  
  
  
|
 |
|
||
  הפרטת חברת חשמל |
|||
|
|||
האם פירוקה של חברת חשמל ל-5 מפעלים פרטיים שונים (''בעל רשיון ייצור (חלוקה) לא יחזיק ביותר מ-20% מהיקף כושר הייצור (היקף החלוקה).'') יהיה נכון מבחינה כלכלית - כלומר, מחיר החשמל לצרכן? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| בעיקרון כן |
|||
|
|||
כמובן שמדובר במחיר הריאלי (מנוכה אינפלציה). צריך לקחת בחשבון שיוזמה פרטית היא חלק מהתנאים שהרפורמה אמורה ליצור. התנאי השני שגם הוא חשוב הוא שתתקיים תחרות בין היצרנים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בעיקרון כן |
|||
|
|||
להפרטה יש פוטנציאל של ייעול, אבל לא בטוח שהייעול יתקיים. האם חלוקת ייצור החשמל בין 5 יצרנים הוא אופטימלי? האם כמות החשמל שכל אחד ייצר יעבור סף מסויים שיהיה כלכלי לחברה לייצר? האם לא נכון יותר לחלק את הייצור בין, נניח, 3 יצרנים כך שכמות הייצור לכל אחד תהיה גדולה יותר? הרי בסך הכל אנחנו מדברים בישראל על שוק קטן יחסית שבו יהיה קשה ל-5 חברות קטנות להתקיים עם מחירי שיווק ריאליים. שאלה נוספת - האם בנק הצרכנים יהיה קבוע, כלומר לכל יצרן חשמל יהיו את הקליינטים האזוריים שלו? או לחילופין החשמל יזרום כללית בקווי המתח הארציים הגבוהים וכל צרכן יקבע ממי הוא קונה את החשמל? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלות קשות |
|||
|
|||
1. שום דבר לא בטוח. גם ביצוע משימה יחסית יותר פשוטה וברורה כשיגור טיל על רכב בו נוסעים מחבלים לא תמיד מצליח. נקודת המוצא היתה שצריך לפגוע במחבלים וזהו האמצעי לעשות זאת. אי-ההצלחה חד פעמית לא צריכה להיות סיבה לביטול השימוש בשיטת הטיל. כך גם ביחס לכל החלטה על מדיניות בכל תחום. על פי מה שאני מכיר ממשלות הן מנהל עסקי גרוע ובדרך כלל עדיף שזה יעשה על ידי המגזר הפרטי בתנאי תחרות. אבל גם כאשר יש תחרות מישהו (הממשלה) צריך לשמור שכללי המשחק יקויימו. הדבר יותר מסובך כאשר יש לנו יתרונות מובהקים לגודל - סיבה להיווצרות מונופולים. במקרה שלנו הבעיה מתחילה ממונופול ציבורי עם שני מאפיינים שליליים גם בניהול ממשלתי וגם מונופול. לכן צריך לפרק את המונופול ועל ידי כך לעודד התייעלות. במקרה שלנו החליטו על לא פחות מ-5 חברות ייצור ולכן יתכן ומתכוונים לייצר אוליגופול שהוא יותר יעיל ממונופול. בשלב הבא ידאגו לגידול החלק הפרטי של המגזר כולו - עוד תרומה להתייעלות. ברור שאם יש התייעלות יש גם מקום למחירים זולים יותר. אין לי תשובה לשאלה עם עדיף מבנה של 5 חברות ייצור או 3. בעיני עדיף יותר יצרנים ותחרות בין כולם. 2. ההולכה אמורה להישאר בידי חברה אחת בנימוק שזה מונופול טבעי: לא כדאי שיוחזקו רשתות חוטים מקבילות... 3. החלוקה לצרכנים תהיה על ידי מבנה דומה לזה שנקבע ליצרנים, אלא שכאן יתכן שיאפשרו מונופולים אזוריים. המשמעות היא שיתכן ויהיו מונופולים אזוריים כל אחד עם קבוצת הלקוחות שלו. בראשית העשור הוקמה ועדת מנכ''לים שבסופו של דבר קבעה את פרטי הרפורמה. ראה: ''דוח הועדה ליישוםשינויים מבניים במשק החשמל'' (http://www.mof.gov.il/2003hashmal0.pdf). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה על התשובה |
|||
|
|||
