פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=73649
פרשנות ינקעלה גוטנייער הקשיש
מיכאל שרון (יום חמישי, 02/02/2006 שעה 15:39)

כן, כל הזמן קורים דברים, עראפת שמארעפת, השב''כ וכוחות הביטחון נותנים מכות רצח בעמונה (כמו אז, בימי ''שילטון החושך'' של ''איסר הקטן'' והזקן, בהפגנות נגד הממשל הצבאי) זה יורד והחמאס עולה וכל זה, כשכותרות העיתונים צועקות ונוטפות דם. רק מה, אין עוד היום עיתונים כמו ''העולם הזה'' של אז, שיעזרו לי להבין מה הפשר ומה הטעם, מה עומד מאחורי הדברים, מה הכוונה הניסתרת.

איפוא הימים שהייתי מחלק את שבועון ''בול'' מצוייד באפנוע ישן BMW מודל 52 עם סירה עמוסת סחורה. ברחובות עמוסים כמו אלנבי הייתי מעלה את האופנוע על המדרכה עם הסירה שמוטה בכביש, משאיר את המנוע מטרטר, נוטל כמה גליונות, ומקפיץ. היתה קשישה אחת בדירת חדר, גרטרוד, יקית, מה היתה מכבדת אותי בתה עם דבש ומספרת על ליבקנכט וכל אלה, ואיך השבועון עוזר לה להזכר בגברים של נעוריה, מפזמת שירי מהפכה בגרמנית, ונאנחת על כך שבפלשתינה נישארה ללא פרוטה וללא גבר, ועוד הילדים הפרועים ברחוב קוראים לה בכינויי גנאי. מקסים גילאן דווקא היה בסדר, איש נחמד, רק שלא תמיד יכול היה לשלם בזמן, והיה אומר ''בשבוע הבא יהיה בסדר''. אבל אחר כך הוא עזב לפאריס, ''בול'' ניסגר, ובמחלקות המינויים בעיתונים ראו את האופנוע וצחקו ואמרו, תודה, כבר יש לנו אנשים. אז מה נישאר חוץ מהפנסייה מגרמניה והסיבובים על האופנוע שעוד נושם ומטרטר? כבר לא נישארו כמעט חברים, אפילו יבי הלך. גם העיתונים של היום זה לא כמו פעם, אין היום משהוא כמו ''בול'' ו''העולם הזה'', ומה אקרא, ''גלובס'' וכאלה?

אבל לחשוב, כן, את זה אני עושה הרבה, זאת אף אחד לא יטול ממני. באין עיתונים שיסבירו לי מה הטעם, מדוע ואיך באמת מתרחשים הדברים מאחורי הקלעים, אני עצמי הופך לפרשן. בשנות הבדידות הארוכות התחדדה מיומנותי והיגיעה לדרגת אמנות ממש. אפילו אורי אבנרי, הזקן היפה הזה בעל השיער הלבן והשופע המאורגן באלגנטיות בוהקת, היה טופח על כתפי, מחייך בהערכה ורווה נחת מפרשנותי, כשחתוליו הרבים הרובצים בפינות השונות בדירתו מהנהנים בהסכמה ומגרגרים. הנה, הסכיתו ושימעו את הסברי למה קרה מה שקרה, מי ניצב מאחורי הקלעים, מה הפשר ומה הטעם. עליית החמאס זה עניין ברור בעצם, הנה כך התגלגלו הדברים לפי התוכנית, כך ולא אחרת, בעזרתם הדוד בוש מאמריקה, המייחל לביאת ישו המשיח, כשהכל יתנהל לפי תוכניתו, והדתיים משני הצדדים ינהלו כאן את העניינים:

הקונספציה של ביילין-סביר-פרס-רבין-זינגר שבושלה ב-‏93 בשיתוף עם האמריקנים היתה פשוטה: להפוך את אש''ף למדכאי העם הפלשתינאי, לחונטה רומסת בעלת תפקידי שיטור כנגד הטרור, בדומה לשליטים שהיכתיר ה-CIA בדרום אמריקה. כפה גם שם - פקדונות ממוספרים בבנקים שוויצרים, אך מכיוון שגם החבר'ה שלנו רצו קצת להרוויח, אז נוצרה השותפות בעסקים, תחנות דלק, בית הקזינו ביריחו וכד' בין בחירי אש''ף לחבר'ה בוגרי השב''כ ומערכת הביטחון.

ואש''ף אכן פעל ככוח מדכא בערבון מוגבל, עצר דיסידנטים פוליטיים, עיתונאים, פעילי זכויות אדם וסתם לוחמים בשחיתות. עוד מתקופת הניוון הארוכה בטוניס הג'מעה הללו התרגלו לגור בוילות ים תיכוניות ולהתנייד במרצדסים. ''מנוחת הלוחם'' - אחרי לבנון, ספטמבר השחור וכל הפעלתנות הטרוריסטית, בטוניס. ניוונם - זה היה רעיונו הגדול של שרון ב-‏1982. הרעיון ה''דרום אמריקני'' העצים, מאידך, אצל רבין, שעוד מתקופת כהונתו כשגריר, ידע דבר או שניים על איך ה-CIA מנהל עניינים בעולם השלישי. למשל באלג'יר - שם הפונדמנטליסטים זכו ברוב, אך האמריקנים הישליטו שם חונטה של גנרלים, שביטלו את תוצאות הבחירות ומשליטים טרור במדינה על כידונים אמריקנים. כך כיום, אבו-עלא, סאיב עריקאת, עבאס (אבו מאזן) ודומיהם נועדו להיות הג'נטלמנים המעונבים (בדרום אמריקה בני דמותם רק יותר שמנים ותמיד עם שפם וחליפות לבנות) ואילו מוחמד דחלאן, נועד להיות האיש החזק, זה עם משקפי השמש הכהים והחליפה הכהה, הממונה על שרותי הביטחון וגם העינויים במרתפים, כשצריך (השב''כ של אולמרט היה נותן קצת הכשרה מתאימה, לא לדאוג).

אלא שהקלפים ניטרפו בשלב מוקדם, שכן עראפת, מנוון, קשיש ושמן ככל שנותר מהדמות של פעם, היה בכל זאת פטריוט פלשתינאי. ובדרום אמריקה, נא לא לשכוח, לא קיימת המציאות של אוכלוסיה שלמה שנעקרה מאדמתה וחייה במחנות פליטים או במקומות אחרים. כך ששיתוף הפעולה היה בערבון מוגבל, יותר התחזות ורטוריקה, ופחות מעשים.

ונכון, החמאס אינו כזה. החמאס, לעומת החונטות האליטיסטיות של הפת''ח ניתפס כנושא חום אנושי, לב, טוהר דתי, צדקה, צניעות, ובעיקר, נושא דברם של ההמונים. בניגוד לאירגונים פונדמנטליסטים אחרים בעולם הערבי, כגון ''האחים המוסלמים'' במצרים וסורייה, או החיזבאללה, החמאס הינו פרו מערבי. שכן זו היתה דרכם של הפלשתינאים עוד מזמן המנדט הבריטי, לרכוש את אהדת בריטניה במאבק בציונות למטרת הגבלת ההגירה היהודית. ואף כיום פונים האירגונים הפלשתינאים העיקריים הן לסולידריות כלל ערבית, והן לתמיכת המעצמה ההגמונית באיזור, ארה''ב, וכן למדינות האיחוד. המערב במוקדם או במאוחר יכיר בחמאס (בוש כבר הכריז בפרגמטיות של הכרה בכוח האיזורי החדש, כי ''החמאס, שניבחר בבחירות דמוקרטיות, מייצג את רצון העם הפלשתינאי'') ואילו ישראל תתעקש בדוגמטיות כדרכה, להפכו ללא רלוונטי, בניגוד למגמה ההיסטורית. סופנו שינקטו נגדנו לחצים, להמשיך במפת הדרכים, לתת גיבוי לאבו מאזן והחמסניק ה''מתון'' והחביב הזה, מחמוד א-זהאר, שעוד נכונו לו עתידות באיזורנו. וזאת, כמייצג כביכול של פונדמנטליזם נבון, חכם, בעל הומור, גמיש ובעל יושרה, ושקול. אולי הוא, יותר מכל אדם אחר באיזור, מייצג קונספט או מודל חדש, זה של ה''פונדמנטליסט הסימפטי'', זה שהמערב יהיה מוכן לקבלו - הכובש לבבות בהומור, העממיות והחן הרב, כשהדת רק מעניקה לו שלוות נפש מאוזנת, עומק ריגשי ותבונה. ואז, כשהדתיים עלו אצלם, ואילו אצלנו יעלו ש''ס ושלומי אמוני ישראל המשיחיים, בוני ההיכל, וינפנפו את הדחלאנים שלנו, יבוא לפי תוכניתו של בוש, ישוע משיח צדקו.

ועכשו אלגום כוס תה עם נענע, ואצא לסיבוב הערב עם ה-BMW הישן, שטירטורו החביב מעורר אצלי השראה למחשבות חדשות, אף מעניינות מאלה. וכי מה עוד נותר לייחל לאיש זקן?
http://www.faz.co.il/thread?rep=73664
פבואנה, אתה מתיש אותנו
פרקש (יום חמישי, 02/02/2006 שעה 20:54)
בתשובה למיכאל שרון

3 פעמים אותו סיפור עם טיפ של אופנוע ???!!!!

זה אתה על האופנוע?
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.