חודש כסלו משלם את המחיר. וזה הביטוי הנראה לעיני המעיין בלוח השנה. יתרה מזאת, המשיב התייחס למספר הימים בשנה ובמחזור של 19 שנה. הביטוי הבולט לשינוי במספר הימים בין שנה לשנה - מלבד חודש שנוסף בשנה מעוברת - הוא אורכם המשתנה של מרחשון וכסלו.
[היה אפשר להסתייג מעט מדברים נוספים שנכתבו:
''בדרך כלל אכן יש התלכדות בכל 19 שנים''. אכן, המשיב כאן צודק שמשפט זה אינו מדויק סטטיסטית (כפי שאפשר לראות במאמרו של א' רוקח: https://musaf-shabbat.com/2012/04/20/%D7%90%D7%92%D7%...). אלא שגם אני נוהג, כבר שנים, לומר משפט מעין זה. כוונתי שתמיד התאריכים העברי והלועזי חלים בסמוּך כעבור 19 שנה, אם לא מתלכדים ממש. וזו תוצאה של מחזוריות העיבור, שמכוון בקירוב להתאים 19 שנות שמש עם 19 'שנים' המורכבות מחודשי ירח.
וכן לגבי ''הלוח הלועזי אינו יציב''. 'יציבותו' של לוח היא דבר סובייקטיבי. כללי הלוח העברי לא עברו כל שינוי שהוא למעלה מ-‏1000 שנה, ואילו כללי הלוח הלועזי - כ-‏435 שנה (מאז התיקון של גריגוריוס ה-‏13). מי שרגיל לחיות לפי הלוח העברי יאמר - מבחינתו בצדק - שהלוח העברי יציב יותר. ואילו מי שרגיל לחיות לפי הלוח הלועזי אינו מסוגל להבין את החודש הנוסף מדי פעם ומבחינתו הלוח אינו יציב. לכן, אם רב כותב באתר דתי על הלוח הלועזי שאינו יציב, זו אמירה סובייקטיבית, שבהקשר שלה היא נכונה בהחלט (מה גם שהחריגים בתוך הכללים להוספת יום לשנה - שנה המתחלקת ל-‏100 ולא ל-‏400 - הם שרירותיים. ונוסיף לזה את חוסר ההיגיון לכאורה בקביעת חודש אחד בן 28-29 יום בעוד שאורך כל שאר החודשים 30-31 יום).
עד כאן לעת עתה.]

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.