זה רק מוכיח שכלכלה תלויה באופן ניכר בתרבות ההתנהלות, תרבות הצריכה וכוחות שונים ומנוגדים במשק. היא כל כך תלויה בהרבה משתנים שכל מהלך יכול להיכשל או להצליח, הרבה בזכות תהליכים פריפריאליים שמתרחשים סביב לפרוקייט שבענייננו. למשל, קצב גידול אוכלוסין במקום מסויים יכול לפגוע ברווחים העתידיים של חברה מסויימת ואת זה לא נדע אם לא נבדוק לעומק תחזיות לגידול או הקטנה באוכלוסיה המקומית מסויימת. למשל, ברוח ימים אלה, חברת החשמל ה''גליל'' יכולה להיערך לצפי גידול אוכלוסיה מסויימת לעוד כך וכך שנים (לשנה בה היא תתחיל לספק את החשמל) אבל בפועל בגלל שאולי המלחמה עם החזבאללה תימשך שנים, תעזוב אוכלוסיה גדולה את הגליל והחברת ה''גליל'' תצא נפסדת. חברת חשמל ''תל אביב'' גם היא תיערך למספר צרכנים מסויים (עם טווחי בטחון) אבל הגירה גדולה מהצפון ואולי גם מעוקף עזה תעמיס עליה כמות צרכנים נוספת שהיא לא לקחה בחשבון, ותאלץ אותה לקנות חשמל מחברת ה''גליל''. מישהו יצטרך לשלם על התיווך הזה. אי הצלחה בחיסול עם טיל היא אי הצלחה טקטית שיכולה להיות מתוקנת שנסיון נוסף. אי הצלחה בהקמת תעשיות ייצור חשמל היא עול בלתי פתיר מיידית וצפוי שיעלה כסף רב למדינה/לצרכנים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הנסיון ההיסטורי |
|||
|
|||
הנסיון והנתונים ההיסטוריים מלמדים שאם הממשלה תרצה לנהל עסק ביעילות היא ברוב המקרים לא תצליח בכך. זה קורה בגלל מאפייני ההתנהלות העסקית של ממשלות. לכן הכלכלנים, ממליצים על הפרטה. כנ''ל אנחנו טוענים לגבי מונופולים. לכן אנחנו ממליצים על פירוק והפרטה. ההמלצה הזאת לא משתנה עם שינויים במציאות הדמוגרפית עליה דברת. מצד שני, ברור שאם תהיה נדידה של אוכלוסיה מאזור לאזור או לארצות אחרות תהיה לזה השפעה על המציאות העסקית בכלל וגם על חברות החשמל בפרט. הרעיון שחברת 'תל אביב' תצטרך לקנות חשמל מחברת 'הגליל' הוא ודאי פתרון לטווח קצר ולא יחייב עלית מחירים. גם לטווח הארוך לא צריכה להיות בעיה אם חברת ההולכה לקחה האפשרות הזאת בחשבון (כמו שהיא צריכה). בעיה יותר חמורה שפגז ישבית את חברת 'הגליל'. אבל זה כבר כמו סיפור של הריסת כל מפעל אחר במלחמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שאלות קשות |
|||
|
|||
1. שום דבר לא בטוח. גם ביצוע משימה יחסית יותר פשוטה וברורה כשיגור טיל על רכב בו נוסעים מחבלים לא תמיד מצליח. נקודת המוצא היתה שצריך לפגוע במחבלים וזהו האמצעי לעשות זאת. אי-ההצלחה חד פעמית לא צריכה להיות סיבה לביטול השימוש בשיטת הטיל. כך גם ביחס לכל החלטה על מדיניות בכל תחום. על פי מה שאני מכיר ממשלות הן מנהל עסקי גרוע ובדרך כלל עדיף שזה יעשה על ידי המגזר הפרטי בתנאי תחרות. אבל גם כאשר יש תחרות מישהו (הממשלה) צריך לשמור שכללי המשחק יקויימו. הדבר יותר מסובך כאשר יש לנו יתרונות מובהקים לגודל - סיבה להיווצרות מונופולים. במקרה שלנו הבעיה מתחילה ממונופול ציבורי עם שני מאפיינים שליליים גם בניהול ממשלתי וגם מונופול. לכן צריך לפרק את המונופול ועל ידי כך לעודד התייעלות. במקרה שלנו החליטו על לא פחות מ-5 חברות ייצור ולכן יתכן ומתכוונים לייצר אוליגופול שהוא יותר יעיל ממונופול. בשלב הבא ידאגו לגידול החלק הפרטי של המגזר כולו - עוד תרומה להתייעלות. ברור שאם יש התייעלות יש גם מקום למחירים זולים יותר. אין לי תשובה לשאלה עם עדיף מבנה של 5 חברות ייצור או 3. בעיני עדיף יותר יצרנים ותחרות בין כולם. 2. ההולכה אמורה להישאר בידי חברה אחת בנימוק שזה מונופול טבעי: לא כדאי שיוחזקו רשתות חוטים מקבילות... 3. החלוקה לצרכנים תהיה על ידי מבנה דומה לזה שנקבע ליצרנים, אלא שכאן יתכן שיאפשרו מונופולים אזוריים. המשמעות היא שיתכן ויהיו מונופולים אזוריים כל אחד עם קבוצת הלקוחות שלו. בראשית העשור הוקמה ועדת מנכ''לים שהיא כנראה קבעה את פרטי הרפורמה (שמופיעים בניסוח החוק שהתקבל). ראה: ''דוח הועדה ליישום שינויים מבניים במשק החשמל'' (http://www.mof.gov.il/2003hashmal0.pdf). | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי