פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לע.צופיה, 03/05/05 23:22)
http://www.faz.co.il/thread?rep=58608
לא, זאת לא דעתי
דוד סיון (יום רביעי, 04/05/2005 שעה 8:34)
בתשובה לע.צופיה

הערה שלי התייחסה לטענה שלך ''התמרון הכלכלי בישראל הוא צר עקב חשיבות המצב המדיני-בטחוני'', ממנה משתמע שהמצב הביטחוני מגביל את היכולות של כלי המדיניות הכלכלית. זהו תירוץ.

א. בטווח זמן ארוך, להוציא קטסטרופות, הצמיחה ברמת החיים במשק שווה, כמעט במדויק, לצמיחה בפריון - תפוקה לעובד ממוצע (מציאות מעולם אחר, 13 למרץ 2003).

ב. הגורמים העיקריים למשבר-מיתון האחרון היו התפוצצות בועת מגזר ההי-טק (בגלל משקלו היחסי הגבוה), שיעור השתתפות נמוך בכוח העבודה. האינתיפאדה רק העמיקה את התהליך והמיתון אבל לא גרמה אותו. כך אמר ד''ר יעקב שיינין (http://www.globes.co.il/serve/globes/docView.asp?did...), בנובמבר 2002. באותה הזדמנות הוא הוסיף: ''גם במצב הביטחוני הנוכחי, המשק הישראלי יכול להגיע לצמיחה של בין 4% ל-‏5% בשנה. מי שקושר בין השפעות האינתיפאדה והיעדר הצמיחה - מטעה''.

חוץ מד''ר שיינין היו באותה תקופה התבטאויות דומות של ד''ר מומי דהן ודוד ברודט

למצב הביטחוני (האינתיפאדה) יש השפעה על הכלכלה אבל היא קטנה בהרבה ממה שמשתמע מדבריך. כך גם לגבי היכולת המדיניות הכלכלית להשפיע על המשק.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58632
לא, זאת לא דעתי
ע.צופיה (יום רביעי, 04/05/2005 שעה 21:50)
בתשובה לדוד סיון

תלוי מאיזה צד אתה מסתכל.
ההדרדרות הקשה בתיירות,למשל,לא קרתה בגלל בועת ההי-טק אלא בגלל המצב הבטחוני. הפסקת ההשקעות בארץ,קרתה גם בגלל המצב הבטחוני ולא במקצת.
תקציב הבטחון גדל וישראל נאלצה לגייס כסף באמצעות (בין היתר)ערבויות אמריקאיות אשר תמורתן היתה מדינית.
האילוץ המדיני גרר אילוץ פוליטי שהיה לו מחיר כלכלי,למשל מינוי שר אוצר מסוים או יו''ר ועדת כספים מסוים וכו.
פה כוונתי למרחב התמרון הצר.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58652
את צודקת עין צופיה
שימע (יום חמישי, 05/05/2005 שעה 9:18)
בתשובה לע.צופיה

התמרון הכלכלי בישראל הוא צר מבחינת העובי ועבה מבחינה הצרות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=58655
אתה טועה ומתרחק מהעניין
דוד סיון (יום חמישי, 05/05/2005 שעה 9:25)
בתשובה לע.צופיה

אם תבדוק את חלקו של ענף התיירות בתוצר תמצא שהוא קטן למדי. הנה קישור לנתונים, בהקשר הזה, מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (http://www1.cbs.gov.il/shnaton55/st14_03.pdf). אם נזכור שחלקם של הצרכנים המקומיים הוא לא קטן אז נקבל את הפרופורציה הנכונה.

ההשקעות הזרות לא נפסקו אבל ירדו בהרבה גם בגלל המצב הביטחוני אבל הגורם היותר חשוב הוא גודל החוב הציבורי והפרטי. גם בהקשר הזה צריך לחשוב במונחים של ''ההפסד'' ביחס לסה''כ.

תקציב הביטחון הוא כבר מזמן גדול מידי ואצ זה אומרים רבים שמבינים בנושא. אז גם אם האינתיפאדה העלתה את צרכים נוספים של הצבא, לא היה ממש הצריך תוספת תקציבית.

ישראל ''נאלצה'' לגייס ערבויות בגלל מדיניות של אוברדראפט מתמשכת. התוצאה היתה שהאפשרות ללוות ממקורות זרים היתה אפסית. לכן ''להאשים'' את האינתיפאדה בהקשר הזה זה תירוץ. אין לי ספק שלקבלת הערבויות היה מחיר פוליטי-מדיני וכבר כתבתי על הנושא הזה: ''זהירות, מתנות והתחייבויות'' (http://www.faz.co.il/story_2098).

אם נזכור שבסמוך למועד אישור הערבויות ''המחיר הכלכלי'' היה האפשרות (המחודשת) לנצל מקורות מימון זרים למימון החוב הגדול מידי וגם ההוזלה המשמעותית של העלות (הריבית) שלהם.

בקיצור, כמו שכתבתי קודם, למצב הביטחוני היתה השפעה שלילית על המשק אבל היא הרבה יותר קטנה ממה שאתה נוטה לחשוב. ''הצורך'' בערבויות לא נבע מהמצב הביטחוני אלא ממדיניות כלכלית לא נכונה (הוצאות > הכנסות) במשך זמן רב.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.