פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לעמיש, 18/09/05 13:19)

http://www.faz.co.il/thread?rep=66419
לטעות זה אנושי
אלכסנדר מאן (יום ראשון, 18/09/2005 שעה 15:56)
בתשובה לעמיש

כאן כנראה טמונה חלק מהבעייה בהתייחסותך לנושא בכללותו, ואנסה להסביר עצמי.

העובדה שאינך 'מצפה' מהפלסטינאים לכלום היא כנראה הנקודה המפרידה בינינו, למרות שיש כאן גם קו של דמיון; גם אני 'לא מצפה מהם לכלום' בכל האמור לצורה שהם יתנהלו בינם לבין עצמם ביישותם העתידית – אולם מצפה מהם לחוק וסדר ביחס אליי, שכן צפייה זו אינה מותרות. היא קיימת בין כל שני שכנים, עמים או וקבוצות, אפילו אם הן מסוכסכות, ואפילו אם יש ביניהן איבה. ניתן לשיטתי להבחין בכשלים שונים של מחשבה נאורה בצד השמאלי של המפה, ביחס לתוצאות סופיות אפשריות של ניהול סכסוך בתבונה, שפירושו: היעדר דרישה מוסרית מקבוצה שאיתה אנחנו מצויים בסכסוך. אקט זה עלול להחמיר את המצב בשלוש נקודות עיקריות:

--- אנחנו גורסים מבין השורות על ידי קביעה זו שאנו מזלזלים בקבוצה האחרת, שכן היא אינה 'יכולה' לעמוד בסטנדרט שלנו, ועל כן לא מדברים אליה ומטפלים בזאת בעצמנו, ועוסקים בביקורת רק כלפינו.

--- הקבוצה האחרת מבחינה בכך שהדיון מתקיים רק 'עליהם', ורק בינינו לבין עצמנו מבחינת הטיעון הסגור, שפירושו: ישנה קבוצה שתשמש להם תמיד כמליץ יושר, ללא שום קשר למעשיהם, כיוון שדבר זה אינו חשוב כלל לשיטת הנמנעים מביקורת.

--- הקבוצה האחרת מבחינה בכך, ועל ידי כך נגרמת דמורליזציה לאינדיבידואלים בתוכה שעוד חשבו לבקר אותה, וזאת בגין מה שנתפש שם על ידם כסוג של יחס מתנשא, שכן ''אינני מצפה ממך לדבר''. דווקא אם היינו מצפים מהפלסטינאים, בוא נאמר, לתקן את שגיאתה הרעה והמטופשת של הממשלה הישראלית, היה באקט זה הרבה יותר מן התעוזה והפתיחות, מאשר להימנע מלהעביר עליהם ביקורת.

אי העברת ביקורת, אגב, כמו גם הסכמה מיידית לנראטיב שבוקע מן הצד השני – מעידים לעיתים על זלזול. לא תמיד, אבל לפעמים זהו הטנור כדי להיפטר מדברים בלתי נעימים בהתנהגות האחר. ביקורת-בונה, בסופו של דבר, היא דו-שיח. לטעות, זה אנושי, וגם הפלסטינאים טועים מאוד בהזדמנויות שונות. להעיר להם על כך זה הדבר הראשון שאני מצפה ממך כדמוקראט.

נקודה נוספת; הוויכוח בינינו אינו מתקיים על בסיס ריק. אני מתאר לעצמי שאלפי אנשים קוראים אותו, והוא בהחלט משפיע ומעצב תודעה – שכן רבים מזדהים עם עמדתך ועם עמדתי, ואולי מתקשים להחליט בין השניים. לוויכוח זה יש משמעות, שכן אנו במידה מסויימת מבררים בו את ההבדל בין להיות-חכם ולהיות-צודק. אני מסכים שלהיות חכם עדיף פי כמה במקרים רבים, ואני בעצמי נוהג כך לא אחת, אלא שלדבר זה יש איזה מחיר: ויתור במקומות שבהם אתה גם 'צודק' רגשית ומוסרית והשמטת הבסיס לדיאלוג מתחת לרגלי המשתתפים. התעלמות מדבר זה יוצרת ערך מוסף שלילי, שמביא לציניות רבה.
זה לא שלהיות-צודק עדיף על כך, כלל וכלל לא: דבר זה יכול להביא בהכרח למלחמות אינסופיות – אולם אין לוותר על ההכרה שסיטואציה מסויימת מחייבת ביקורת, דו-שיח, ואולי אף פשרה, שכן זהו דרכו של עולם.

