פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לישראל בר-ניר, 06/09/05 2:52)
http://www.faz.co.il/thread?rep=65482
להתפשר על עקרונות
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 06/09/2005 שעה 15:47)
בתשובה לישראל בר-ניר

מסתבר שאתה הולך בנקודה מסויימת הרבה יותר רחוק ממני, היות והמקסימה שלי נקראת ''שלום תמורת שלום, שטחים תמורת שטחים'', (ראה http://mann.journal.lab.co.il/story?id=15).

כך או כך, אתה מזגזג בעדותך זו, שפירושו: לטווח רחוק ובתנאים מסויימים, אתה מוכן למסור 'אדמה קדושה' ו/או אדמת חלב ודבש, לאלה שאתה אמור לשפוך עליהם את חמתך (=גויים). נו טוב, נקודה אחרונה זו מבדילה אותך מרוב דוברי הימין בפורום זה; עובדה.

רוצה לומר: אתה מוכן לפשרה טריטוריאלית, נקודה. בזאת אמרת הכל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=65488
לא צריך להגזים
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 06/09/2005 שעה 18:59)
בתשובה לאלכסנדר מאן

אני אף פעם לא דברתי על ''אדמה קדושה''. אולי היתייחסתי למסורת ולקשרים היסטוריים, אבל ''קדושה''? לא אצלי.

אני לא ''בעד'' פשרה טריטוריאלית. בעולם המושגים של השמאל, בכל פעם שמי שהוא מסכים למה שהוא בעל כורחו זה הופך אותו להיות ''בעד''. אם מי שהוא מכריח אותי לבלוע צפרדע ובתוקף הנסיבות אני נאלץ למלא את הדרישה, זה הופך אותי ל''אוהב צפרדעים''?

אני פרגמאטי מספיק כדי להכיר בכך שישראל איננה מעצמה (''מוישה גרויס''). מעצמה יכולה לעשות מה שהיא רוצה, מדינה יכולה לעשות רק את מה שמרשים לה (אפשר גם להיתווכח אם ישראל היא מדינה). אני משלים עם זה שבנתונים הקיימים (שלא נראה לי שהם עומדים להשתנות בעתיד הנראה לעין), ישראל תצטרך לבלוע צפרדעים למכביר. להסיק מזה שאני ''בעד'' בליעת צפרדעים זה קצת Far fetched.

וזה ההבדל. אצל צוות השמאלנים כאן בפורום ובחוגי השמאל הרדיקלי בארץ, הצפרדע הפכה להיות מאכל תאווה, ובליעת צפרדעים, גם בלי תוספת של תבלינים, היא פולחן.
http://www.faz.co.il/thread?rep=65490
לא צריך להגזים
ע.צופיה (יום שלישי, 06/09/2005 שעה 19:28)
בתשובה לישראל בר-ניר

איך אמר ימני לידידו הימני יותר: כשלוחצים אותך יותר מדי ,מיד תאשים את השמאל.
http://www.faz.co.il/thread?rep=65491
בתיאבון
ישראל בר-ניר (יום שלישי, 06/09/2005 שעה 19:46)
בתשובה לע.צופיה

אני נסיתי פעם כשהייתי בצרפת לאכול צפרדעים. זה לא היה טעים במיוחד, ולמרות כל התבלינים, זה לא הזכיר לי חסילונים (שרימפס) שזה מה שהמארח שלי ניסה למכור לי.

כנראה שחוש הטעם שלך שונה. אבל זו עדיין תהיה צפרדע ולא חסילון.
http://www.faz.co.il/thread?rep=65518
בתיאבון
ע.צופיה (יום רביעי, 07/09/2005 שעה 0:48)
בתשובה לישראל בר-ניר

אבל, זה בדיוק הענין, אני לא אוכל צפרדעים ולכן איני מרגיש כאילו רימו אותי ואין לי צורך להאשים את זולתי.
ואם כבר אוכל צפרדע,אבלע את רוקי,אגיד תודה ואלך לדרכי.
http://www.faz.co.il/thread?rep=65519
''אני לא אוכל צפרדעים''
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 07/09/2005 שעה 0:52)
בתשובה לע.צופיה

מפיך זה נשמע כמו ''ללכת עם ולהרגיש בלי''.

אשרי המאמין.
http://www.faz.co.il/thread?rep=65499
מהי צפרדע?
אלכסנדר מאן (יום שלישי, 06/09/2005 שעה 20:45)
בתשובה לישראל בר-ניר

יפה, אם זהו המצב – נסה להתייחס לגשר כאל עוד צפרדע, אלא אם כן יש לך הגדרות מיוחדות לצפרדעים, הגדרות שבוודאי מסקרנות כאן רבים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=65517
הגשר שלך, אלכס, הוא צפרדע
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 07/09/2005 שעה 0:42)
בתשובה לאלכסנדר מאן

אותו ישראל לא תהיה חייבת לבלוע (נתתי לך הסבר יותר מפורט בג'ורנאל שלך).

זה אחד הנושאים הבודדים עליהם היא תוכל (לדעתי חייבת) להתעקש, וזה יתקבל. טענתך ש''יהיו לחצים'' בהם ישראל לא תוכל לעמוד אין בה ממש במיקרה הזה. יהיו לחצים (דרישות או בקשות אלו הגדרות יותר טובות), שלישראל - אם היא באמת תרצה - לא יהיה כל קושי לדחות אותם.

ובאשר ל''דימיון הטכני'', נזכרתי בדוגמא יותר מתאימה. לפרגוואי אין גישה לים. יש להם הסכם עם ארגנטינה שרציף אחד בנמל של בואנוס איירס עומד לשרותם, ויש שרות רכבות מיוחד עבורם להעברת הסחורות מבואנוס איירס לגבול של פרגוואי. אין שום פגיעה בריבונות של ארגנטינה. כל העסק עובד תחת פיקוח וביצוע ארגנטינאים
http://www.faz.co.il/thread?rep=65523
כל העולם הוא צפרדע אחת צרה מאוד
אלכסנדר מאן (יום רביעי, 07/09/2005 שעה 1:44)
בתשובה לישראל בר-ניר

נכון מאוד, הגשר שלי הוא צפרדע. אין לנו שום ויכוח על כך, ואני שמח שהגעת למסקנה זו. השאלה תהיה, בסופו של דבר – אם היא תצטרך לבלוע את הצפרדע, או אם תוכל להתנגד לרעיון זה. אני מאמין שהיא תוכל, אבל על כך תצטרך לשלם במטבע קשה במקום אחר, שכן בסיפור זה לא הולך להיות וואקום.

יחד עם זאת, בהתחשב בצפרדעים שישראל הולכת לבלוע בשאלת רפיח, יכולה צפרדע זו להיות אף טעימה.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.