פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה לא.פרקש, 18/06/06 8:10)
http://www.faz.co.il/thread?rep=79051
גם לדעתי, כפי שביטאתי אותה אין ספור פעמים
מיכאל שרון (יום ראשון, 18/06/2006 שעה 9:21)
בתשובה לא.פרקש

ישראל היא ריכוז של עודף כשרונות, הרבה אמביציה, על מיעט הזדמנויות ומקומות. הבעייה כמובן היא מדוע אין התרחבות, התאמת גודל והיקף המערכות למספר הכשרונות הרב. ומדוע יש כאלו צווארי בקבוק. התשובה נעוצה באקלים האירגוני. בנישות רבות יש אקלים אירגוני שמדכא כשרונות, ומתגמל את הבינוניים. ומדוע? הריבוד בצמתות כוח ובמקומות קובעים בהיררכיה, אינו נותן משקל רב לכשרון, פריון ואיכות; וגם לא מצויינות, הגם שהרטוריקה של קידום מצויינות נפוצה בישראל (וזה מה שהטעה אותך). ניתן משקל רב לגורמי קידום לא רלוונטיים לאיכות, כמו חברות בקליקות, יכולת להראות מרשים ונחרץ (וזאת מהטעם הכלכלי של יכולת יצוגית החשובה מאד בשוק הישראלי, למטרת הזרמת כספים וחיברות עם גורמי שילטון וממשל ה''מזרימים את צינור הכסף'' [כביטויו של תא''ל רמי דותן, שהפך את להק ציוד בח''א לנחלתו הפרטית וגנב 10 מיליון דולר, תוך קומבינה עם חברת ג'נרל אלקטריק] או עושים איתך עסקות של מכרז תפור) ועוד גורמים.

IQ אינו מדד לאינטליגנציה טיבעית, אלא לפי הגישה שאני מנסה לקדם בנושא כוח אדם - חלוקת קשב. כתבתי כי ה-IQ הממוצע של יהודים במערב נימצא בסוף שנות ה-‏50 101. אך יש מאז עלייה ב-IQ של אוכלוסיות. לדעתי, בכ''ז היכולת הכללית כאן התדרדרה בגלל הגירה, בדומה לארגנטינה שהרמה בה ירדה במערכות רבות בגלל הגירת טובי המוחות לספרד בעשרים השנה האחרונות.
http://www.faz.co.il/thread?rep=79055
אם כך, איך זה מסתדר לך עם מדד ה-IQ
א.פרקש (יום ראשון, 18/06/2006 שעה 9:50)
בתשובה למיכאל שרון

שהבאת לפנינו ושאתה כה מרבה להסביר, לתמוך ולקדם אותו?
http://www.faz.co.il/thread?rep=79060
גם ל-IQ יש חשיבות, אך בצרוף לחלוקת קשב
מיכאל שרון (יום ראשון, 18/06/2006 שעה 10:46)
בתשובה לא.פרקש

IQ קובע מהירות השתלטות על מידע, ומהירות מניפולציות בנתונים. ויכולת הפשטה מסויימת. חסרונו של ה-IQ שאין הוא ערובה ליכולת לתת פתרונות חדשים. ואין הוא קשור ליכולת להתמודד עם מצבים משתנים במהירות. ואין הוא קשור ליכולת לגבש תמונת מצב טובה בשדה נתונים מורכב.

על מנת להבהיר זאת, אומר כי היכולת הנמדדת ב-IQ מתבססת על מניפולציות מהירות במידע המאוכסן כבר במוחך, מסתמכת על רוטינות המוכרות לך, אך אין היא ערובה ליכולת לייצר מימדים חדשים.

כדוגמא המסברת את האוזן, במבחן IQ לילדים למשל, שואלים אותך ''מצא את היוצא דופן'' ומציגים תמונות אשכולית, תפוז לימון ואפרסק. התשובה שמצפים ממך היא ''אפרסק'' שכן האחרים הם פרי הדר. אבל רגע, חכה, למה דווקא הבסיס להשוואה (המימד שאתה מפעיל בשיפוט) חייב להיות סוג הפרי? מה למשל עם מימד אחר, זה של קונטור (מתאר)? ואז דווקא האשכולית היא היוצאת דופן, שכן היא אליפטית, ואילו השאר הם עגולים פחות או יותר.