זו הסיבה שאני חוזר ומבקר מעשים שונים של פלסטינאים, ממש כפי שאני מבקר מעשי ישראלים. הרי לאיש את מונופול הצדק בכיסו, ואם מראש אתה ואנשי שמאל טובים ורבים אחרים מוותרים על המתת שהניק לנו הטבע, קרי הבחנה והכרה לטובת האמוציה והאטאביזם – ועימם גם הציניות הנלווית, הרי שזה חבל. אני מאמין שכל אדם מבין היטב בליבו מתי ביקורת מכוונת לבנייה ולהבהרה של דברים, באופן שיועיד לצד הטועה מוצא של כבוד ואולי גם הודעה באשמה או רשלנות מסויימת – ומתי אנו עוסקים בחוסר-ביקורת מכוון שפירושו אלם (נראה לי כלינגוויסט שלא לחינם יש בעברית קשר בין המילים והשורשים 'אלם' ו'אלימות' בעברית), שפירושו השקת הדיון אצלנו בלבד, ללא כל דרישת אחריות מהצד הנגדי.

הפלסטינאים הם אנשים בעלי מגוון רחב של דעות, ויש בהם הכל מכל, ממש כמו בצד הישראלי. הכרה ראשונית זו צריכה להבנתי להדריך את דרכנו עימם, שפירושו לומר להם ישירות שאנו נפגעים מהם, כועסים עליהם, מבקרים מעשים שלהם – ממש כפי שהדבר אמור להיעשות גם כלפינו. הורדתם לדרגה יצרית בלבד אינה מכבדת אותם, ואינה מכבדת את מי שמבצע זאת עבורם, על ידי כך שאינו דורש מהם את המעט שניתן לדרוש מכל קבוצת בני אנוש.

http://www.faz.co.il/thread?rep=66420
אני רואה צרך לתקן ולהבהיר
עמיש (יום ראשון, 18/09/2005 שעה 16:21)
בתשובה לאלכסנדר מאן

באמרי אינני מצפה אני מתכוון לכך שאני מוכן לכל אפשרות. יהיו טובים ומוסריים מה טוב, החיים יהיו פשוטים יותר וניהול הקונפליקט יהיה קל יותר. יהיו רעים וחסרי מוסר - חבל מאד, זה יקשה עלינו את ההתמודדות ואת הטיפול בקונפליקט.
אני סבור כי ביכולתנו לנצל את נקודות הכח והחולשה שלהם ואת האינטרסים שלהם על מנת לתמרן בתבונה, אני בהחלט מצפה כי נדע להגיע אתם למצב בו הם ימלאו את ההתחייבויות שקבלו על עצמם. אם הם ימלאו את ההתחייבויות הללו אז פחות משנה לי אם הם אנשים טובים או אנשים רעים.

יכולים להיות מצבים בהם האויב הוא מוסרי והגיוני בדיוק כמוך, לעתים זה מקשה עליך את הבעיה ולעתים זה יכול להקל.

אני יכול להוסיף ולהגיד כי ההשחתה שלנו, כעם וכמדינה מטרידה אותי הרבה יותר מאשר ההשחתה שלהם או מצב המלחמה אתם.
אםפ לא נהיה טובים ונקיי כפיים ודעת - אנחנו נפסיד.

http://www.faz.co.il/thread?rep=66429
דרישה אחת, או מלחמת יום הדין. חלום הג'נוסייד מול השיקום
מיכאל שרון (יום שני, 19/09/2005 שעה 0:23)
בתשובה לאלכסנדר מאן

בהקשר הסכסוך איני רואה טעם לדרוש מהם ביקורתיות. איני מתווה נורמות התנהגות לצד האחר. בנוסף, ביקורתיות כלל איננה רלוונטית. נידרש מהצד האחר דבר יחיד מבחינת האינטרס של שני העמים, והאינטרס האנושי והאיזורי הפשוט, שלא תהיה כאן מלחמת יום הדין גרעינית. דבר אחד ויחיד. לא גישה ביקורתית, לא דמוקרטייה, לא שקיפות, כל אלה הבלים של הסחת קשב ואינטלקטואליזציה כמנגנון הגנה. נידרש דבר אחד, גלובאלי: שינוי אורייטצייה באופן רדיקלי.

