פורום ארץ הצבי

http://www.faz.co.il/thread?rep=78983
גורג ארויל של 2006
soria (שבת, 17/06/2006 שעה 18:19)

ואני הרגשתי המון אבק . חום ואי ודאות בסיפור , בכל אופן מענין, אך למה ברגותי? עוד לפני שיעלה לשילטון פלשתנאי ירדוף אותו טיל ...האהא סוריא
http://www.faz.co.il/thread?rep=79012
משמעות המצב כרגע מבחינה מדינית
מיכאל שרון (שבת, 17/06/2006 שעה 22:47)
בתשובה לsoria

אחד הרעיונות במאמר היה שגם לשמאל יכולים להיות ''יגאל עמיר'' שלהם, ברגע שהעניין ינגע לטריטוריה שלהם. וכי למעשה אף גבולות 67 נחשבים בעיני העולם הערבי והפלשתינאים ל''כיבוש'', ולא רק יו''ש. וכי התביעות הערביות האמיתיות, אין ישראל כפי שהיא היגדירה את זהותה על ידי אבות הציונות, יכולה לספקם, שכן משמעות הדבר - קיום וזהות שונים לגמרי מזה אותו היציבה הציונות - מדינת ''הגנה'' על הלאום היהודי, ריבונות טריטוריאלית של הלאום היהודי.

ישראל כיום, תחת לחצים בינ''ל, ותחת טרור מפורר, שפגע בכלכלתה קשה, אמנם, ניגשת למהלך חד צדדי של התוויית גבולות לריבות היהודית. זהו אולי צעד כמעט נואש, לשימור זהותה כמדינת הלאום היהודי, ברוח אבות הציונות, תחת לחצים הולכים וגוברים וסבך בעיות מבית.

אלא שברור שהעולם הערבי לא ישלים עם גבולות אלה, וגם, כפי שאנו רואים מביקור אולמרט באירופה, גם האיחוד האירופי מתנגד לגבולות אולמרט (דבר שהעיתונות הישראלית היצניעה) וחוזר על הדרישה שהגבולות יקבעו בהידברות עם הפלשתינאים. היתה הבטחה מעורפלת של בוש לשרון וויסגלס באפריל 2004 כי ארה''ב, לראשונה בתולדות הסכסוך, תהיה מוכנה להכיר בגבולות שיכללו את גושי ההתיישבות, שסימן לשרון אז אור ירוק לתחילת מהלך ההינתקות. אלא שארה''ב, כפי שכתבתי במאמרים שונים, גילתה מאז, עקב לחצים ערביים ומדיניות ''אג'נדת החופש'' המזרח תיכונית שלה מאז כיבוש עיראק, אמביוולנטיות בנושא, כפי שהדבר למשל התבטא בדברי השגריר קרצר בשיחה סגורה לפני צוערי משרד החוץ.

ואמנם אנו רואים כיום כי אולמרט, נציג ההון הגדול בישראל, מגלה אפס סובלנות כלפי הטרור הפוגע בהתפתחות הכלכלה ובהשקעות הזרות, ונוקט במהלך חדש, סיכוני אמנם, של ''טיפול בהלם'' על ידי טבח אזרחים פלשתינאים (גם חיים רמון הכריז אתמול, כי ישראל כיום תנקוט באמצעים חדשים שלא ידענו עד כה). אלא שיש להבין גם, כי הדבר במקביל נועד להפעיל ''לחץ פיזי לא-במיוחד מתון'' על הרשות, על מנת שתהיה מצידה באופן זה או אחר, נכונות בהידברות עם ישראל (שכנראה, תחת לחץ בינ''ל, אין מנוס ממנה), להכיר בגבולות אולמרט. דומה כי מבחינה מדינית, בקור אולמרט באירופה היה ניסיון לקצור את הדיוידנדים של ''המקרה המוצלח'', מבחינת מדיניות החוץ של ישראל, של השתלטות החמאס, הממחישה את טענת מדיניות אולמרט ש''אין עם מי לדבר'', ומתחייב מהלך חד צדדי.

אלא שהחמאס נקט אף הוא בצעדים מסכלים, כגון, שמירה על רגיעה (מדיניות שהיצהיר עליה), בשיעור שלא היה תחת שילטון הפת''ח, וכך, היתה עוד סיבה לפרובוקציות הישראליות בעזה שנועדו להפר רגיעה זאת ולחמם את הגזרה, וזאת בדומה לפרובוקציות הישראליות כלפי הסורים בשנים 1965-1967, בנושא מפעל ההטייה הסורי ומדיניות רבין המוצהרת והאוונטוריסטית של ''הפלת המשטר הסורי'' אז, דבר שהוליך לבסוף לחוזה ההגנה המצרי סורי, לכניסת הצבא המצרי לסיני, חסימת המיצרים, והשאר רשום בתולדות ישראל. אף ברגעים אלה אנו רואים לנגד עינינו הווצרות ברית צבאית איראנית-סורית, ונראה שבעתיד הקרוב שוב תהיה קיימת החזית המזרחית. בעייתנו תהיה בסופו של דבר הגיבוי שיעניק העולם הערבי לתביעות הפלתינאיות, ויכולת מדינות ערב לגבש לחצים בינלאומיים, כלכליים ואחרים על ישראל, כמו גם להציב איום צבאי פעיל על הטריטוריה שלה.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.