פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=66846
בשנות ה-‏50 התייחסו מנהיגים במפא''י לעלייה המזרחית
מיכאל שרון (שבת, 01/10/2005 שעה 8:07)

במינוח בעייתי משהו. קראתי חוות דעת משנות ה-‏50 בהם תוארו המזרחים כאנשים חסרי אתיקה שאינם כלל מודעים לאימפרטיב הקטגורי של קאנט. איש החינוך הדגול קארל פרנקנשטיין ראה בהם אנשים נחשלים וירודים בפרמטרים רבים (למשל מוכר ביטויו בהקשר להם ''האינטליגנציה החבולה'').

כיום נחשבים דברים אלה לגזענות, אך אין הדבר מוסיף ולא כלום, פרט לגינוי הערכי. שהרי בסופו של דבר המנהיגות ואינטלקטואלים דאז תארו באופן מדוייק למדי את מה שראו. גזענות או לא, היה זה מבחינה אמפירית תאור מדוייק למדי.

מה היה צריך לעשות אז? יש לשאול את השאלה הבוטה, בפשטות, האם מדובר בגורמי אישיות ואינטליגנציה עמוקים שאין כמעט לשנותם על ידי חינוך? הרפורמה בחינוך נכשלה והוכחה כניזקית. האם הדוגמא של אוכלוסייה מזרחית ששגשגה בצרפת גם מבחינה רוחנית היא אינדיקטיבית? או שלצרפת היגר החלק המובחר של יהדות המגרב, בעוד לישראל, החלק הירוד?

גישתי מכל מקום היא בחינות אינטליגנציה וקשב נטולות הטייה תרבותית כתנאי מקדים להכרת מה שלפנינו ולכל התערבות חינ וכית, חברתית ושיומית. אציין כי בבחינות לחלוקת קשב שערכתי בשנות ה-‏80 במפעלי תעשייה, נימצאו למשל פועלים ערבים כעולים בהרבה ביכולת זאת על פועלים בני עדות המזרח. ובני עדות המזרח שבחנתי נימצאו ככלל נמוכים למדי ביכולת לחלוקת קשב.
http://www.faz.co.il/thread?rep=67087
אם יורשה לי...
עמיש (יום שני, 03/10/2005 שעה 11:53)
בתשובה למיכאל שרון

ספרו של קרל פרנקנשטיין ''שיקום האינטליגנציה החבולה'' אינו מתייחס למוצאו העדתי של הילד.
http://www.faz.co.il/thread?rep=67108
קרל פרנקנשטיין הוא פסיכולוג שאינטלקטואלים מיליטנטים מזרם
מיכאל שרון (יום שני, 03/10/2005 שעה 14:14)
בתשובה לעמיש

''ניחשול המזרחים'' אוהבים לשנוא.

קראתי את ספריו בשנות ה-‏70 ואף פגשתי אותו ושוחחתי איתו פעם במלון בטברייה בתחילת שנות ה-‏80

קרל פרנקנשטיין לעומתם , במאמרו ''לבעיית ההבדלים האתניים'' (1951) העמיק בשאלה הנוגעת לאופן בו יש לשנות את האופי האתני של הורי . שורשי האופי האתני של אבי ושל אמי נתונים לדעתו בבלתי מודע, ולכן הכוונה הכרתית אין בכוחה לשנותנו (שם, 270). ''רק כוחות הפועלים על הבלתי מודע עשויים לשנות את משקלו של האופי האתני'' (שם/שם) לכן עלי ועל הורי להתמודד באופן פעיל עם האופי האתני שלנו (שם:272(
כיוון שהאמנתי בכנות כוונותיו של פרנקנשטיין,כפי שנישא בפי מחנכי, כך עשיתי, התמודדתי באופן פעיל בדיכוי עצמי, מאז הייתי בת שש, ביחידות ובתוך הקבוצה, ממש כמו שהמליץ (שם בעמוד 292). המצאתי את הצרפתייה ההיא מקטעי המידע שהפנמתי מאמי, שכן סיכוייה להתקבל על ידי פרנקנשטיין היו גבוהים יותר. בניתי את עולמי לפי מידותיו. אבל ללא הועיל. למרות שאימצתי את המלצותיו, היה פרנקנשטיין ספקן באשר לסיכויי הצלחתי , משום שגם הוא, כמו פוירשטיין, סבר שכושר ההפשטה שלי לקוי וכושר האינטליגנציה שלי נמוך. על כן לא ניחנתי ביכולת חשיבה סיבתית לגבי הבנת חוקיות העולם והחיים, בהבחנה בין עיקר וטפל ובהתמצאות במצבים הדורשים ''הבנת הסיבות'', החוקים והעיקר, ובהסתגלות לתנאים חדשים המחייבים ראייה מהירה של המשותף והמבדיל''. במאמר אחר בשם ''למושג הפרימיטיביות'' (1951) ניתח פרנקנשטיין את סוגי הפרימיטיביות המוכרים לו - של הילד (עמוד 342), של הלקוי בשכלו (עמוד 344), ושל חולה הרוח (347). בהקשרים אלה ניתח את תודעת ה'אני' ואת חולשתו אצל הפרימיטיבי הנחשל. כל אלה ''...מהווים רק כעין הקדמה לנושאנו העיקרי, ניתוח המנטליות הפרימיטיבית של יהודי העדות הבאים אלינו מאיזורי תרבות נחשלים'' (עמוד 352)...''אמרנו שהאדם הפרימיטיבי חסר 'אני' ושעולמו עולם על- אישי..., עלול ה'אני' ל''התנפח'' (נרקסיזם)...,ומכאן האנוכיות הצרה וחוסר ההבנה לערכים על אינדיווידואליים המציינים את הפרימיטיביות המנוונת'' (שם 353). ממחנכי ששתו את מחקריו בשקיקה, הבנתי שה'אני' שלי הינו חסר תוכן פונקציונאלי ,שאינני יכולה להגיע בדרך ההפשטה להכרת הזולת הזר כבעל 'אני'! (שם, 352).

כל זה היה חשוב לפרנקנשטיין ומרעיו במישור הפילוסופי. הם ראו ''את המכלול'', היו חרדים ''לגורל עם ישראל'', ולא לגורל הילדים או המזרחים הקונקרטיים, עליהם נסבו מסקנותיהם.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.