ממכוונות ג'נוסייד - לכוונות בנייה, שיקום וישוב הפליטים.

במשך עשרות שנים רוב האוכלוסיה לא עסקה כמעט במעשי בנייה ופעילות כלכלית סבירה: ראו את עזה. יש להם את המשאב האנושי. ליפן אין הרבה יותר מזה. ואף על פי כן לא פיתחו שם נדבר, שום תעשייה, שום בסיס משקי. הם ניזונים מאונר''א.

כתחליף לכל אלה קיים חלום: חלום הטהור ממה שנידמה להם כחזיון בלהות: ההטהרות מהקיום היהודי על אדמתם. הכל מתנקז עבורם לנקודה אחת: גורם מאז'ורי מפריע להם, לתפיסתם, לחיות כבני אנוש, משתק את יזמתם. העובדה שאנו קיימים כאן.

איני רואה מה פתאום עלי להציג להם דרישות: ממשלת זדון מטעמי ביצעה באנשים האלה טהור אתני רב מימדים לפני 57 שנה. ממשל צבאי של שילטון חושך בולשו-פאשיסטי היפקיע מהאנשים הללו אדמות במשך עשרות שנים. ממשלת הזדון הישראלית שיקרה גם לעם היהודי ועסקה בהונאה רבתי כלפי הקהילייה הבינ''ל. רחצנו בטוהר כפינו. אוכלוסיית מהגרים יהודית בעלת גישות סטליניסטית השתלטה עוד בשנות ה-‏20 על מוסדות הישוב, והטיפו לנשל את הערבים מאדמתם בא''י כולה ולקחת מהם את מקורות תעסוקתם (כיבוש הארץ; כיבוש העבודה). אותה עלייה נקטה כלפי הערבים בגישות גזעניות מהחשוכות ביותר במאה ה-‏20, שחילחלו בנו עד ימינו אלה. ועם זאת, רחצו בצביעות איומה באיזה טוהר אוטופיסטי תוך הכחשת והסתרת הזדון הנורא שחילחל מאחריהם.

איני רואה מדוע עלי לדרוש מהערבים בפטרנליזם לגלות גישות ביקורתיות ושאר דרישות. אני,שיושב, אני ועמי בבתים מהודרים על אדמה שישבו בה 1300 שנה, והם, במחנות פליטים.

שנים הם טיפחו חלום אחד: איון הרע, הישות היהודית על אדמתם. במלה אחת: ג'נוסייד. זאת כתנאי הכרחי לכל בנייה שתבוא מאוחר יותר. עד אז הם משותקים כביכול כלכלית ויזמית, בשבי אותו מעצור ניתפס: נוכחות הישות הרשעה הציונית על אדמתם.

לכן, דרישתי היחידה להם: החלפת אוריינטציית ג'נוסייד באוריינטציית שיקום ובנייה. מפעל אדיר בינ''ל לשיקום הפליטים, עכשו, בטרם מספרם יוכפל. במסגרת טיפוח רצון טוב, שבני נוער יהודיים יתגייסו ברבבותיהם לעזור ולסייע.

ועם זאת, הייתי 2000 שנה בן בלי אדמה. לכן נירדפתי. אין לי ברירה אלא הטריטוריה הזאת. המפגש היחיד ביננו הוא ויתורם על חלום הג'נוסייד במסגרת פעולות שיקום ובנייה, והותרת טריטורייה מספקת בידי, אני, שגם הייתי קורבן לעוולות אין ספור בגלל היעדר האדמה הזאת.

האלטרנטיבה היחידה לזה היא מלחמת יום הדין במוקדם או במאוחר

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.