ויכולים להיות מימדים רבים נוספים שאתה יכול ליישם כאן בשיפוט כגון צבע הפרי, או אפילו המרקם, ואז לאפרסק יש מרקם מאד שונה מהשאר. כך למשל, מול ''תפוח, ענב, אשכולית ואפרסק'' הגבוה ב-IQ יהסס יותר, וזמן תגובתו יתארך, שכן אין פה מימד מאד בולט להשוואה - ויתרונו של בעל ה-IQ הגבוה הוא שהוא מזהה מימד קולע ובולט במהירות. כאן, בעל ה-IQ הגבוה, דעתו לא אמורה להיות מוסחת מגורמים כגון גודל, והוא ייטה לחפש מעבר לגורמים קונקרטיים מימד מופשט כלשהו. כך, הנטייה הטיבעית אצל אנשים היא לאמר ''עינב'' בגלל ההבדל הבולט בגודל, אך בעל ה-IQ הגבוה יחשוב שיש כאן איזה מילכוד, הדבר לא יראה לו מהותי. כאן, אם תסתכל על המימד של צורה, האשכולית היא היוצאת דופן (אליפסה לעומת עיגולים) ואם על המרקם, האפרסק הוא היוצא דופן.

אין שום משמעות לכשעצמה למושג ''יוצא דופן'' ואין שום משמעות להשוואה, ואין פתרון יחיד. שכן בחיים, דרישות המצב קובעות מהו המימד הרלוונטי. אם את (סליחה, מאצ'ו שכמותך...) מותקפת ויש לידך רק שולחן ועליו פירות, תבחרי באשכולית (בגלל המסה והמשקל) להמם לשניה ממרחק של 3 מטר את האנס המתקרב על ידי זריקת החפץ בפניו. מאידך, מרקם הפרי יהיה חשוב לך אם רצונך לעשות צילום מרשים ברזולוציה גבוהה, ואז, יהיה אפקט מדהים יותר לאפרסק, מאשר לתפוח. וכך הלאה.

אנשים הם יצורים הפותרים בעיות, תוך זיהוי מימדים חדשים ובניית פתרונות התפורים לדרישות המצב, תכופות בזמן אמת ובמציאות משתנה במהירות. ותכופות במצבי עומס מידע (כגון טייס קרב). בעל ה-IQ הגבוה נכשל בכל אלה, ותכופות הוא עקר ביכולתו להנביע פתרונות חדשים למצבים מורכבים. והוא עקר גם במחקר ופיתוח, שכן הוא ינעל על קו אחד שגיבש. ואין הוא יכול לקחת בחשבון בו זמנית הן את הקו אותו גיבש, וגם קו נוסף בכיוון אחר לגמרי, וליצור מהם מבנה חדש (אינטגרציה). ולכן הוא יגיד על כל סתירה לקונספצייה שלו המוצגת על ידי תלמיד מחקר מבריק, שהיא ''בלתי רלוונטית''. או לחילופין, עקב עקרותו הוא, ומאידך, מהירותו המחשבתית, הוא יזדקק לרעיונותיהם של תלמידי מחקר בעלי יכולת גבוהה לחלוקת קשב, וברגע שמציגים לו תחילת רעיון או כמה קווים בנושא, הוא יוכל לעיתים להשתלט בעצמו על כל המידע. ולכן, הוא ייטה לקחת לעצמו רעיונות, אך להזיז את תלמיד המחקר המבריק הצידה.

ישראל נמצאת על סף אסון בתחום משאבי אנוש, שכן שנים קידמו כאן לפי ה-IQ.

כפי שכבר כתבתי, הטובים ביותר בתחומם, ניזקקים, לפי מחקר שנערך בארה''ב בסוף שנות ה-‏70, למינימום מסויים של IQ בשביל להיות אפקטיביים. גודל זה הוא 135 IQ (ולא 130 IQ כפי שכתבתי, על מנת שלא להבהיל חלק מהקוראים, יסלח לי אלוהי המדע). לא דרוש יותר. פולחן אנשי ה-‏200 IQ קידם לצמרת הרבה אנשים לא יוצלחים שדיכאו את המבריקים מהם, למשל בעלי ה-IQ של 150 נניח וחלוקת קשב גבוהה מאד ביחס לראשונים..
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.