פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לפרקש, 21/01/06 20:16)

http://www.faz.co.il/thread?rep=73166
לישר את ישור טעותך
רום הראל (שבת, 21/01/2006 שעה 20:55)
בתשובה לפרקש

סליחה.
אבל המאמר של פופר נקרא [לפי מיטב זיכרוני] ניחושים והפרכות שבו בניחושים הוא מתייחס לתיאוריות, להנחות שלא חשוב מאיפה באו, והידע מצוי רק בהפרכה [כאמת נצחית]. התיאוריה כמוה כניחוש כמוה כהשערה.ואין לנו שום השגה בדבר אמיתותה.
עיין ב:
לנוחיותך ליקטתי קטעים משם [זה באמת טקסט ארוך].
For Popper, a theory is scientific only if it is refutable by a conceivable event. Every genuine test of a scientific theory, then, is logically an attempt to refute or to falsify it, and one genuine counter-instance falsifies the whole theory.

קטע שני
But unlike traditional empiricists, Popper holds that experience cannot determine theory (i.e. we do not argue or infer from observation to theory), it rather delimits it: it shows which theories are false, not which theories are true.
קטע שלישי
Scientific theories, for him, are not inductively inferred from experience, nor is scientific experimentation carried out with a view to verifying or finally establishing the truth of theories; rather, all knowledge is provisional, conjectural, hypothetical - we can never finally prove our scientific theories, we can merely (provisionally) confirm or (conclusively) refute them; hence at any given time we have to choose between the potentially infinite number of theories which will explain the set of phenomena under investigation. Faced with this choice, we can only eliminate those theories which are demonstrably false, and rationally choose between the remaining, unfalsified theories. Hence Popper's emphasis on the importance of the critical spirit to science - for him critical thinking is the very essence of rationality. For it is only by critical thought that we can eliminate false theories, and determine which of the remaining theories is the best available one, in the sense of possessing the highest level of explanatory force and predictive power.
איזה יופי שמתוך השאלה התיקון ותיקון התיקון באה חכמה לעולם...

http://www.faz.co.il/thread?rep=73168
לישר את ישור טעותך
פרקש (שבת, 21/01/2006 שעה 22:31)
בתשובה לרום הראל

פופר טוען במפורש, כתלמיד בית המדרש, שהוא שם לפניו הנחות כדי להפריכן וזו שנותרת/ות משמשת/ות להמשך הדרך בחיים, במדע, עד שיבואו טענות אחרות ויפריכו גם אותה/ן. כלומר, חייב אדם להישאר לפחות עם תיאוריה אחת בלתי מופרכת, כדי להמשיך הלאה, ותמיד לשאול שאלות. ומכאן שהוא חייב לייצר תיאוריות וטענות חדשות כדי לנסות ולהפריך אותן ואת זו הלא מופרכת שבידיו, עד שתמָצֵא תיאוריה חדשה ובלתי מופרכת, שבהכרח תבטל את זו הקודמת לה.

וזה אכן מה שאמרתי, כמצוטט מפי ההסטוריון של ה'סוס': '' .... and rationally choose between the remaining, unfalsified theories.''

אתה טענת: ''לסיכום, מי שקובע את ''קריטריון הרלוונטיות'' של כל שיטת ידע, היא המציאות. בשיטה המדעית נחשב לידע מה שהופרך. מה שעוד לא הופרך, הוא עדיין בגדר השערה.''

מה שצריך לומר הוא שמה שלא הופרך הוא השערה המשמשת כידע (כל עוד לא הופרכה). מה שהופרך נשמט מסל ההשערות. ורוצה פופר לומר לנו שכל מידע ועובדה צריכים להיבחן כל הזמן מתוך תיאוריית ההפרכות שהוא מציג, כדי שנהיה תמיד בטוחים בכל קביעה מדעית או מחקרית.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73177
לשונך מעוותת את המסר
רום הראל (יום ראשון, 22/01/2006 שעה 8:25)
בתשובה לפרקש

זה נכון שכדי ''להמשיך הלאה יש להתייחס פרגמטית לתיאוריות חיוביות שעדיין לא הופרכו , אבל יש לזה ערך אינסטרומנטלי בלבד, ואין [בפירוש] אין להתייחס לכך כאל ''ידע'', ביחוד לא בהעדפה של תיאוריה אחת על תיאוריה אחרת.

זה שאינך יכול להעלות על הדעת התקדמות מדעית ללא ''שפה חיובית'' זה בגלל שהתובנות של פופר לא חדרו מבעד לתחום המדע ולא השפיעה את השפעתה על חיינו.

מה שחשוב לי בשלב זה של הדיון, שאין דרך לשקלל בין תיאוריות שעדיין לא הופרכו למעט הערך השימושי שלהן, וזה תלוי בתנאים ומשתנה עם התנאים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73179
שכן להתייחס לכל תיאוריה כאל ''ידע''
רום הראל (יום ראשון, 22/01/2006 שעה 9:13)
בתשובה לרום הראל

מרוקן את המשמעות של המושג מתוכן. לשם כך יש מילים פחות חזקות, כמו ''סברה'' ''דעה'' ועוד.

מה שיפה זה אי ההזדהות של מדען [יוצר תיאוריות] עם יצירותיו ונתינת הזדמנות לשים דגש על השאלה, על מצב הבעיה שממנה מורכב הידע האמיתי ולא מנהתיאוריות שזמינות לנו ברגע מסויים ושטובות לשימוש זה או אחר.

מצד שני אין זה אומר שאין שימוש לתיאוריה שהופרכה. למשל בכל יום אנחנו קוראים בעיתון על ''זמני שקיעת החמה''. ובו בזמן הידע שלנו אומר שהחמה לא שוקעת אלא מראה החמה נעלם מעבר לאופק.

נתקלתי ביהדות בהוראות מסוג זה בדילמה בין ''לשון נקיה'' ו''לשון קצרה''. וההכרעה היא באופן השימוש. לאיזה צורך נאמר המאמר. אם לצורף לימודי הרי שיפה לשון נקיה ואם לצורך זכירה הרי יפה לשון קצרה.

כך גם כאן, יש טעם ללמוד לומר ''זמן העלמות מראה החמה מעבר לקו האופק'', או לקרוא לכך ''זמן תופעת השקיעה'', ובכך אנחנו צועדים קדימה מבחינת הקטנת הפער בין הבנתנו את חווית העולם לבין אופן תיאורו בהתבטאויותינו.

מכיוון שלדעת פופר [ואני מסכים עימו] תיאוריות יופרכו בשוליים [הגמרא היא דוגמה נהדרת ל''הבנת מושגים לפי דוגמאות שוליים''], והמדען צריך לערוך לתיאוריות מבחנים קשים, כדי להפריך כמה שיותר מהר כדי להימנע מהטעות, אזי יש לעודד שימוש רחב בתיאוריות כדי להפריך אותן בשוליותן [או במקום שתיאוריה א מתנגשת בתיאוריה ב].

http://www.faz.co.il/thread?rep=73313
כפופריאני עלי לתקן אותך.
מיכאל שרון (יום חמישי, 26/01/2006 שעה 20:17)
בתשובה לרום הראל

מדובר על ניתנות להפרכה, ראשית כל. מה שניתן להפרכה הינו בעל מטען אינפורמציה. ככל שהשערה מסתכנת יותר, כך היא בעלת אינפורמטיביות גבוהה יותר. זאת לפי תורת האינפורמציה שקידם שנון ב-‏1949 (ושהיו שדגלו בה באופן אינטואיטיבי קודם לכן, לפני ניסוחה המתימטי). בהתאם לה, כמות המידע הקיימת בטענה מסויימת, נימדדת על פי מידת אי הוודאות. למשל בצומת של התפצלות ל-‏2, הרי כמות המידע הטמונה בתשובה לשאלה איזו מהן מוליכה לפתח תקווה, היא בעלת ביט אחד של מידע. בצומת של 4 התפצלויות, כמות המידע היא 2 ביטים, ושל 8 התפצלויות - 3 ביטים. השערה שאינה ברת הפרכה, כגון הטענה שיש אלוהים (אין להעלות על הדעת שום תצפית היפוטטית שתוכל להפריך זאת) היא אמירה ריקה, בעלת אפס אינפורמציה. הנחת קיום האלוהים אינה פותרת שום אי ודאות בעולמנו, ואין היא, אלא מביאה אותנו לסרבל ללא צורך את השפה בדברנו על תופעות אמפיריות בעולמנו. שהרי לכל משפט תצפיתי (כגון ''כרגע יורד ברד בדרום ספרד'') הנחת קיום האל אינה אלא הוספה בדיאבד, פוסט-הוק, של סיפא קבועה לכל משפט כזה: ''זה משום שהאל רצה בכך''. לדוגמא: ''אני צריך עכשו להשתין, וזהו משום שהאל רצה בכך''. אין הדבר מוסיף כל מידע ממשי על העולם נכון, האמונה באל תורמת למעין אסטטיקה פנימית, ושאר תחושות שבאמונה, אך אין היא כלל תורמת אינפורמציה ומוסיפה משהו ליכולת הניבוי שלנו על מצבים בעולם. זאת בניגוד למשל לניבוי: אם נחמם מוט ברזל, הוא יתארך.

השערה שהופרכה אף היא מספקת מידע, בכך שהיא מצמצמת את טווח האפשרויות. זאת בדומה לאמירה: לא. ההתפצלות הזאת אינה מובילה לפתח תקווה. בחר באחת מ-‏3 ההתפצלויות שנותרו.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73346
כפופריאני עלי לתקן אותך.
רום הראל (יום שישי, 27/01/2006 שעה 9:28)
בתשובה למיכאל שרון

ובמה בדיוק אתה מתקן אותי?

אבל באותה הזדמנות הרשה לי לתקן אותך... צפיה אמפירית אינה דרך היחידה להפרכה . יש גם [אליבא דאיינשטיין] ניסויי מחשבה, וכמו שאמרתי במקום אחר, תיאוריה ניתנת להפרכה ביתר קלות בשוליה.

אם יש ''ערך לתיאוריה'' או לטענה, זהו נושא שגם הוא ''כפוף לתיאוריה''.

ומה שיפה הוא שאתה יכול להיות פופריאני טבריאני או אינדיאני.....

אין זה מעלה או מוריד מתוקפה [המדעי] של אמירתך....

http://www.faz.co.il/thread?rep=73349
ניסוי מחשבה הוא שחזור במחשבה של מצב בעולם
מיכאל שרון (יום שישי, 27/01/2006 שעה 11:05)
בתשובה לרום הראל

דהיינו מהווה מעין צפייה אמפירית, אלא שהאדם בונה בדימיון את המצב האמפירי הזה. והרי גם השיפוט אודות ניתנות להפרכה, הינו בנייה בדימיון של מציאות אמפירית אפשרית, שתהווה הפרכה לתאורייה הזאת. כל הצבעה על אפשרות הפרכה (כגון ''אם ניצפה בברבור שחור, הרי זו הפרכה של הטענה הכללית ''כל הברבורים לבנים'') הינה ניסוי מחשבתי. יש ניסויים מחשבתיים פשוטים, ויש מניפולציות מחקריות מורכבות יותר שניתן להעלותם על הדעת.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73354
ניסוי מחשבה הוא שחזור במחשבה של מצב בעולם
רום הראל (יום שישי, 27/01/2006 שעה 12:40)
בתשובה למיכאל שרון

בשביל ברבור שחור ברבור לבן לא צריך ניסוי מחשבה.

שנית ניסוי מחשבה למשל לנסוע במהירות האור ולצפות קדימה, אינן ''שחזור של מצב בעולם'', היות וניסויי מחשבה קיימים על מנת להתנסות במשהו שאינו ''מצב בעולם''.

שלישית, עדיין לא ברור לי במה ''חלקת עלי'' בתגובתך הלפני אחרונה.

ואולי כמו תמיד אין לך דעה ואתה מסתיר אותה ב''מלבושים מפוארים'' שרק חכמים יכולים לראות.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73372
לא.
מיכאל שרון (שבת, 28/01/2006 שעה 3:09)
בתשובה לרום הראל

''שנית ניסוי מחשבה למשל לנסוע במהירות האור ולצפות קדימה, אינן ''שחזור של מצב בעולם'', היות וניסויי מחשבה קיימים על מנת להתנסות במשהו שאינו ''מצב בעולם''.

אך לא. ניסוי מחשבתי מייצג מצב אפשר כלשהו, לאו דווקא כזה שלא יכול להתרחש בפועל. כמדומני שלא הבנת במה המדובר. עניין הנוסע במהירות קרובה למהירות האור הוא בשביל לסבר את האוזן. לחילופין, ניתן לערוך אותו ניסוי מחשבתי עם איזוטופ כלשהו במהירות קרוב למהירות האור, ולראות את תוספת גילו (על פי מידת התפרקותו או זמן מחצית החיים שלו) בהשוואה עם אותו איזוטופ על פני כדור הארץ (לאחר חזרתו למשל).

טעית בכך שרק השערה שהופרכה היא בעלת ערך אינפורמטיבי. אתה נוטה להסחף במילים פואטיות אותם אתה מחזיק כרבי השראה, אך האימפרסיוניזם הזה בא על חשבון התמקדות, דיוק והבנה נכונה. יש לך הכשרה במדעי הטבע, במתימטיקה, או בתחום מדעי כלשהו בו עורכים ניסויים? ערכת מימיך ניסוי מדעי עם מתודולוגיה סטטיסטית ומדעית? למדת פעם לוגיקה? או שהכשרתך היא ספרות מדעית פופולרית בעיקר? גם אם לקחת קורס בפילוסופיה של המדע באיזו מכללה איזורית או באוניברסיטה הפתוחה, עדיין נישאלת השאלה אם למדת לוגיקה פורמלית? האם הבנת את הניסוחים המתימטיים של פופר ב- logic of Scientific discovery למשל? במקרה את כל חיי הבוגרים הקדשתי למדע, וכן הכשרתי הנוספת בפילוסופיה כוללת לימודי לוגיקה מתימטית מתקדמת, למשל מערכות מודליות. לא תמיד ראוי לזלזל בזה שמבהיר לך דבר או שתיים בלשון בהירה ופשוטה ככל האפשר, בגלל הפשטות וחוסר המילים הנימלצות והשימוש בז'רגון.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73382
לסבר את האוזן?
רום הראל (שבת, 28/01/2006 שעה 11:13)
בתשובה למיכאל שרון

בוא ונראה אותך מסבר את האוזן?
מישהו שרוכב על חלקיק במהירות האור, בשדה אסטרואידים] מה הוא רואה מלפניו?
תענה ונראה [מבחן השכלה קטן]

http://www.faz.co.il/thread?rep=73383
שרק השערה שהופרכה היא בעלת ערך אינפורמטיבי.
רום הראל (שבת, 28/01/2006 שעה 11:18)
בתשובה למיכאל שרון

מעולם לא טענתי כך, אלא רק שהשערה שהופרכה ניתן לקרוא לה ידע מדעי. יש ערך אינסטרומנטלי [שימושי] לכל השערה אלא שלא ניתן להכריע בינהן [השערה לא מופרכת אחת מול רעותה], אלא על פי ערך השימוש המסויים [וזה כידוע משתנה ממקרה למקרה], ככה שיש לגיטימיות לריבוי השערות למצב בעיה אחת [תבדוק אצל פופר] וזאת באי העדפה של תיאוריה אחת על תיאוריה המתחרה בה.
זה נותן מפתח לריבוי תיאוריות מבלי הכפיה להכריע בינהן אלא על פי הפרכה והתייחסות לתוכנן בצורה יחסית.

אנא הואל לדייק.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73373
אפילו לא הבנת את מה שכתבתי לך
מיכאל שרון (שבת, 28/01/2006 שעה 3:40)
בתשובה לרום הראל

''בשיטה המדעית נחשב לידע מה שהופרך. מה שעוד לא הופרך, הוא עדיין בגדר השערה''.

השערה אינה בעלת ערך מידע? הרי כל מושג ''מידת ההסתכנות של השערה מדעית'' של פופר (וחריגתה מקונבנציות מקובלות) מניח שלהשערה מדעית יש ערך אינפורמטיבי. המחשתי לך זאת בעזרת מושגי תורת האינפורמציה. אלא שאתה מפלס דרך בעזרת מילים ולא בעזרת מושגים, מילה מסויימת באה אצלך כנתון אחרון, כתחליף להבנה. שהרי מה פרוש ''הוא עדיין בגדר השערה''? מה מעמדה הלוגי של השערה? אתה מניח אינטואיטיבית שהשערה מנוגדת לוודאות, אך הרי לא קיים דבר כזה, וודאות אמפירית. תחת זאת משתמשים במושג ''אינפורמטיבי''.

ואיך דבר שאינו נכון יכול להיות ''ידע''? השערה הניתמכת מכיוונים שונים, מספקת ידע, והרי אין המדע סתם מנסח ספקולציות, אלא שואף לנסח השערות מבוססות, הניגזרות פחות או יותר ממצאים וטעונים בעלי סבירות. האם טעות היא ידע? אם אני אומר משפט מוטעה על המציאות, האם אני מספק לך ידע? הוכחת טעותך (על ידי הפרכת טענתך) בעת שאתה בא להפריך תאוריה שלי, רק מראה שהתאוריה הזו מוצקת למדי. ואם כן, הוכחת טעותך אז, הינה כלי עזר להמחשה שהתאוריה שלי עומדת במבחנים שונים, מספקת ידע ממשי, מתירה אי ודאויות, ומאפשרת לבנות עליה ניבויים נוספים, וראוי להקצות לה משאבי מחקר, שכן הדבר עשוי להיות פורה. אמור מעתה: תאוריות טובות מספקות ידע. טעויות בודאי שאינן מספקות ידע במובן זה, שכן אין לעשות איתן כמעט דבר, פרט להמחשה שהתאורייה הטובה עמדה בהצלחה במבחנים שונים.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73384
סוף סוף
רום הראל (שבת, 28/01/2006 שעה 11:20)
בתשובה למיכאל שרון

המדע הוא ספקולטיבי הוא אמור לייצר תיאוריות. זה שיש לך עצירות לא עושה אותך מדען דגול. לא הבנת את פופר, לא הבנת קיום מרובה תיאוריות במערכת שאלה אחת.

מה לעשות? עם כל התארים הללו?

http://www.faz.co.il/thread?rep=73374
אפילו אינך מזהה אינטואיטיבית את השטויות שלך כשטויות
מיכאל שרון (שבת, 28/01/2006 שעה 3:56)
בתשובה לרום הראל

האם טענה מופרכת מספקת ידע?

נניח שאתה יודע שהטמפרטורה כרגע בשעה 0349 באיזור תל אביב היא 17 מעלות צלסיוס. אם כן, יש לך כאן אפשרות נהדרת לספק לנו ידע רב ועצום לפי שיטתך: החל להפיק סדרת ערכי טמפרטורה השונים מהערך של 17. למשל, 18.25 , 18.29 18.29 ... 5982 ... 19752.3 וכן בחר באופן דומה בערכים הנמוכים מ-‏17 עד 273 - מעלות צלסיוס (האפס המוחלט). שים נא לב שככל שסידרת הטענות המופרכות אודות הטמפרטורה בתל אביב ב-‏0349 בתאריך 28 ינואר 2006 גדלה, הרי שיש לנו יותר ידע, לפי שיטתך. והרי ניתן לייצר סדרה כזאת באופן לא חסום. הינה כך מצאנו את הדרך האולטימטיבית לייצר ידע בכמויות ענק. חזון הידע האין סופי קם והתגשם, לבש עור וגידים לנגד עינינו התוהות...

פופר מתגלגל בקברו, ואני מתגלגל מצחוק (סליחה, לא התכוונתי לפגוע בכבודו של אדוני הניכבד, אלא להביאו לחשוב צעד קדימה על המשפטים שהוא מייצר כאן.)

http://www.faz.co.il/thread?rep=73380
אפילו אינך מזהה אינטואיטיבית את השטויות שלך כשטויות
רום הראל (שבת, 28/01/2006 שעה 11:07)
בתשובה למיכאל שרון

חמור נושא תארים שכמוך, מתי תלמד ''שתואר'' אינו תירוץ להפסיק ללמוד? ומתי תפנים את המשפט ''מכל מלמדי השכלתי''?
כל התגובה שלך אומרת רק דבר אחד: ''אינך יכול לתאר לעצמך תועלת מעשית משימוש בתיאוריה שהופרכה''.

והדוגמה שנתת....

חבל עליך ועליה.

אבל מכיוון שאני מרחם עליך אני אפתח לך [כמו עבור ''מי שאינו יודע לשאול'', הבן הרביעי מהגדה של פסח]. ובכן יש פילוסוף בשם פאהינגר שכתב ספר עב כרס על ''הפילוסופיה של הכאילו'', ואם אצתה כבר שם נסה לקרוא את המקור הגרמני ולא את התרגום האומלל לאנגלית שתורגם בידי קצב פוזיטיביסט בשם אודגן.

שם יש דוגמאות ממתמטיקה ועד לתורת ההכרה הקאנטיאנית לערך השימוש בתיאוריות מופרכות, וגם הכנסת ''הלא חוקי'' לתחומי המדע.

מקווה שיש בזה מספיק רמיזא כדי להחזיר את החמור למסלולו, אולי יצא ממך חכימא [סוף סוף] ותזכה שירכב עליך המשיח.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73387
האנס פאהינגר היצביע על כך שיש גם טעויות מועילות. אבל רוב הטעויות
מיכאל שרון (שבת, 28/01/2006 שעה 12:00)
בתשובה לרום הראל

הן מזיקות יותר, מטענות אמיתיות באותו תחום. יש אמנם מקרים שפעולה על סמך הנחות מוטעות עשוייה להואיל, כגון מחקריו של הביולוג ליסנקו מתקופת סטלין, שיצא מהנחות למארקיאניות. או לעיתים, הצבעתי על כך שהנחות מסויימות, אפילו מוטעות, של רוב הציבור בנושא המצב הכלכלי, עשויות אף הן להוות נבואה שמקיימת עצמה.

לרוב, הפרכת תאורייה שקרית מועילה יותר מלדגול בה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73388
לדגול - היא פליטת פה יפה שלך.
רום הראל (שבת, 28/01/2006 שעה 12:09)
בתשובה למיכאל שרון

ל''לדגול'' אין קשר ל''בחינה מדעית של תיאוריות''. ולצערי אתה לא במיעוט באנשים ש''מתים על הגנת הדגל התיאורטי שלהם'' בניגוד לפופר [ולכן לא יכול להיות ''דגל פופריאני'' שראוי ''לדגול בו''].

כל המאמץ שלי הוא לשחרר את האנשים מההרגל הטפשי הזה לדגול במשהו אלא להיות בשאלה כלפי המציאות ''שאלו את שלום ירושלים סיפרו מגדליה'' כל פעם מחדש.

כל המאמר שלי הולך בכיוון הזה של לשחרר אנשים מדגלים שכולם השערות [בין אם מוצלחות יותר או מוצלחות פחות].

http://www.faz.co.il/thread?rep=73390
הבהרתי קוגם ש''לדגול'' הוא להשקיע משאבים (ולא להאמין אמונה עיוורת)
מיכאל שרון (שבת, 28/01/2006 שעה 13:01)
בתשובה לרום הראל

אנו מקצים משאבים, ולרוב עדיף להשקיע משאבי מחקר בתאורייה (מסתכנת) שעמדה במבחנים שונים, יותר מאשר בתאורייה טריביאלית שהופרכה בנקודות שונות. זאת משום שסביר יותר כאן שהדבר יוביל לכיוונים פוריים.

אבל סליחה, ראיתי בגוגל שכבודו עוסק באיזוטריקה, ומישים עצמו למורה רוחני, שעניינו דברים כאלה ואחרים במסגרת העידן החדש. מכאן שאין לדרוש ממנו הקפדה ודיוק רבים או חשיבה שיטתית. ויש לצפות הן שינסה לתת מצג ''רציני'' לדבריו, הן שיקפיד על כתיבה רהוטה ואמירה הנישמעת כ''מכובדת מאד'' והן שנושא מעמדו האישי חשוב ביותר בעיניו. זאת אולי לצורך השאת פתיים, כפי שכינה עיסוק בתחומים אלה הרמב''ם, הרציונליסט הגדול - ''פתי מאמין לכל דבר''. אלה התרבו מאד במקומותינו למרבה הדאבה - הרבה נובו רישים ויאפים ניבערים וריקים אך בעלי ממון וזיקה לרוחניות אינסטנט.

ואם כך, אתה עוסק בדברים לחלוטין שונים, ומנסה להוכיח את הרלוונטיות של נקודות תצפיתך לקיום האנושי. איני בא להקל בכך, בוודאי יש לך מה לאמר בתחומך, אבל במחילה, עזוב את פופר לנפשו. הרי האיש היה מתנגד גדול לאנשים מסוגך ולשאר דוגלי אמונות הבל, מעוננים, מכשפים וקוראים בעלי תה וגושי בוץ.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73393
הבהרתי קוגם ש''לדגול'' הוא להשקיע משאבים (ולא להאמין אמונה עיוורת)
רום הראל (שבת, 28/01/2006 שעה 13:32)
בתשובה למיכאל שרון

חמור נשאר חמור
לא הבנת כלום
לא נממה שכתבתי ולא ממשנתו של פופר.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73356
שאלה
צדק (יום שישי, 27/01/2006 שעה 13:14)
בתשובה למיכאל שרון

אתה כותב במקור ראשון?

בגליון הקודם הופיע כותב בשם מיכאל שרון.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73381
ניסוי מחשבה הוא שחזור במחשבה של מצב בעולם
רום הראל (שבת, 28/01/2006 שעה 11:11)
בתשובה למיכאל שרון

למה צריך האדם ''לבנות בדמיון'' מצב ?
ומה ''אמפירי'' בניסוי הזה? האם ''המציאות מגיבה''?
לא!
כולה לפי ''דימונו'' של החושב.
ואין בכך שיחזור [שִׁחְזוּר [ש''ע; ז'; שִחזוּר-, שִחזוּרים, שִחזוּרֵי-, שִחזוּרו (שם הפעולה של משַחזֵר)] <שחזר (חזר)> 1. [עח] בּנִייה מֵחָדָש על-פּי הדֶגֶם המקורי; 2. [עח] תֵיאוּר מאורָע על-פּי פּרטים השמוּרים בזיכּרון (בּלועזית: רֵקוֹנְסְטְרוּקְצְיָה)] שיחזור הוא מצב שהיה כבר במציאות. עבורו לא צריך ניסוי מחשבה אלא היזכרות.

כנראה ש''המכללה הכפרית'' בה ביקרתי היתה מעולה.

http://www.faz.co.il/thread?rep=73389
רום, אנא צרף פרטים על ''המכללה הכפרית'' המעולה?
דוד סיון (שבת, 28/01/2006 שעה 12:15)
בתשובה לרום הראל


http://www.faz.co.il/thread?rep=73394
רום, אנא צרף פרטים על ''המכללה הכפרית'' המעולה?
רום הראל (שבת, 28/01/2006 שעה 13:38)
בתשובה לדוד סיון

:))))))))
למדתי במכללת ''מכל מלמדי השכלתי'' זה נמצא ב''כפר הגלובלי ממש ליד ''כל ישראל חברים'' ומול הבנק [''כל ישראל ערבים זה לזה'']

מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.