פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
החוקה האמריקנית, החוק האירופי והפוליטיקה
שמעון מנדס (יום ראשון, 08/10/2006 שעה 23:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתחיל לפי הסדר, ראשון ראשון וכן הלאה.
ישראל, לא נכנסתי לעובי הקורה ברשימתי בנושא החוקה האמריקנית, כי לא זה הנושא העיקרי. אנו יודעים שעד למחלמת העולם השניה, הנושא של שתי קדנציות בארה''ב היה נוהג. וכולנו יודעים שאלמלא פרצה מחלחמת העולם השניה ונמשכה שש שנים, רוזבלט לא היה נבחר ארבע פעמים. אני לקחתי משם את הרעיון של שלטון לא מתמשך, שתי קדנציות ודי. אין זה משנה בכלל, אם הרעיון היה מיושם לפי נוהג או לפי תקון החוקה האמריקנית.

מר פרקש אני לא חושב שיש הרבה ישראלים שאוהבים את שיטת המשפט האמריקנית. ואשר לנושא שלנו, החוק האמריקני הוא דוגמא רעה מאד. שם נולד דרך אגב המושג ''שלטון החוק''. המושג במקור נקרא The rule of Law. ואנחנו העתקנו אותו משם. ההבדל בין אירופה לבין ארה''ב, באירופה מחנכים את הצבור לכבד את החוק, בעוד שבאמריקה מלמדים אות הצבור שיש לציית לחוק, ויש הבדל בין לכבד לבין לציית. לעניות דעתי, באמריקה הפשע נעשה תחת המטריה של החוק. כך יכול היה או. ג'יי סימפסון לרצוח אשה, ולצאת זכאי במשפט (בגלל
שיטת המושבעים).

לפי התיזה שהבעתי במאמר, אני חסיד גדול של עליונות החוק, כפי שבא הדבר בפסוק המפורסם ''ייקוב הדין את ההר ולא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא'' (מסכת סנהדרין דף ו'). המושג ''אלהים'' בפסוק הזה בא לבטא שני דברים.
הראשון, את עליונות החוק על כולם, והשני כי כל בני האדם שווים בפני החוק.

עם פוליטיקה ומשפט אינני מוכן להתדיין בכלל.
_new_ הוספת תגובה



מקור המושג The Rule of Law
ישראל בר-ניר (יום שני, 09/10/2006 שעה 1:42)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא למיטב ידיעתי ברומא העתיקה, ולא בארה''ב. ה''אבות המייסדים'' של ארה''ב שאבו הרבה רעיונות מהרפובליקה הרומית כולל המבנה של רשויות השלטון ואפילו כינויים כמו סנאט וקפיטול.

התרגום העברי של המושג ''שלטון החוק'' הוא דוגמא טובה איך תרגום מילולי יכול להחטיא את המטרה. הביטוי המקורי אינו בא לאמר שהשלטון יהיה בידי הרשות השופטת. הוא למעשה מתכוון למה שאתה טוען --- שיש לכבד או לנהוג לפי החוק. בארץ, ביחוד מאז שאהרון ברק קבל את תפקיד נשיא בית המשפט העליון, נוצר מצב שבו מפרשים את המשפט הזה כפשוטו.
_new_ הוספת תגובה



מקור המושג The Rule of Law
Israeli101 (יום שני, 09/10/2006 שעה 3:02)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

Aristotle said over two thousand years ago, ''The rule of law'' is better than that of any individual
_new_ הוספת תגובה



מקור המושג The Rule of Law
שמעון מנדס (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:23)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישראל יקירי, ביחס למקור המושג מן העולם העתיק, אני יכול לומר: מכל מלמדי השכלתי.
_new_ הוספת תגובה



מר מנדס,
א. פרקש (יום שני, 09/10/2006 שעה 18:51)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היכן בדיוק טענתי ''שיש הרבה ישראלים שאוהבים את שיטת המשפט האמריקנית''?

כל מה שאמרתי הוא שחוק אינו ערך, ובטח לא ערך עליון. חוק הוא מערכת כללים, כלי להתנהלות החברה.

בעניין ''כיבוד החוק'' ו''ציות לחוק'' אתה לא מסביר את עצמך מספיק, כי הדעת נותנת שהם שני ביטויים לאותו דבר והנובעים האחד מהשני. מקרה ג'יי סימפסון הוא דוגמה פרטית שיכולה לקרות גם במשפט המושבעים הבריטי וגם במשפט הצרפתי או הישראלי. גם בישראל מזכים מי שלכאורה אתה חושב שהוא אשם ויותר מזה, גם מרשיעים חפים מפשע. המשפט אינו דבר מוחלט ונקי מטעויות.

החוק אינו ערך כי הוא בר שינוי. ערך אינו משתנה. בחוק אפשר לשחק, לפרש, להחמיר או להקל. בערך לא. כמו שדמוקרטיה היא המשטר הכי פחות גרוע לאדם, ככה החוק הוא מערכת הכלים הכי פחות גרועה לאכוף צדק. אפילו שלא תמיד נעשה צדק במשפט.
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ''ציות'' לבין ''כיבוד''
שמעון מנדס (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:21)
בתשובה לא. פרקש
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מצייתים לחוק מתוך פחד, בעוד שכאשר מכבדים את את החוק,
עושים זאת מתוך אמונה והבנה. במקרה הראשון, כאשר אתה מפסיק לפחד, אתה מחפש לעקוף את החוק.

במקרה השני, כאשר אתה מבין ומכבד את החוק - אם החוק אינו מתאים לרוח הזמן אתה מתקן אותו, ולא עוקף אותו.

כך על כל פנים אני רואה את ההבדל.
_new_ הוספת תגובה



הסבר נאה, שמעון
ישראל בר-ניר (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:36)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל בכל זאת ישנם מקרים בהם ''ציות'' לחוק בשל פחד הוא לא שלילי.
לדוגמא האיסור על מעבר צומת באור אדום, או כל צורת נהיגה שמסכנת חיי אחרים. לא נראה לי שניתן להשיג את זה בלי מערכת ענישה שתעורר פחד בלב עבריינים פוטנציאליים.

מניסיוני האישי אני יודע שלמרות שאני נוהג לכבד את החוק, הגבלת המהירות בכביש לא נראתה לי מה שהוא שיש להקפיד עליו במיוחד וקנס כספי (אפילו כשהיה מדובר במאות שקלים) אף פעם לא מנע אותי מלחרוג קצת (''קצת'' זה מושג יחסי). אחרי שחטפתי שלילת רשיון לחודשיים התחלתי לנהוג כמו ילד טוב ירושלים.
_new_ הוספת תגובה



ההבדל בין ''ציות'' לבין ''כיבוד''
א. פרקש (יום שני, 09/10/2006 שעה 22:23)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ציות לחוק או לאינסטנציה לא בהכרח נובע מפחד. אני יכול לציית גם מתוך אמונה, כבוד, טובת הנאה וכו'. אבל אם אני לא מכבד חוק אני גם יכול לא לציית לו לעיתים.
_new_ הוספת תגובה



או ג'יי סימפסון לא זוכה בגלל שיטת המושבעים
ישראל בר-ניר (יום שני, 09/10/2006 שעה 20:59)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הוא זוכה בגלל שהתביעה פישלה ולא הצליחה להוכיח את אשמתו ''מעבר לכל ספק סביר'' דבר שהוא דרישה בסיסית במערכת המשפט האמריקאית. אין לי כמעט ספק שגם ללא שיטת המושבעים, כל שופט רציני לא היה מרשיע אותו. ברגע שהתגלה שהעד המרכזי עליו הסתמכה התביעה הוא שקרן, זה יצר מקום לספק בכל מבנה ההוכחות נגד הנאשם.
אני לא כושי, אינני מבין כלום בכדורגל אמריקאי ובכלל לא ידעתי מי זה סימפסון לפני המשפט. עקבתי בתשומת לב אחרי המשפט. על סמך העדויות שהובאו בפני הציבור לא הייתי מרשיע אותו למרות שאני מאמין שהוא אשם. מושבעים וגם שופטים נדרשים לפעול לא לפי מה שהם מאמינים אלא לפי מה שהוכח ללא צל ספק. הספק עובד תמיד לטובת הנאשם. זה החוק, וטוב שזה כך.
_new_ הוספת תגובה



''הרעיון של שלטון לא מתמשך, שתי קדנציות ודי''
ישראל בר-ניר (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:20)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איננו כל כך חכם בהכרח. הזכרתי כבר את האסון שהיה יכול לבוא אם ב 1940 רוזוולט לא היה יכול להבחר לתקופת כהונה שלישית. אבל זה לא נעצר פה. מה פרוש ''שתי קדנציות''? בארה''ב הבחירות לנשיאות מתקיימות אחת לארבע שנים, כך ששתי קדנציות זה 8 שנים. בצרפת הבחירות לנשיאות מתקיימות אחת לשבע שנים, כך ששתי קדנציות זה 14 שנים. ברפובליקה הרומית הבחירות לקונסול היו מתקיימות אחת לשנה ואינני בטוח אם היתה הגבלה על מספר הפעמים שאדם היה יכול להבחר לקונסול (מריוס נבחר לקונסול 6 או 7 פעמים).

אז כדאי שתחליט אם ההגבלה צריכה להיות של ''מספר הקדנציות'' או של מספר השנים. אם הכוונה היא למנוע שלטון מתמשך בזמן, אז הגבלה של מספר הקדנציות היא חסרת משמעות, כי אפשר לעקוף את זה ע''י הגדרה ''הולמת'' של משך הקדנציה.

באנגליה אין כל הגבלה על מספר הפעמים שראש ממשלה יכול להבחר, וגם משך הקדנציה נקבע על ידיו (עם תקרה של חמש שנים כמדומני). לא נראה לי שהדמוקרטיה הבריטית לא מתפקדת.

בסיכומו של דבר, ''הברירה הטבעית'' בשל הצורך לעמוד לבחירה חוזרת בפרקי זמן קבועים הוכיחה את עצמה, וכל ניסיון לעגן אותה בחוק הוא בבחינת ''כל המוסיף גורע''.
_new_ הוספת תגובה



כנראה שזה לא השיטה
דוד סיון (יום שני, 09/10/2006 שעה 21:57)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סימפסון זוכה במשפט הפלילי אבל הוכה במשפט אזרחי. המושבעים במשפט האזרחי קבעו שהוא גרם למותם של שני אנשים (אישתו לשעבר והחבר שלה). הוטל עליו לשלם פיצויי נזיקין בגובה של 8.5 מיליון דולר ועוד פיצויי עונשין 25 מיליון דולרים (http://www.law.umkc.edu/faculty/projects/ftrials/Sim...).
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי