פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לרום הראל, 21/01/06 20:55)
http://www.faz.co.il/thread?rep=73168
לישר את ישור טעותך
פרקש (שבת, 21/01/2006 שעה 22:31)
בתשובה לרום הראל

פופר טוען במפורש, כתלמיד בית המדרש, שהוא שם לפניו הנחות כדי להפריכן וזו שנותרת/ות משמשת/ות להמשך הדרך בחיים, במדע, עד שיבואו טענות אחרות ויפריכו גם אותה/ן. כלומר, חייב אדם להישאר לפחות עם תיאוריה אחת בלתי מופרכת, כדי להמשיך הלאה, ותמיד לשאול שאלות. ומכאן שהוא חייב לייצר תיאוריות וטענות חדשות כדי לנסות ולהפריך אותן ואת זו הלא מופרכת שבידיו, עד שתמָצֵא תיאוריה חדשה ובלתי מופרכת, שבהכרח תבטל את זו הקודמת לה.

וזה אכן מה שאמרתי, כמצוטט מפי ההסטוריון של ה'סוס': '' .... and rationally choose between the remaining, unfalsified theories.''

אתה טענת: ''לסיכום, מי שקובע את ''קריטריון הרלוונטיות'' של כל שיטת ידע, היא המציאות. בשיטה המדעית נחשב לידע מה שהופרך. מה שעוד לא הופרך, הוא עדיין בגדר השערה.''

מה שצריך לומר הוא שמה שלא הופרך הוא השערה המשמשת כידע (כל עוד לא הופרכה). מה שהופרך נשמט מסל ההשערות. ורוצה פופר לומר לנו שכל מידע ועובדה צריכים להיבחן כל הזמן מתוך תיאוריית ההפרכות שהוא מציג, כדי שנהיה תמיד בטוחים בכל קביעה מדעית או מחקרית.
http://www.faz.co.il/thread?rep=73177
לשונך מעוותת את המסר
רום הראל (יום ראשון, 22/01/2006 שעה 8:25)
בתשובה לפרקש

זה נכון שכדי ''להמשיך הלאה יש להתייחס פרגמטית לתיאוריות חיוביות שעדיין לא הופרכו , אבל יש לזה ערך אינסטרומנטלי בלבד, ואין [בפירוש] אין להתייחס לכך כאל ''ידע'', ביחוד לא בהעדפה של תיאוריה אחת על תיאוריה אחרת.

זה שאינך יכול להעלות על הדעת התקדמות מדעית ללא ''שפה חיובית'' זה בגלל שהתובנות של פופר לא חדרו מבעד לתחום המדע ולא השפיעה את השפעתה על חיינו.

מה שחשוב לי בשלב זה של הדיון, שאין דרך לשקלל בין תיאוריות שעדיין לא הופרכו למעט הערך השימושי שלהן, וזה תלוי בתנאים ומשתנה עם התנאים.
http://www.faz.co.il/thread?rep=73179
שכן להתייחס לכל תיאוריה כאל ''ידע''
רום הראל (יום ראשון, 22/01/2006 שעה 9:13)
בתשובה לרום הראל

מרוקן את המשמעות של המושג מתוכן. לשם כך יש מילים פחות חזקות, כמו ''סברה'' ''דעה'' ועוד.

מה שיפה זה אי ההזדהות של מדען [יוצר תיאוריות] עם יצירותיו ונתינת הזדמנות לשים דגש על השאלה, על מצב הבעיה שממנה מורכב הידע האמיתי ולא מנהתיאוריות שזמינות לנו ברגע מסויים ושטובות לשימוש זה או אחר.

מצד שני אין זה אומר שאין שימוש לתיאוריה שהופרכה. למשל בכל יום אנחנו קוראים בעיתון על ''זמני שקיעת החמה''. ובו בזמן הידע שלנו אומר שהחמה לא שוקעת אלא מראה החמה נעלם מעבר לאופק.

נתקלתי ביהדות בהוראות מסוג זה בדילמה בין ''לשון נקיה'' ו''לשון קצרה''. וההכרעה היא באופן השימוש. לאיזה צורך נאמר המאמר. אם לצורף לימודי הרי שיפה לשון נקיה ואם לצורך זכירה הרי יפה לשון קצרה.

כך גם כאן, יש טעם ללמוד לומר ''זמן העלמות מראה החמה מעבר לקו האופק'', או לקרוא לכך ''זמן תופעת השקיעה'', ובכך אנחנו צועדים קדימה מבחינת הקטנת הפער בין הבנתנו את חווית העולם לבין אופן תיאורו בהתבטאויותינו.

מכיוון שלדעת פופר [ואני מסכים עימו] תיאוריות יופרכו בשוליים [הגמרא היא דוגמה נהדרת ל''הבנת מושגים לפי דוגמאות שוליים''], והמדען צריך לערוך לתיאוריות מבחנים קשים, כדי להפריך כמה שיותר מהר כדי להימנע מהטעות, אזי יש לעודד שימוש רחב בתיאוריות כדי להפריך אותן בשוליותן [או במקום שתיאוריה א מתנגשת בתיאוריה ב].
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.